מְתֵי תֵבֵל! אִם אוֹהֵב טְהָר לֵב עָלָה
בְּגוֹרָלֵיכֶם, הוֹאִילוּ הַלַהַב
שְׁמוֹר עַל מִזְבַּח אַהֲבָה לְבַל יִקְרַב
בַּסָתֶר מְקַנֵא, וִיחַלֵל לָנֶצַח
שְׁלוֹמְכֶם; כִּי רַבִּים הֲרוּגֵי הַלָשׁוֹן,
וּכְמוֹ חֶתֶף כֵּן תֶּאֱרוֹב קִנְאָה
מְסֻתָּרֶת, לְשׁוֹשַׁנָה בְנָוֶה שְׁתוּלָה
כֵּן נִדְמְתָה הָאַהֲבָה הַיְקָרָה,
אֲשֶׁר לֹא תָשׁוּב הֱיוֹת לָהּ עֶדְנָה לְעוֹלָם
אַחֲרֵי כִּי בָלְתָה יָבְשָׁה וְקָמֵלָה.