עַל הֶהָרִים הַחֲשׂוּפִים,
בֵּין הַחֲרוּלִים, הָאֲבָנִים נָחוֹת.
הָאֲבָנִים חַמוֹת.
הֵן מְדַבְּרוֹת יָשָׁר
עִם לַהֲטֵי הַשֶׁמֶשׁ.
אֲנַחְנוּ, בְּנֵי תְּמוּתָה,
לֹא נוּכַל גַם יוֹם
מִבַּלְעֲדֵי הַשֶׁמֶשׁ;
אֲבָל אָנוּ חַמִים
רַק מִבִּפְנִים,
וּלְעוֹלָם לֹא נְדַבֵּר
יָשָׁר עִם לַהֲטֵי הַשֶׁמֶשׁ.
וְעֵת יִהְיֶה גוּפֵנוּ קַר
לַשָׁוְא עוֹד יִתְדַפְּקוּ עָלָיו
קַרְנֵי הַלַהַט.
הָאֲבָנִים חַמוֹת בַּיוֹם.
הֵן צוֹנְנוֹת בַּלַיְלָה.
הֵן מִתְפַּצְלוֹת בַּטַל,
אוֹ עִם רוּחוֹת קָדִים.
אֲנַחְנוּ, בְּנֵי תְּמוּתָה,
שְׁלֵמִים נֵלֵךְ בֵּין אֲדָמָה וָשֶׁמֶשׁ
כָּל עוֹד חַמִים;
אַךְ מֵעָלֵינוּ תִּשָׁבַרְנָה הַשָׁנִים,
וְאָנוּ מִתְפַּצְלִים,
בֵּין הִבְהוּבֵי חֶדְוָה
וּמַדְקְרוֹת תּוּגָה.
הָאֲבָנִים חַמוֹת.
בִּמְאוּרָתָם עֵרִים הַנְחָשִׁים.
(רַק לַנָחָשׁ שֶׁעָבַר
בִּכְבִישׁ הָאַסְפַלְט הַלוֹהֵט
הַמִתְפַּתֵּל בֵּין הֶהָרִים –
אָרַב הַמָוֶת).
אַל תִּגַע בָּאֲבָנִים.
יוֹם אֵשׁ
הִכָּה אֶת הֶהָרִים.