כַּמָה גָבֹהַּ בַּגְבוֹהִים
הָיָה יָרֵחַ נְעוּרֵינוּ.
הוּא שָׁט לוֹ רַךְ, כִּבְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ,
בְּתוֹךְ עֲשַׁן הָעֲנָנִים.
וּבְתוֹכוֹ, כִּבְעַרְסָל,
אֶפְשָׁר לָנוּחַ, לְנַמְנֵם בּוֹ.
וּבִמְרוֹמֵי בּוּעַת הָאוֹר
לִשְׁכֹּחַ שְׁאוֹל הַתַּחְתִּיוֹת.
וּבְתוֹכוֹ, כִּבְתוֹךְ עִיר,
אֶפְשָׁר לַאֲהָבִים לָנוּעַ.
וְעַל מִטַת בַּרְזֶל קַלָה
לִשְׁכַּב פָּתוּחַ וְנִשְׁכָּח.
וְרַק בַּחוּץ, – אַדְמַת הַקַיִץ,
רֵיחוֹת הַקַיִץ וּדְמָמָה.
וְהִיא בָּאָה, וְאֶל רַגְלֶיהָ
צְמוּדוֹת כַּנְפֵי מַלְאָךְ.
וּשְׂעָרָהּ בְּרֵיחַ מֹר,
וְחַיֵי שַׁיִשׁ לִבְשָׂרֶיהָ.
וְעַל מִטַת בַּרְזֶל קַלָה
נָשׁוּט בָּרְקִיעִים.
וּבְתוֹכוֹ, אַחַר חֲצוֹת,
לְיַד הַשַׁעַר שֶׁל הַבַּיִת,
לְהַחֲזִיק יָד לְבָנָה
כְּמוֹ בַּאֲסוּרִים.
וּכְמוֹ אֶת שְׁאֵרִית אָשְׁרִי,
וּכְמוֹ אֶת כָּל חַיַי.
וְכַנְפֵי מַלְאָכִים קְטַנִים
צוֹמְחוֹת לִי מֵרַגְלַי.
וּבְתוֹכוֹ, אֶל הַקִירוֹת,
אֶפְשָׁר לִצְעֹק מַכְאוֹב.
וְהֵד שֶׁל רְקִיעִים רַבִּים
יָבוֹא מִן הָאֵין־סוֹף.
וְרַק כּוֹכָב שָׁבִיט יִפֹּל.
וּבוֹא יָבוֹא הַיוֹם.
יָרֵחַ נְעוּרֵינוּ יְהִי
כְּמוֹ הָיָה חֲלוֹם.
וְרַק בְּלֵב הַחֲשֵׁכָה
עֵת שׁוּב חֶרְמֵשׁ יִתְגָל.
נָשׁוּט בִּמְרוֹמֵי עָנָן
בְּמִכְחוֹלוֹ שֶׁל מַרְק שַׁגָל.