אַכְזָר הַשְּׁבִי אַכְזָר
עַד יַרְכְּתֵי הַשָּׁוְא.
קָרַס כְּהֵלֶךְ זָר
הַלֵּב עַל מוֹרָשָׁיו.
קִוִּיתָ לְפִדְיוֹם
וְעָטוּ הָרוֹכְבִים
בִּצְחוֹק לָבָן שֶׁל יוֹם
בִּבְכִי הַכּוֹכָבִים
בִּפְנֵי-עוֹלָם כְּבוּיוֹת
בְּאוֹר פּוֹשֵׁט רַגְלוֹ
בְּנוֹף נֶחְבָּא לִחְיוֹת
שֶׁבָּאוּ לְרַגְּלוֹ.
תִּפְאֶרֶת דּוֹעֲכָה
בְּאֹדֶם אֵין-אוּלַי. – –
קָרַסְתָּ בּוֹאֲכָה
אֵלֶיךָ וְאֵלָי.