אִישׁ זָקֵן אֶחָד עָמַד בְּאִישׁוֹן לַיְלָה בִּנְפוֹל
תַּרְדֵמָה עַל אֲנָשִׁים עַל חַלוֹן בֵּיתוֹ, וַיַשְׁקֵף בְּלֵב נִשְׁבָּר
וּבְרוּחַ סָר וְזָעֵף מְאֹד אֶל זוֹהַר לִבְנַת הַשָׁמַיִם הַנִמְתָּחִים
כְאוֹהֶל עַל רֹאשׁוֹ, וְאֶל הָאָרֶץ הַשַׁאֲנַנָה אֲשֶׁר בְּכָל אֲפָסֶיהָ
לֹא הָיָה אִישׁ שְׂבַע רוֹגֶז וַחֲסַר טוֹבָה כָּמוֹהוּ. כִּי שְׁנוֹתָיו
בָּרְחוּ בַּתּוֹהוּ, יוֹמוֹ רַד מְאוֹד וְאַךְ פֶּשַׂע בֵּינוֹ וּבֵין
הַמָוֶת. פַּחַד קְרָאָהוּ וּרְעָדָה בִּרְאוֹתוֹ כִּי מִכָּל הַיָמִים
אֲשֶׁר חָיָה עַל הָאָרֶץ הֵבִיא בְיָדוֹ אַךְ שְׁגִיאוֹת עֲווֹנוֹת
וָחֳלָיִים. גֵו מָשְׁחָת נְשָׁמָה שׁוֹמֵמָה וְלֵב חָלָל. יְמֵי שְׁנֵי
נְעֻרָיו אֲשֶׁר בְּחֶבְרָתָם הִתְהַלֵךְ לְפָנִים וּבְחֵיקָם שָׁכַב
בָּגְדוּ בוֹ עַתָּה וְנֶהֶפְכוּ לְאֵימִים מְיָרְאִים, זָרְקוּ גֶחָלִים
עַל רֹאשׁוֹ הִרְווּהוּ לַעֲנָה וֶהֱבִיאוּהוּ לְעֻמַת הַבֹּקֶר הַנָעִים,
בֹּקֶר לֹא עָבוֹת, בּוֹ הֶעֱמִידוּהוּ אֲבוֹתָיו בָּרִאשׁוֹנָה עַל אֵם
דֶרֶךְ וְיָד1 בָּרֵא, אֲשֶׁר שָם הַדְרָכִים יִפָּרֵדוּ וְהָיוּ לִשְׁנֵי רָאשִׁים, רֹאשׁ הָאֶחָד יַעֲלֶה לַיָי
לִמְקוֹם קוֹדֶשׁ, כֻּלוֹ שַׁלְאַנַן וְשָׁלֵו, וְרֹאשׁ הָאֶחָד
יִתְמוֹךְ שְׁאוֹל, יֵרֵד לְמַטָה לְאֶרֶץ לֹא סְדָרִים, לִמְקוֹם
חוֹשֶׁךְ צַר, מְשׂוֹשׂ נְחָשִים שְׂרָפִים וַאֲפֵלָה מְנֻדָה. אֲהָהּ
הַנְחָשִים הִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל צוָארוֹ, דָבְקוּ בְעוֹרוֹ
וּבִלְחוּמוֹ, עַד אֲשֶׁר הוֹדוֹ נֶהְפַךְ עָלָיו לְמַשְׁחִית וּנְשָׁמָה
לֹא נִשְׁאֲרָה בוֹ…. נִדְהָם וְשׁוֹלָל כָּל תְּבוּנָה קָרָא אֶל
הַשָׁמַיִם בְּחַיִל, אָבִי אָבִי סִתְרִי ומָגִינִי מִקֶדֶם! הָשִיבָה
לִי נְעֻרַי אֲשֶׁר נָסוּ עִם הַצְלָלִים, נס נָא אוֹתִי לְהַעֲמִידֵנִי
עַל אֵם הַדֶרֶךְ כְּקֶדֶם לְמַעַן אָבִיא לְבַב חָכְמָה…. צָעַק לִבּוֹ
לֵאלֹהִים עַד אֲשֶׁר נִחַר גְרוֹנוֹ בְקָרְאוֹ וְאֵין קוֹל וְאֵין קָשֶׁב
, כִּי אֶת אָבִיו כְּבָר לָקַח אֱלֹהִים וְאֵינֶנוּ, וּשְׁנוֹת מִסְפָר
אֲשֶׁר חֻצָצוֹ לוֹ לַחֲרוֹץ וּלְהָכִין, חָלְפוּ עִם אֳנִיוֹת אֵבֶה,
דַלוּ מֵאֱנוֹשׁ נָעוּ. בִּשְׂעִיפִים בְּחֶזְיוֹנוֹת לַיְלָה רָאָה
אוֹרוֹת מַדּוּחִים עַל אַגְמֵי מַיִם וּבִצָה וְעָמֹם כְּפִשְׁתָּה כֵהָה
בַחֲצַר מָוֶת, וַיֹאמַר אֵלֶה הֵם יָמַי אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי רֵיקָם.
