אֶשְׁאַל: מַדּוּעַ
עַל יְסוֹד רָעוּעַ
בְּנוּיָה הַתֵּבֵל?
מַדּוּעַ הַפּוֹעֵל,
אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו
קֹר סובלִים וְרָעָב?
וכָּל הוֹלֵך-בָּטֵל וְרֵיקָן,
כָֹל בֶּן-בְּלִיַּעַל וּבַזְבְּזָן,
הַסּוֹבב בָּרְחוֹבוֹת
בְּאֶפֶס-פְּעֻלָּה
זָכָה לְכָבוֹד,
לִרְכוּשׁ וּגְדֻלָּה?
מַדוּעַ לֶעָשִׁיר מִכָּל טוּב בַּבַּיִת,
וּלְאָחיו הֶעָנִי אֵין אֲפִילוּ כְּזַיִת?
אַיֵה הַצֶּדֶק? הֵיכָן הַיֹּשֶׁר?
לָמָה דַל יַעֲמוֹל וְיֵהַנֶה בַּעַל-עֹשֶׁר?
נִצְעַק וְלֹא נֶרֶף, נִקְרָא בְּקוֹל רָם:
“בָּנֹה יִבָּנֶה מֵחָדָשׁ הָעוֹלָם”!
צָריךְ לַהֲרוֹס וּלְהַחֲרִיב הַכֹּל.
וְעַל מַשּׂוּאוֹת הַחֻרְבָּן הַגָּדוֹל
הָקֵם נָקִים בִּנְיָן חָדָשׁ:
אֵין עָשִׁיר וְאֵין רָשׁ,
אֵין כֹּתֶל-מִזְרָח וְאֵין קֶרֶן-זָוִית,
אֵין בַּעל-שְׂרָרָה, אֵין שַׂר וְנָגִיד,
אֵין קִנְיָן לִצְמִיתוּת, אֵין רְשׁוּת-יָחִיד,
שַׁרְשֶׁרֶת יֻחֲסין –
הִיא בּבֵית-הָעַלְמִין.
מִבֵּית-הַחֲרֹשֶׁת, מֵהַסַּדְנָה,
מִשֵּׁקְשׁוּק הַמְּכוֹנָה
וְתִמְרוֹת הַקִּיטוֹר
עֲלוּ
וּדאוּ
לִמְרוֹם הָאוֹר…
נִצְעַק וְלֹא נֶרֶף, נִקְרָא בּקוֹל רָם:
“בָּנֹה יִבָּנֶה מֵחָדָשׁ הָעוֹלָם”!