כַּמָה אֶפְשָׁר לִדֹם? וְהַשָׁמַיִם

דוֹבְרִים, דוֹבְרִים יוֹמָם וָלֵיל הַלֵל.

שׁוֹלְחִים צְבָעִים לָאֲנָשִׁים, לַמַיִם,

וּמַחֲלִיפִים עַל הָעוֹלָם צְעִיפִי־צֵל.

בָּעֶרֶב אֲדֻמִים הֵם. כְּמוֹ בַּחֶרֶט

עוֹבֵר הַקַו בֵּין מְתִים וֵאלֹהִים.

לַהֲקַת גַגוֹת, מַעֲשֵׁנוֹת, חִוֶרֶת

מִזְדַקֶרֶת בְּתוֹךְ עַרְפִלִים כְּחֻלִים.

הָרוּחַ עַל הַמִדְרָכוֹת סוֹבֶבֶת,

אוֹחֶזֶת מִגְבָּעוֹת וּמְעִילֵי נָשִׁים,

לוֹקַחַת שְׂעָרוֹת שֶׁל נַעֲרָה אוֹהֶבֶת

וּמַעֲבִירָה אוֹתָן עַל פְּנֵי הָאֲנָשִׁים.

וְאָז נוֹטֶלֶת הִיא יַלְדָה רַכָּה,

וְרֻדַת־שִׂמְלָה וְלִבְנַת־נַעֲלַיִם,

נוֹשֵׂאת אוֹתָהּ בִּנְשִׁימָתָהּ הַאֲרֻכָּה,

עַד סַכָּנוֹת, אֲבָל בְּטוּב־יָדַיִם.

וִילָדִים מִשְׁתַּעַשְׁעִים, וְזִקְנֵי דוֹר

עוֹבְרִים בַּחֲרָדָה בֵּין עִרְבּוּלֵי הָרוּחַ.

וַעֲנָנִים כְּבֵדִים בָּאִים לִנְשֹׁר,

בְּעוֹד אָדָם רַב בָּרְחוֹבוֹת יָשׂוּחַ.

וְאָז מַחֲשִׁיךְ הַיוֹם. אַךְ לֹא תְהִי דְמָמָה.

יָרֵחַ. כּוֹכָבִים. כַּמָה אֶפְשָׁר לִדֹם?

וַאֲנָשִׁים עוֹבְרִים בְּנֶפֶשׁ עֵירֻמָה

בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם שֶׁל חֲלוֹם.