נִשְׁקַפְתִּי מֵעַל מִצְפֶּה רָם וְנִשָּׂא,

הָהּ, דִּמְעוֹת עֵינִי עַל לְחָיַי הִגִּירוּ!

וְעַל פְּרִידָתְךָ, הָאָהוּב, עִנִּיתִי כֹּחִי,

וָאָלִין לֵילִי כְּאִישׁ שִׁנָּיו כָּאָבוּ.

הָהּ, גְּבִינָיו כְּתָו הַקּוֹלְמוֹס בִּדְיוֹ,

וּבְלוֹרִיתוֹ כְּנוֹצַת־הָעוֹף לוּ צְבָעוּהָ,

חָטְמוֹ – נִצַּב הַסַּיִף הַהֹדִּי, יַבְרִיק

כְּבָרָד, וְיָאִים מִמֶּנּוּ טוּרֵי שִׁנָּיו,

וּלְחָיָיו – תַּפּוּחֵי דַמֶּשֶׂק מַוְרִידִים,

וְעֵינָיו עֵינֵי לַיִשׁ לוּ יַזְעִימוּהוּ,

וְחָזֵהוּ רִמּוֹנֵי־הָדָר תְּלוּאִים,

וְצַוַּאר הָרְאֵם צַוָּארוֹ לוּ יַבְהִילוּהוּ,

וּזְרוֹעָיו – בַּדֵּי כֶסֶף מְזֻקָּק,

וְאֶצְבְּעוֹתָיו – קוֹלְמוֹסֵי־זָהָב לוּ יְבָרוּם¹