מבוא    🔗

[א]

חליפת האיגרות בין ש“י אברמוביץ ובין ח”נ ביאליק וי"ח רבניצקי המתפרסמת כאן מקיפה פרק־זמן קצר יחסית, הוא הזמן שבו שהה אברמוביץ מחוץ לרוסיה. הוא יצא מאודיסה בעקבות הפרעות של אוקטובר 1905 ובשל המתיחות והחששות ששררו בעיר זו לאחר־מכן. ביום 6 בנובמבר 1905, הוא 19 בנובמבר לפי הלוח הכללי, עזב אברמוביץ את אודיסה בדרכו לקושטא ומשם הגיע כעבור כשבועיים לקרֶפוֹל, אל בתו חוה, שהיתה רופאה בעיירה צרפתית זאת. בתחילת 1906 עברו אברמוביץ, אשתו ושתיים ומבנותיו לישיבת קבע בז’ניבה, שם שהה בן־עמי, שהיה גם הוא מקורב לחוג הסופרים האודסאיים.¹ בז’ניבה נשארו בני משפחת אברמוביץ עד שחזרו לאודיסה, בפברואר 1908. גלותו של אברמוביץ מרוסיה במשך כשנתיים וחצי היא אפוא העילה והרקע להתכתבות שבינו ובין שני ידידיו שנשארו באודיסה.

שלשת המתכתבים היו קשורים ביניהם קשרי ידידות והערכה הדדית. היה זה אפוא אך טבעי שיוסיפו לשמור על הקשר שביניהם באמצעות מכתבים גם לאחר שנתפרדה החבילה. כנהוג בקרב סופרים משמשים ענייני ספרות נושא קבוע להחלפת אינפורמציה, דעות ורשמים. אך אין ההתכתבות שלפנינו מצטמצמת בכך. מעבר לדברים הרגילים באיגרות סופרים מתגלה כאן בכל חריפותה ובכל גדולתה פרשה מרגשת ועגומה כאחת של שאיפה להביא למימושה של תכנית ספרותית שיזם ביאליק יחד עם חברו רבניצקי. מאמציהם של ביאליק ורבניצקי להוציא לאור את כתביו של אברמוביץ ודרך הייסורים שהיה עליהם לעבור לשם הגשמת תכניתם הם הנושא העיקרי הנדון בחילופי האיגרות שלפנינו. איגרות אלה יש בהן כדי להאיר הארה מאלפת את תנאי קיומה של ספרותנו החדשה בשתי הלשונות. תנאים אלה הם, לכאורה, עניין שולי בחקר הספרות, ואף־על־פי־כן יש לראות בכל הפרשה הזאת משום תוספת חשובה להבנת דרכי התפתחותה ומקומה של ספרותנו החדשה בחברה היהודית של ראשית המאה העשרים, ומעל לכול, איגרות אלה היו עדויות נדירות המאפשרות להעריך את אישיותם של המעורבים ישירות בפרשה זאת.

בסוף 1903 הגה ביאליק את הרעיון להקים ‘ועד יובל’ להכנת חגיגה משולשת לכבודו של אברמוביץ: לרגל יום־הולדתו השבעים, לרגל מלאת חמישים שנה ליצירתו הספרותית ולציון עשרים וחמש שנים לפעילותו הפידאגוגית ב’תלמוד־התורה הראשון באודיסה'.² מועד החגיגות נקבע ליום 20 בדצמבר 1905 לפי הלוח הרוסי, כ“ה בטבת תרס”ו לפי הלוח העברי.³ תכניתו של ביאליק הועלתה כנראה לראשונה בכתב באיגרת ששלח מאודיסה אל שלום עליכם לקיוב, כשנתיים לפני מועד החגיגות:

אזר חלציך ושמע: מקץ שנתים תמלאנה לזקננו ר' מנדלי יחיה שבעים שנה וצריכים איפוא לחוג את יובל השבעים בפומבי ובקולי קולות עד שתבָּקע הארץ לקולנו. בקצור, אמור מעט ועשה הרבה: צריכים לפתוח בכל הכרכים שבמדינה ועַדים של סופרים וקוראים אנשי מעשה לאסוף כסף, לא פחות משלשת אלפים רו“כ, על מנת להוציא ליום היובל כל כתבי ר' מנדלי ביהודית ועברית מצוירים ע”י ציירים אומנים מישראל. הציורים יבואו בגוף הספורים או באלבום מיוחד. אני כבר נכנסתי במשא ומתן בענין זה עם אחד הציירים, וזה קבל א"ע לעטר (איליוסטרירען בלע"ז) את הקליאטשע. צריכים למצוא עוד ציורים. הועדים יהיו כאן באודיסה (רבניצקי, דיזנהוף, אני, ברבש, הרב טשרנוביץ ועוד), בווילנא (דובנוב, גולדברג ועוד) בוורשה (הרידקציות, הסופרים וכו'), בפטרבורג (הרידקציות ועוד), בקיוב (אתה, שלום עליכם, ועוד), בקצור: צריכים לעבוד, אבל מתחלה בחשאי, אל ידע הזקן עד עת קץ. הודיענו דעתך. בקרוב נעשה פה אספה ראשונה ונערוך צירקולאר לראשי הועדים שעתידים להתכונן ונודיע להם פרטי ההצעה, איני צריך לומר שגם אתה תצטרף למניננו ותסייע עמנו. סוף דבר, פתח פיך ודבר דבר.⁴

