יָצָא הָעֶלֶם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה,

עוֹלָה לוֹ שֶׁמֶשׁ, וְשֶׁמֶשׁ לוֹ שׁוֹקְעָה.

עוֹלָה וְשׁוֹקְעָה וְשׁוֹקְעָה וְעוֹלָה —

הַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה, רְחוֹקָה וּגְדוֹלָה.

מִבִּקְעָה אֶל הָר, מִן הָהָר אֱלֵי בִקְעָה,

שָׁמַיִם מַכְחִילִים וְאֶרֶץ מוֹרִיקָה.

נְחָלִים לוֹ הוֹמִים וּמְלַחֲשִׁים אִילָנוֹת:

עֲמָד־נָא, הָעֶלֶם, עֲמָד־נָא, אַל־תָּנוּס!

“לֹא אָנוּס, כִּי אֵלֵךְ!” הוּא עוֹנֶה בְצָהֳלָה,

וְעוֹשֶׂה אֶת־דַּרְכּוֹ בְצָהֳלָה הָלְאָה.

לְאָן, עֶלֶם נֶחְמָד? לְאָן, עֶלֶם נָעִים?

לֹא תֵשֵׁב בַּצֵּל, וְלֹא תַעֲמוֹד עַל מָיִם?

לֹא תָלִין בָּעֵמֶק, בָּהָר לֹא תָנוּחַ,

אִם נֵצַח כֹּה תֵדֶא וְתִסְעַר כָּרוּחַ?

הֵן סְפוּרִים הָרְגָעִים, הַיָּמִים מְעַטִים,

וְדַרְכְּךָ הָלְאָה — הִיא מְלֵאָה חַתְחַתִּים.

תְּהוֹם עַל־פְּנֵי תְהוֹם, וְגֹבַהּ עַל גֹּבַהּ —

הָעֶלֶם לֹא יִשְׁמַע וְשָׁמֹעַ לֹא יֹאבֶה…

שִׁירָתוֹ צוֹהֶלֶת, צוֹלֶלֶת וּבוֹקְעָה —

הַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה, רְחוֹקָה, רְחוֹקָה…