האב על מצבת בתו האהובה

כְּמוֹ חֲבַצֶלֶת הַנִקְטָפָה מֵרוּחַ סְעָרוֹת

כֵּן נִקְטַפְתְּ בִתִּי וְטוֹרַפְתְּ בִּדְמִי יָמָיִךְ

חֻלְלָה יִפְעָתֵךְ אֲהָהּ! יָבְשוּ שְׁלָחָיִךְ

נוֹחֲלָה אָבְדָה תִקְוָתִי, הוּבְלָה לִקְבָרוֹת.

אוֹי! כִּי עָפוּ שִׂמְחוֹתַּי בְּיוֹם עֲבָרוֹת

לֹא אֶשְׁקוֹטָה עֲדֵי אֵרֵד אַחֲרָיִךְ!………