אִשָּׁה עֲשִׁירָה, אִשָּׁה עֲנֻגָּה,

תַּחַת לְבָבֵךָ תִּקְוַת הֶרְיוֹנְךְ,

תֹּאבִי מִצְהַלוֹת וּבְפַחַד תִּדֹּמִּי:

אֶרְאֵךְ יוֹשֶׁבֶת בְּמַשְׂכִּית אַרְמוֹנֵךְ,

זֹהַר הַנֵּרוֹת לֹא יַמְסֶה עִצְּבוֹנֵךְ –

כָּרֵי־עֲרִישָׂה מִמֶּשִׁי תִּרְקֹמִי.

תִּמְנִי הַחוּטִים: לְבֶן־כֶּסֶף וְשָׁחוֹר

וְאָדֹם כַּדָּם וּלְעֵינַיִךְ תּוֹפַעְנָה

אַלְפֵי יְדֵי־אֵם אֲפֹרוֹת וְלֵאוֹת

רוֹקְמוֹת וְרוֹקְמוֹת, חָדֹל לֹא תֵדַעְנָה:

אֶרְאֶה אֶת רֹאשֵׁךְ נָד נִיד־זְוָעָה

וְעֵינֵךְ הַקּוֹדְרָה בַּחֶדֶר מִשְׁתָּעָה.

אַלְפֵי יְלָדִים תִּרְאִי נִצָּבִים,

חֶבֶל הֵם קוֹלְעִים, שֹוֹזְרִים נֶאֱלָמִים,

זְקֵנִים בְּלֹא עִתָּם, רְעֵבִים וְחוֹלִים;

תִּרְאִי אֲבוֹתָם מִתְקוֹמְמִים, עוֹלִים

מֵעֵמֶק חַיֵּיהֶם הַנֶּאֱלָח וּמְכֹעָר,

יָצְרוּ שָׁם יֹפִי מֵחֵלֶב וְדָמִים –

הִנֵּה הֵם הוֹרְסִים אֶל קִנֶּךָ הַמְפֹאָר:

גְּבֶרֶת, מִי טָוָה זֶה רַתּוֹק־הַדָּמִים?!

אֵדַע צַהֲלֵךְ בְּחֶבְלֵי הַגְּוִיעָה

בִּרְאוֹתֵךְ מִפְלֶצֶת הָעוֹבֵד מוֹפִיעָה,

וּכְמוֹ לְחג¹־רֶצַח עַל עֶלְבּוֹן עוֹלָמִים

יִלְחַץ אֶגְרוֹפוֹ הַנִּקְשֶׁה וְשָׁחוֹר

אֶת חֶלְקַת צַוָּארֵךְ הַצָּחוֹר.