עַל קִבְרֵי מֵתִים אֶפְסַח, אָבוֹא אֶל הַחַיִּים,
לְהַטּוֹת אֹזֶן אֶל יְקֹד־הָאַהֲבָה שֶׁל הַלְּבָבוֹת.
אֹהַב אֶת הַבֹּקֶר, בּוֹ יָרֹן קוֹלִי הַמְעוֹרֵר.
אֹהַב אֶת הָעֶרֶב לְמַעַן נְשׂא לִקְבָרוֹת.
כֹּה נִזָּר עוֹלָמִי בְּעֵינֵי הָאֲנָשִׁים,
כִּי מִפִּסְגוֹת־עוֹלָם יָנֵצּוּ חֲלוֹמוֹתָי.
עוֹלַם מִגְדָּלוֹת מִדֻמִּים, שִׂיחִים צְנוּעִים,
רַק רָמוֹת יֶאֱהַב וּמֶרְחַקִּים, לַהַט מַעֲמַקִּים אִלְּמִים.
מַמְלַכְתִּי חוֹלְלָה הַבְּדִידוּת וְתִּתְלֶהָ מֵעַל לָאָרֶץ,
שָׁם, מִסְתַּכֵּל בְּאֵין נְשִׁימָה, בִּמְעוּפִי אָחַזְתִּי
בְּסַנְסִנֵּי אִילָן, רֹמּוּ כַּעֲנָקִים אֱלֵי סֹךְ רָקִיעַ.
וָאֶפֹּל, שָׂטָן מֻדָּח, מִנִּי רָמִים.
אַךְ אַשְׁרָי! כְּנָפַי הַנֶּחְרָכוֹת
עוֹד אֲנִידֵן, עוֹד מִרְיִי יִלְהַט, יִבְעָר.
אֹהַב הַהִשְׁתָּאוּת, אֹהַב הַסַּכָּנָה.
רַבַּת אֵרְדָה מַטָּה, אַאֲזִינָה
בִּגְווֹעַ לִבּוֹת אֱנוֹשׁ. בִּרְכַּת בֹּקֶר
אֲשֶׁר לִיקֵצֵי־עָפָר תִּתְפּוֹשׂ לִבִּי,
דְּבַר פְּרִידָה אַחֲרוֹן שֶׁל הַמֵתִים לְעֵת עָרֶב.
יֵשׁ מָה יִדְחָפֵנִי לְזַעְזַע חֵרוּף־נֶפֶשׁ גָּדוֹל,
לְשַׁסּוֹת אֶת הָעַבְדוּת מִן הַסּוּגַר,
מְחוֹלְלִים אֲמוּלִים עַל הַשְּׁוָקִים טֶרֶם יַעֲרֹב יוֹם,
עֵת יַבְלִיחַ אוֹר הַמְּנוֹרָה,
אֶל קוֹל כִּנּוֹרוֹת־דְּרָכִים, אֶל צְחוֹק אֲהוּבוֹת,
אֶל אִשֵׁה שְׁאֵרָן בְּחֹרֶשׁ אָפֵל,
עֵת תַּגְרָנִים יִמְנוּ שִׁקְלֵי כַסְפָּם.
בַּסֵּתֶר אֹבֶה פְּתֹחַ פֶּתַח הַיִסּוּרִים,
אֲשֶׁר סֻגַּר דּוֹרוֹת רַבִּים,
אֲשֶׁר רָתְחוּ מְלֵאֵי הָמוֹן אֶל חַרְצֻבּוֹת בַּרְזֶל,
עֵת נוֹצְרֵי הָאָדָם מִפַּחַד שָׁלוּ.
אֶלְטשׁ דְּבָרִי, בִּזַּת הָאֵלִים,
בְּלַהַט הַזָּהָב אֲשֶׁר לִיקוֹד הַצָּהֳרָיִם,
וְאוֹחִיל לַיּוֹם וְאוֹחִיל לְצִלְצוּל הַשָּׁעוֹת…