עִם שֶׁמֶשׁ קוּמָה, יֶלֶד־חֵן,

וְאֶל הַמִּזְרָח פְּנֵה;

הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלֶה צַח וָזַךְ —

כָּמוֹהוּ, בְּנִי, הֱיֵה.

הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלֶה מִן הַתְּהוֹם,

וְיָם שֶׁל זֹהַר לוֹ;

עַל אֶרֶץ יִשְׁפֹּךְ אֶת הָאוֹר —

גַּם אַתָּה הָאֶר־כֹּה.

הַשֶּׁמֶשׁ נוֹתֵן אוֹר לַכֹּל,

לֶעָשִׁיר גַּם לַדָּל;

הֱיֵה גַם אַתָּה, בְּנִי הַטּוֹב,

כְּשֶׁמֶשׁ זֶה מֵעָל.