מפי: מסעודה מזוז (ספאקס – רמלה)
היה היה רופא שהיה גם קוסם ומלומד מאוד בכל מיני מחלות. פעם נפל למשכב ומחלתו קשה מאוד. נדר הרופא נדר, שאם יבריא יקבע יום אחד בשנה שבו ירפא את כל הפונים אליו חינם אין כסף.
הבריא הרופא וקיים את נדרו: פעם בשנה לא היה מקבל שום כסף מן הפונים אליו. השמועה על כך עשתה לה כנפיים ונודעה בכל הארץ.
פעם אחת, ביום הריפוי ללא כסף, בא אליו חולה וביקש את עזרתו. בדקו הרופא ופסק: – אין לך כלום.
אמר החולה לרופא: סלח לי, אדוני, חולה אני ומחלתי קשה.
הבין הרופא לפי מראהו של החולה, כי האיש עני מאוד ודלותו היא מחלתו.
אמר לו הרופא: אין אני מטפל במחלתך, “מחלת העוני”.
הוציא העני מאמתחתן את המודעה שאותה הפיץ הרופא ובה כתוב: כל חולה בכל מחלה שהיא יוכל לבוא ולהתרפא אצלי.
ריחם עליו הרופא, נתן לו סכום כסף הגון ואמר: הרי תרופה למחלתך.
יצא האיש שמח ומרוצה מן הביקור. אך כעבור שנה חזר אל הרופא ובפיו הטענה: – חזרה מחלתי. אבקשך לתת לי תרופה טובה יותר, כדי שלא אצטרך לחזור אליך.
אמר לו הרופא: – תחזור אלי עוד מעט, כשאיש לא יהיה כאן.
חזר העני והרופא אמר לו: – גש לשוק שמוכרים בו אבנים יקרות ופנינים, והראה את עצמך כאילו אתה רוצה לקנות משהו. בשעת הבחירה תעשה תנועה כאילו סחבת משהו ושמת בכיסך. אחר – כך תצא מהר בצעדים מהירים תתרחק מן השוק. כאשר יראוך רץ, יחשדו בך שגנבת אבן יקרה וירוצו אחריך. אהיה אז בשוק ואצילך מידם. תקבל מבעל החנות כסף רב על העלבון והבושה שנגרמו לך ולא תהיה יותר עני.
בסוף דבריו נתן הרופא לעני חליפה יפה כדי שיחשבו כי הוא באמת עשיר שבא לקנות פנינים.
הלך העני לשוק והרופא עומד במרחק מה ומסתכל. בחר האיש אבן טובה וכאילו שם אותה בכיסו, יצא את החנות והתחיל לרוץ. התחילו בעל החנות ועוזרו לרוץ בעקבותיו ולצעוק: – גנב! גנב!
כשראה הרופא את הדבר, עצרם ושאלם: – החושדים אתם בו? אני מכירו כאיש חביב וישר.
ענו לו: – הוא גנב בחנות את האבן היקרה.
ענה להם הרופא: – אל תדברו כך, כי אני מכיר את האיש ומעולם לא גנב דבר.
ענה לו: – ראינו במו עינינו כיצד שם את האבן בכיסו.
ענה להם הרופא: – מוכן אני להתערב באלף פרנקים ולהשליש את הכסף אצל אדם ישר ומקובל על שנינו, שאיש זה לא גנב את האבן היקרה. ועתה נבדוק את כיסיו. אם תמצאו את האבן, הרי זכיתם בהתערבות. אום לא תמצאוה, הפסדתם.
שמח הסוחר על ההתערבות והסכים ברצון. אחר – כך השלישו את כספם אצל אחד הסוחרים וערכו חיפוש אצל העני. מובן שלא מצאו כלום והפסידו את הכסף. ובאמת, כאשר חזרו לחנות, ראו כי הכל נמצא במקומו, שום דבר אינו חסר.
נתן הרופא לעני את אלף הפראנקים ואמר לו: – הנה לך סכום גדול של כסף, שתוכל לפתוח בו עסק. מחלתך לא תחזור אליך.
עברה שנה והנה חזר העני ואמר לרופא: – אדוני, חזרה אלי מחלתי.
הבין הרופא, כי האיש ביזבז את כל כספו, ולא ידע מה לעשות. אמר לו: – היום ארפא אותך לעולמים, אך אינני רוצה לראותך כאן יותר, כי בעתיד לא אוכל כבר לטפל בך. גש עוד פעם לאותה החנות עצמה בשוק ותנהג כפי שנהגת לפני שנה. אך הפעם באמת תגנוב את האבן היקרה.
כך היה. העני נהג לפי עצת הרופא, ניגש לחנות, העמיד פני קונה, שם במהירות אבן יקרה לתוך כיסו, עזב את החנות והתחיל לרוץ. בעל – החנות הכירו מייד. הרי זהו האיש שבגללו הפסיק לפני שנה אלף פראנקים. הפעם לא חשד בו כלל.
נתעשר האיש מאוד וחי בכבוד ובנחת. כעבור זמן מה פגשו הרופא ושאלו: – האם נתרפאת לחלוטין ממחלתך?
ענה לו האיש: – תודה רבה לך, אדוני הרופא. הפעם עזרה התרופה ונתרפאתי לגמרי. יותר לא תראני בביקורי חינם.