מדבריו של ביאליק אל שלום עליכם כבר ברור לחלוטין, שלא היתה לו כל כוונה להסתפק בחגיגות־יובל שגרתיות, שיצטמצמו בשגור ברכות, באספות, בנאומים ובמאמרים כנהוג. מראש היתה לו תכלית ברורה ומעשית והיא ‘להוציא ליום היובל כל כתבי ר’ מנדלי ביהודית ועברית'. ביאליק ראה בחגיגות היובל הזדמנות נאותה להגשמת שאיפה, שנדונה בוודאי בינו ובין רבניצקי שנים אחדות קודם ששלח את איגרתו אל שלום עליכם.

העניין המיוחד שהיה לביאליק ביצירתו העברית של אברמוביץ מתגלה כבר בשנת 1896. באיגרת אל רבניצקי, שנכתבה לקראת הופעתו של הספר השלישי של ‘פרדס’ שבעריכתו של זה האחרון, ביקש ביאליק לדעת מה יהיה תוכנו של הקובץ: 'ומה הנה ה“מסעות” של מנדלי מו"ס? האם תרגום המסעות הישנות הם או מסעות חדשות הם שנכתבו עברית מתחלתם? אם תרגום הם – מאד הייתי מתאוה לראות הֵאיך מתרגמים זרגונו של אברמוביץ?⁵ מכאן ברור, שביאליק הכיר את ‘מסעות בנימין השלישי’, שהופיע קודם־לכן ביידיש, והעריך את הספר עד מאד. עניינו בנוסח העברי מקורו בנסיונות שנעשו לתרגם מיידיש לעברית שלא עלו יפה. ועוד קודם־כן, בכתבו על תרגום שלום עליכם מיידיש לעברית, הביע את החשש 'הן גם “מסעות בנימין השלישי”, אם יתֻרגם ישָחַת.⁶ בתרגום ‘מסעות בנימין השלישי’ מעשה ידי אברמוביץ עצמו ראה ביאליק משום מבחן ליכולתה של הלשון העברית באותו הזמן בהשואה עם היידיש של אברמוביץ ושלום עליכם גם יחד.

העניין בכתביו של אברמוביץ צף ועלה מחדש באיגרותיו של ביאליק כעבור שנים אחדות, כשהזמינו רבניצקי, בשנת 1899, להשתתף בירחון ‘דער יוד’. ביאליק נענה לבקשת ידידו לאחר היסוסים ושלח אליו את שני שיריו הראשונים ביידיש.⁷ אגב כך תהה ביאליק על הבעייתיות של הכתיבה ביידיש בכלל ועל כתיבתו של אברמוביץ בלשון זו בפרט: ‘ור’ מנדלי שכתב זרגון – תמיהני אם תהא לו כפרה עולמית. הלואי שתועיל לו התשובה שהוא שב בתרגמו עתה את כתביו עברית (בעמק הבכא).'⁸

בדבריו אלה של ביאליק ניתן למצוא חיזוק להנחה, שהדעות שהביע ביאליק לפני רבניצקי הן שהביאו לגיבושה של תכניתו של רבניצקי להוציא את כתבי אברמוביץ בעברית. בשנת תר“ס (1900) הופיע באודיסה, בהוצאת רבניצקי, אוסף הסיפורים של אברמוביץ. ב’דבר מאת המו”ל', המובא בראש הקובץ נאמר בין היתר:

תמונות המצייר רבי מענדעלי, שהיו עד כה מפוזרות במ"ע ומאספים שונים, יוצאות עתה לאור בקובץ אחד, מתוקנות ומשוכללות בידי המחבר. בספר הראשון אשר לפנינו באו שבעת הספורים הקטנים בכמותם… אחריהם יבואו הספורים הגדולים אשר כתב רבי מענדעלי עברית. בהוצאה זו אקוה לתת גם תרגומים מיטב ספורי רבי מענדעלי הכתובים יהודית, מתורגמים אם בידי מחברם בעצמו או בידי סופרים מומחים אחרים בהשגחת המחבר.⁹

יש בהבטחה זאת של רבניצקי משום הד לדברי ביאליק אליו, באיגרתו משנת 1899 שנזכרה לעיל, ומובעת בה תקווה לממש את שאיפתו של ביאליק להגיש לקורא העברי את כתביו של אברמוביץ שנכתבו במקורם ביידיש.

