הַבֶּט נָא בְּנִי! וּרְאֵה צוּר גָבוֹהַּ הַזֶה אֲשֶׁר מִתּוֹעֲפוֹתָיו נַחַל יְזַנֵק הוּא אֲשֶׁר בְּשֵׁם אֶשֶׁד יִקָרֵא.

גַלִים וּמִשְׁבָּרִים בִּשְׁאוֹן רַב מִכֵּף לְכֵף בְּמוֹרָד נִגָרִים לְרַגְלֵי הַצוּר שֶׁצֶף קֶצֶף עַל חוֹמֶר מַיִם רַבִּים נְשִׂיאִים וְאֵדים בָּרוּחַ. וּכְצֵאת הַשֶׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ מַרְאֵה הַקֶשֶׁת בֶּעָנָן.

מַה נֶחְמָד הַקֶשֶׁת, וּמַה נִפְלא הָאֶשֶׁד הַזֶה! בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר נִדְרוֹךְ נִרְאֶה הַדְרַת יְקַר הַטֶבַע.

אִישׁ בַּעַר אֲשֶׁר עֵינָיו עִוֵר סֶכֶל יַעֲבוֹר עַל הַצִנוֹר הַזֶה מִבְּלִי פְקוֹחַ עָלָיו עָיִן.

לֹא כָאֵלֶה חֵלֶק אִישׁ מַשְׂכִּיל, הוּא בַּל יַעֲצִים עֵינָיו מֵהַבּט בְּפוֹעַל ד' וּבְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר בְּרֹאשׁ כָּל חֻצוֹת תָּרוֹנָה.

עֲמוֹד לָכֵן בְּנִי וְהִשְׁתּוֹמֵם עַל חָכְמַת תְּמִים דֵעִים. דַע כִּי אֶת כָּל אֵלֶה יָדוֹ עָשָׂתָה, וַיִהְיוּ כָל אֵלֶה לְמַעַן סְפוֹת עוֹנֶג לִבְנֵי אָדָם וּלְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשָׁם…