בַּל תִּדָּחֶה הַהוֹצָאָה לַפֹּעַל.
יִקֹּב הַדִּין אֶת הַנִּמְהָר
אֲשֶׁר זָרַע וְלֹא קָצַר.
אַל גִּנּוּנֵי חֻקִּים וָנֹהַל
מוּל זֶה הָרוּחַ הַנִּסְעָר!
הַבּוּז לִלְטִיפוֹת מוּסָר —
הַנֶּאְשָׁם תָּאֵב לִשְׁמֹעַ
אֶת כָּל הַמַּר וְהַנִּגְמָר.
הַבִּיטָה נָא אַב בֵּית-הַדִּין
אֵיךְ מַהְבִּיל בְּקֹצֶר רוּחַ
זֶה קְהָלְךָ סַקְרָן בָּדוּחַ
בְּמַבָּטִים מְצוֹדְדִין
לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַלֹּא-סָלוּחַ
שֶׁטִּלְטְלָם טַלְטֵל כָּרוּחַ
מִזֶּה רִבְצָם חֲמִים-הַשְּׁחִין.
אַל תִּמְתָּחֵם נָא אַב בֵּית-דִּין
בְּתוֹסָפוֹת עֲלֵי וִכּוּחַ —
כִּי שְׁעַת הַפַּת בְּדָג מָלוּחַ
כְּבָר צִלְצְלָה מֵאוֹרְלוֹגִין.
וּמָה רָאִיתָ לְשַׁדֵּל
בִּסְעִיפֵי מִשְׁנֶה לְטֹרַח.
כִּכְלוֹת הַכֹּל הֲלֹא יֵשׁ צֹרֶךְ
רֹאשׁ מִכְּתֵפַיִם לְגַלְגֵּל —
כִּי שַׁעֲשׁוּעִים מְהוּלֵי מֹרֶךְ
הֵם לֶחֶם, חֹק, מִשְׁפָּט וָכֹרַח
לִקְהָלְךָ הַמִּתְקַהֵל…
לָכֵן קַצֵּר נָא אַב בֵּית-דִּין,
וִיכַסֶּה נָא עַב בֵּית-דִּין
בִּנְפֹל הַפּוּר…
וְאֵין עִרְעוּר.