עַל כַּר נִרְחָב עַל עֵינוֹת מָיִם
תִּרְעֶינָה רִבְבוֹת שֵׂיוֹת צְחוֹרוֹת
וּכְמוֹ תֵרָאֶינָה הַיוֹם לָעֵינַיִם
כֵּן נִרְאוּ מִקֶדֶם לְבֵנוֹת טְהוֹרוֹת
לֹא יִשְׁתַּנוּ לֹא תִקְרָאֵן בְּלָיָה,
לְכָבוֹד הָרוֹעֶה בְתוֹכָהְנָה.
מִבְּאֵר לֹא אַכְזָב תִּשְׁתֶּינָה לִרְוָיָה
וְאַיִל שָׂמֵחַ יְדַלֵג רִאשׁוֹנָה
גַם כֶּלֶב נֶאֱמָן זַרְזִיר מָתְנַיִם
מִידֵי בְעָלָיו נֻתַּן מַתָּנָה
לְרוֹעֶה הַנֶאְמָן כְּפוּף קַרְנָיִם
וּסְבִיבָיו הַצֹאן בֶּרֶךְ תִּכְרַעְנָה.
בַּבּוֹקֶר בַּבּוֹקֶר יוֹצִיא צִבְאוֹתָן
בְּעַד שַׁעֲרֵי אֶקְדָח וָשֹׁהַם
לָעֶרֶב יָשׁוּבוּ יִקְרָא בִשְׁמוֹתָן
וְיַחֲנוּ תַחַת מַטֵה הַנוֹעַם
עַתָּה הַקוֹרֵא! הַגֵד חִידָתִי
מַה שֵם הָרוֹעֶה כִּי תֵדָע?
בְמַעְטֵה הַמָשָׁל הֶעְטֵתִי שִׁירָתִי
הַנָבוֹן בְּנָקֵל יַגִידָה….
-
נאך שיללער. ↩