בְּיָמִים שֶׁל שָׁלוֹם

רַק הֵד מִכָּל מָקוֹם מַגִּיעַ.

אַחַר כָּךְ זֶה מַתְחִיל לְהַשְׁפִּיעַ –

וּכְבָר הַמַּצָּב כָּל כָּךְ שׁוֹנֶה.

תּוֹתָח לְתוֹתָח עוֹנֶה,

אָדָם אֶל אָדָם מַגִּיעַ,

מִקַרְקַע אֶל קַרְקַע אוֹ מֵרָקִיעַ

וְכָל אֶחָד כָּל כָּךְ קָרוֹב.

אֲנַחְנוּ רַק שׁוֹאֲלִים בָּאוֹב,

וְאֶל הַמְּנֻבָּא נִשָּׁאֵב קַלִּים.

וְשׁוֹאֲגִים כַּאֲרָיוֹת – אַךְ רַק עָלִים –

כַּאֲשֶׁר יֵשׁ שָׁלוֹם.