תורגמו מערבית בידי א. אלמליח
על הרכוּש ההוֹלך וּמצטבּר בּהוֹצאת “דביר” נוֹסף ספר יקר־ערך: סיפּוּרי כלילה ודמנה. למן ימי הבּינים זהוּ, כּמדוּמה, הספר הערבי הראשון, שהוּרק בּשלימוּת ללשוֹננוּ. אחרי “אלף לילוֹת ולילה” הרי זה החיבּוּר הבּלטריסטי החשוּב בּיוֹתר בּספרוּת ערב, אף כּי יסוֹדוֹ בהוֹדית. אף הוּא כתוּב בּאוֹתוֹ הסגנוֹן המסוּלסל, המשֹוֹרג והמשוּבּץ
המציין את הספרוּת הזאת. אף בּוֹ הסיפּוּר מוֹליד סיפּוּר והמשל נעוּץ בּמשל, החכמה כרוּכה בדת והמוּסר אוֹחז בּיד הנסיוֹן – הכּל כּיד הדמיוֹן
הפּיקח והתמים כּאחד של איש המזרח. הרבּה יגיעוֹת יגעוּ החוֹקרים בּמשך דוֹרוֹת לברר את נוּסחאוֹתיו, רעיוֹנוֹתיו וּמליצתוֹ של הספר, והמתרגם השתמש בּמסקנוֹת החוֹקרים האלה למלאכתוֹ, כּדי להוֹציא מתחת ידוֹ דבר מתוּקן כּכל אשר תשׂיג ידוֹ. ואמנם יש לברך על המלאכה הנאה, שבּמקצת סייע בּה ח. נ. בּיאליק. הספר נקרא בעוֹנג. עם שמרוֹ על הגוֹן הערבי אינוֹ נגרר אחרי סגנוּן ואַרכיוּת יתרים.
הספר ראוּי להמצא בכל ספריה ציבּוּרית וּפרטית. אף בּתי־הספר, שהלשוֹן הערבית נלמדת בּהם בּמידה מספּקת, ידעוּ בודאי להשתמש בּוֹ כבספר־עזר מוֹעיל לקריאת המקוֹר.
יש לציין את הרחבוּת וההידוּר שנהגה “דביר” בּהדפּסת הספר הזה. הלואי שיזכּה בקרוֹב למהדוּרה חדשה ולוּח “תקוּני־הטעוּיוֹת” הארוֹך בּיוֹתר ייעשׂה בוֹ מיוּתר.