כָּל הַפְּגִישׁוֹת שֶׁבָּאַקְרַאי.

הַתַּרְעוֹמוֹת אֲשֶׁר פִּתְאֹם שָׁמַעְתָּ.

(הָהּ בָּבוּאוֹת שֶׁבִּיאוֹרַי:

כָּל רֹאשׁ לְמַטָּה!)

זוֹהִי בַּת-קוֹל. וְזֵכֶר. וְשִׁלֵּם.

דִּבְרֵי אָשָׁם?

כֻּלָּם כְּבָר בָּאוּ לְפָנֶיךָ –

אַךְ לֹא תַּחְזוֹר עוֹד לְסוּרְךָ לֹא תַפְשִׁילֵם

לַאֲחוֹרֵי אָזְנֶיךָ.

כִּי מֵחָדָשׁ

אַחֶרֶת –

עַד בָּעֵר! –

יַפְגִּיעוּ קוֹלוֹתָיו שֶׁלַּתּוֹבֵעַ.

אַתָּה תֵּצֵא. אַתָּה תֹּאמַר:

– דַּבֵּר

כִּי עַבְדְּךָ שׁוֹמֵעַ!

אֲזַי תִּשְׁמַע כָּל שֶׁשָּׁמַעְתָּ קֹדֶם

אַךְ הַמַּסְווֹת נָפְלוּ.

אֲזַי תִּרְאֶה כָּל שֶׁרָאִיתָ קֹדֶם

אַךְ הַמַּרְאוֹת אָבְלוּ.

וּבַאֲשֶׁר אָבְלוּ עַד נֶאֱנָקוּ

וּבַאֲשֶׁר נָפְלוּ וְעַד קָרְחָה –

לֵיל-כּוֹכָבִים נָדָל עֲנָק הוּא

עַל גַּגּוֹתֶיהָ שֶׁל עִירְךָ.

נָדָל עֲנָק –

וְרֹאשׁ לְמַטָּה!

הוֹ בַּת כָּל הַקּוֹלוֹת אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ. – –