אֵינֵךְ – כְּגוֹז צִפּוֹר מִנִּי עָנָף,

אֵינֵךְ – כִּהְיוֹת חִידָה אַחַר פִּעְנוּחַ.

מֶרְחָב דּוֹהֵר כָּבַש פִּתְאֹם פָּנָיו

וְהוּא דוֹמֵעַ עִם כָּל רוּחַ.

הָיִית עִמִּי, נֵכְנַעַת וְרוֹדָה,

הֵדֵךְ עוֹד שָׁר כְּקוֹל זִרְמָה שֶׁל עַיִן.

הָיִית עִמִּי, מוֹחֶצֶת וּפוֹדָה,

לֶכְתֵּךְ הָלַם, לֶכְתֵּךְ הִקְצִיף כַּיַיִן.

לֶכְתֵּךְ שְׁקִיעָה שֶׁל לַהַט וּמוֹקֵד,

אֲשֶר תִּמֵּר יִפְעָה גְּדוּלָה וָכֹחַ.

אֶפְרוֹ שָׂרַד וְהוּא שָׁקֵט, שָׁקֵט,

שָׂרִיד אַחֲרוֹן, שָׂרִיד לְאֵין שָׁכֹחַ…