וּבְעוֹד אָנוּ חוֹלְמִים אֶת חֲלוֹמוֹת הַנֹעַר,

הַמְהַלְכִים כְּבָר יְחֵפִים בָּעֲלָטָה,

וּמְצַפִּים לְבוֹא דְבָרִים שֶׁלֹא יָבוֹאוּ,

כִּי רַק עֵינֵינוּ נִפְקְחוּ מֵאָז וְעַד עַתָּה – –

– – עוֹבֵר הַזְמַן לְאַט בִּנְתִיבוֹת הַמַיִם,

וּמִסְתַּכֵּל אֶל הַבָּתִּים שֶׁעַל הַחוֹף.

וְהוּא רוֹאֶה תָּמִיד אוֹתָהּ כִּפַּת שָׁמַיִם,

אַךְ לֹא תָּמִיד יַכִּיר בַּאֲנָשִׁים וּרְחוֹב.

עוֹבֵר הַזְמַן בְּגֵאָיוֹת וָגֶבַע,

עוֹבֵר צֵל עֲנָנִים עַל פְּנֵי הָהָר,

וּבַעֲצֵי הַזַיִת רוּחַ מְנַשֶׁבֶת, –

הַשֹׁבֵל שֶׁל הַזְמַן אֲשֶׁר עָבַר.

וּבַכְּפָרִים יַחֲלֹף וּבִרְחוֹבוֹת הַקֶרֶת,

יִפְגשׁ בִּנְעָרִים וִיחַיֵךְ מְעַט,

וְהֵם יִטְלוּ חִיוּךְ זֶה לְמַזְכֶּרֶת

מֵאשֶׁר הַיָמִים אֲשֶׁר אָבַד.

עוֹבֵר הַזְמַן עַל פְּנֵי הַנְעָרוֹת,

עַל שְׂעָרָן וְעַל עֵינֵי הַתְּכֵלֶת,

וּבְחַבְּקוֹ מָתְנֵי אִשָׁה צָרוֹת,

פָּנָיו פְּנֵי גֶבֶר וְלִבּוֹ לֵב יֶלֶד.

וּבְלֶכְתּוֹ, – כְּבָר בִּפְנֵיהֶם הַקֶמֶט

וְלֹא מָתוּחַ עוֹד גוּפָן כְּבֶעָבָר.

רַק נִשְׁמָתָן בָּעֲלָטָה חוֹלֶמֶת.

וְצֵל גָדוֹל חוֹלֵף עַל פְּנֵי הָהָר.