חוֹלְמוֹת עֵינַיִךְ בָּעֶרֶב,
בְּאַהֲבָה וְרַחֲמִים וְצַעַר;
מִתְמוֹגֵג הַשֶּׁמֶשׁ בְּחַסְדֵּךְ,
נֶחְתַּךְ לְבָבִי בְּתַעַר…
מִי יִלְחַם בְּעֵינֵי הַחֶמְלָה!
גַּם שִׁמְשִׁי וּלְבָבִי
מֻכִּים נָסוֹגוּ בִרְעָדָה!
גַּם אוֹהֵב, גַּם נָבִיא,
עָשׂוּנִי עֵינַיִךְ, אַיָּלָה!
מִזִּיוִים נִבֵּאתִי:
מָחָר כִּי תִשְׁקַע לָהּ חַרְסָה
אָנֹכִי נִקֵּיתִי;
בִּגְוֹעַ הִמְנוֹן בֶּהָרִים
אֶת לִבִּי תִגְאָלִי–
תִּגְאָלִי!..