רְחוֹב גַּלְמוּד

שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צֵל בָּתִּים וְאֵין בּוֹ קוֹל אָדָם

וְרַק זִכְרוֹן הַצַּעַד שֶׁנִּמּוֹחַ

וְגִמְגּוּמֵי עֵצִים לִמְקֻטָּעִין.

שׁוּם אֶבֶן לֹא זוֹעֶקֶת פֹּה אֵלֶיךָ

מֵאֹנֶס הַשְּׁתִיקָה שֶׁמִּסָּבִיב –

דֹּם גַּם אַתָּה וְשׁוּבָה

אֶל בֵּין כָּתְלֵי הַבַּיִת הַחוֹפֵן

אֶת דַּיָּרָיו

עַל כָּל קְטַנּוֹת יוֹמָם הָאֱנוֹשִׁי.

מִן הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה

בָּנִינוּ אֶת נִצְחֵנוּ הָרִגְעִי

כְּיֶלֶד הַבּוֹנֶה מִקֻּבְיוֹתָיו

עָרִים וּמִגְדָּלוֹת.