פָנָה לְמַעֲלָה וְרָאָה צִבְאוֹת שָׁמַיִם חוֹנִים עַל דִגְלֵיהֶם
וּמִתּוֹכָם הֻשְׁלַךְ כּוֹכָב אֶחָד אַרְצָה, וּבְנָפְלוֹ נָמַס וַיְהִי
לְאָפַע, וַיֹאמַר לָזֶה נִדְמֵיתִי אָנִי! כָּמוֹהוּ יָרַדְתִּי מגִבְהֵי
שָׁמַי מִשְׁמֵי צְדָקָה לִמְאוּרָה מוֹרָאָה, מֵהַרְרֵי קוֹדֶשׁ
לִבְאֵרוֹת יָוֵן. נוֹרָא עֲלִילוֹת! אִם הַשָמַיִם יְגַלוּ עֲוֹנִי
וְהָאֲדָמָה תְחַדֵשׁ עֵדֶיהָ לְיָרְאֵנִי אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֲךָ וְאָנָה
אֶסָתֵר? עוֹדֶנוּ מְיַבֵּב בְּעַד הָאֶשְׁנָב וְהִנֵה אֵימָה חֲשֵכָה
וַחֲרָדָה גְדוֹלָה נָפְלָה עָלָיו, כִּי שְׂעִיפָיו הַנִצְרָבים בְּלַהַט
אֵשׁ הַדִּמְיוֹן, הֶרְאוּהוּ שְׂעִירִים וְאוֹחִים מְרַקֵדִים,
הָרֵחַיִים הִפִּילוּ טְחוֹנֵיהֶם לְרַטֵשׁ, הָאָרֶץ רָעֲשָׁה מִמְקוֹמָהּ
וְכָל מְאוֹרֵי אוֹר עָלָיו הִתְקַדָרוּ… עַתָּה לֹא קָמָה בוֹ עוֹד
רוּחַ, לָאַט פָּנָיו בְּבִגְדוֹ וַיִגְהַר אָרְצָה, נִרְדָם וְנִבְהָל
מֵהַמַרְאֶה, עוֹד הִשְמִיעַ כָּאוֹב מֵאֶרֶץ קוֹלוֹ. בּוֹאִי יַלְדוּתִי
שׁוּבִי שׁוּבִי הַשׁוּלַמִית…. וְהִנֵה שָׁבָה – כִּי הַמַרְאוֹת
הַמְצִיקוֹת הָאֵלֶה רָאָה בַּחֲלוֹם מַבְהִיל, אֲשֶׁר נָמַס וַיְהִי
לְאָפַע מִדֵי הֲקִיצוֹ, עוֹד הָיָה עֶלֶם רַעֲנָן רֻטֲפשׁ בַּנוֹעַר, אַךְ
הָעֲוֹנוֹת וְהַחֲטָאִים אֲשֶׁר בִּעֲתוּהוּ לֹא הָיוּ חֲלוֹם,
בְּכַפַּיִם נְשׂואוֹת הוֹדֶה לָכֵן לֵאלֹהִים עַל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה
אִתּוֹ וְשָלַח יָדוֹ מִן הַשָׁמַיִם לְהוֹצִיאֵהוּ מֵאֲפֵלַת הָרִשְׁעָה
בְּעוֹדוֹ נַער, לְמַעַן הֲשִׁיבֵהוּ אֶל הַדֶרֶךְ הַסְלוּלָה הָעוֹלָה
לַיָי!….
אַתָּה הָעֶלֶם! אִם נָפַלְתָּ מִשְׁמֵי צִדְקָתְךָ וְנִדַחְתָּ בִּידֵי
בָנִים שׁוֹבָבִים תְּהִי זֹאת לְךָ לְמָשָׁל, וְשׁוּבָה לַיָי עַד לֹא
יֶחְשְׁכוּ כוֹכְבֵי נִשְפֶךָ, וְיַגִיעוּ הַיָמִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין
לִי בָהֶם חֵפֶץ, שׁוֹלָל וַחֲסַר כֹּחַ תִּשַׁח מֵעָפָר אִמְרָתְךָ,
וְתֶהֱגֶה נְכָאִים. שׁוּבוּ עִתִּים נְעִימִים שׁוּבוּ שׁוּבוּ וְלֹא יָשׁוּבוּ לְעוֹלָם2!……
-
איין פרייער ארט ↩
-
אנמערקונג. דיזע פאעטישע שילדערונג, דעם געמיטהם צושטאנדעם איינעם יונגען פֿעראיררטען, האבע איך דעם גראסען הומאריסטען Jean Paul נאכֿגעבילדעט, מיך יעדאך מעהר אן דעם געניוס דער העברעאישען שפראכֿע געהאלטען, וויא ווייט עס מיר געלונגן מיך דעם אריגינאלע צו געהערן, ווירד דעם אורטהייל דער קעננער איבערלאססען…. ↩