עֲלֵי כָל יְצוּרַי יַחְדָּו,

אָחוּשׁ, זֵעָה קָרָה יוֹרְדָה,

חִיל בְּבִרְכַּי, עֵת אֶזְכֹּרָה

תּוֹר אֲבִיבִי אֲשֶׁר פָּרַח –

מַה יָפִיתָ, מְלֵא־הַשְּׂמָחוֹת!

לָמָּה לֹא הֶאֱרַכְתָּ יוֹתֵר?

מַה קָּצָרְתָּ! לְעֵינַי גַּזְתָּ,

כְּחֶזְיוֹן־לַיִל בַּחֲלוֹמוֹת,

אָבִיב רְוֵה חֵשֶׁק, כָּבוֹד!

עוֹד מְעַט וְכִבְדַת־תּוּגָה,

רָעַת־מַרְאֶה עַל רֹאשֵׁנוּ

תֵּט מִמַּעַל עֵת הַזִּקְנָה

לְלֹא כָבוֹד, לְאֵין אַהֲבָה!

כִּי לְצַלְמוּת תּוֹרִיד אָדָם,

סְבִיבוֹת עֵינוֹ תִּצּוֹק קַדְרוּת,

קַדְרוּת תַּעַט אֶת בֹּר רוּחוֹ.