נִשְׁמַת הָאָדָם

מְשׁוּלָה לַמָּיִם:

מִשַּׁחַק יֵרֵדוּ,

לַשַׁחַק יֵרֹמוּ

וְשֵׁנִית לָאָרֶץ

רֶדֶת יְאֻלְּצוּ

בַּחֲלִיפוֹת נְצָחִים.

מֵרֹאשׁ חוֹמַת־צוּרִים

נִצָּבָה שָׁם יִזְרֹם

הַסִּלּוֹן הַטָּהוֹר,

וּנְעִימוֹת יִתְנַפֵּץ

בְּגַלֵּי עֲנָנִים

אֶל חֶלָקַת הַכֵּף,

וְנִשָּׂא בְּקַלּוּת

יָנוּד מְצָעֵף

רוֹעֵשׁ חֲרִישִׁית

אֱלֵי מְצוּלָה.

כֵּפִים יִנָּשְׂאוּ

אֶל מוּל הָאֶשֶׁד

וְזָעַף בְּקִצְפּוֹ

וְיָרַד מַדְרֵגוֹת

הַתְּהוֹמָה.

בְּשֶׁטַח אֲפִיקוֹ

יְהַלֵּךְ בְּשִׁפְלַת הַכָּר,

וּבְחֶלְקַת הַיְאוֹר

יָזוּנוּ פְנֵיהֶם

צְבָא הַכּוֹכָבִים.

אַךְ עוֹגֵב נָעִים

הָרוּחַ לַגָּל,

מִיסוֹדָם יְנַעֵר

מִשְׁבָּרִים מַקְצִיפִים.

נִשְׁמַת הָאָדָם,

מַה תִּדְמִי לַמָּיִם!

גּוֹרַל הָאָדָם,

מַה תִּשְׁוֶה לָרוּחַ!