צעד נוסף בדרך להגשמת הבטחתו של רבניצקי יש לראות בתרגום שמונת הפרקים הראשונים של ‘פֿישקע דער קרומער’, מעשה ידי ביאליק, ‘בהשגחתו של מנדלי ובסיועו הרב’.¹⁰ התרגום בשלימותו צריך היה ככל הנראה להיכלל בכרכים הבאים של הכתבים, שעל הוצאתם הודיע רבניצקי בשנת 1900, וביאליק היה אפוא אחד מאותם ‘סופרים מומחים’ שאליהם התכוון רבניצקי. קרוב לוודאי, שעבודתם המשותפת של ביאליק ואברמוביץ בתרגום ‘פֿישקע דער קרומער’ באה מתוך כוונה לדרבן את הסופר שיעשה למען אותה ‘כפרה’ ואותה ‘תשובה’ שהזכיר ביאליק באיגרתו לרבניצקי. אפשר שדרך עבודה זו באה גם כדי להגשים את התקווה שהביע רבניצקי בראש כרך ה’ספורים', שנזכר לעיל. אולם כרך זה היה הספר היחיד שהופיע על־פי התכנית שהוכרז עליה. ובעת שכתב ביאליק את איגרתו אל שלום עליכם, בסוף 1903, כבר הופסקה הגשמתה של תכנית ראשונה ויחידה זאת להוציא את כתבי אברמוביץ בעברית. ככל הנראה היה מימוש התכנית למעלה מכוחותיו של מו"ל פרטי כרבניצקי. בתכנית שמתווה ביאליק באיגרתו אל שלום עליכם יש לראות אפוא משום נסיון לעורר מחדש את ההתעניינות בהוצאת כתבי אברמוביץ בעברית, והפעם מתוך תקווה להשיג מימון ציבורי בעזרתם של ‘ועדים של סופרים וקוראים אנשי מעשה’.

[ב]

גורל כתביו של אברמוביץ ביידיש לא היה טוב הרבה מזה של כתביו בעברית, ואולי אפילו רע ממנו. אחרי מאמצים רבים עלה בידי אברמוביץ להוציא רק שני כרכים מכתביו ביידיש. היו אלה שני הספרים היחידים שהופיעו על־פי תכנית נרחבת.¹¹ בראש הספרים נאמר: ‘אַלע כתבים פון מענדעלי מוכר ספרים אָפגעדרוקט ביכערוויס כסדר איינס נאָך דִאָס אַנדערע…’, ראשיתו של המפעל היתה בהתקשרות עם מו"ל, אלא שאת הכרך השני והאחרון נאלץ אברמוביץ משום־מה להוציא ב’הוצאת המחבר' ולהפסיק בכך את הגשמת התכנית כולה.¹²

ולמן סוף שנות השמונים ועד ליזמתו המחודשת של ביאליק בסוף 1903 לא ידוע לנו על כל תכנית אחרת לאסוף את כתביו של אברמוביץ ביידיש ולהוציאם במזרח־אירופה. ואילו באמריקה ניצלו מו“לים אחדים את העדרו של חוק שיבטיח את זכויותיהם של מחברים שאינם תושבי ארצות־הברית והוציאו, בלי ידיעת המחבר ובלי שיתנו לו תמורה כלשהי, מהדורה של כתבי אברמוביץ בארבעה כרכים.¹³ באותה עת הופיעו גם אחדים מסיפורי אברמוביץ ביידיש בצורת ספרים בודדים וחוברות נפרדות.¹⁴ בשנת 1906 הועברו האמהות של ארבעת הכרכים של ‘אַלע כתבים’ הנזכרים לרשותו של מו”ל אחר, וזה הוציאם מחדש.¹⁵ ולא זו בלבד שכתבי אברמוביץ הופצו בארצות־הברית; מוכרי־ספרים זריזים וחסרי־מצפון הציפו בהם את שוק הספרים במזרח־אירופה ב’ארגזים שלמים‘.¹⁶ אין כל ספק, שביאליק ידע היטב על הצער הרב שגרמו לאברמוביץ המו"לים באמריקה ומוכרי הספרים ברוסיה.¹⁷ אברמוביץ הגדיר מעשים אלה של הדפסת כתביו ושל הפצתם כ’גזל’. במיוחד חרה לו הדבר משום שהיה בכוונתו לתקן ולעבד מחדש חלק מיצירותיו ביידיש, כפי שאמנם עשה לאחר־מכן לקראת פרסומן בכרך שהופיע מטעם ועד היובל, שמדובר בו בהתכתבות שלפנינו, ולקראת פרסום מהדורת היובל, שהופיעה בשנים 1913־1911.

אין כל ספק, שבתכניתו להוציא את כתבי אברמוביץ ביידיש התכוון ביאליק, בין היתר, גם לתקן מעוות זה ולהחזיר לאברמוביץ את השליטה על כתביו. יתר על כן, מלכתחילה סיכמו כנראה ביאליק ורבניצקי ביניהם, שכל העותקים של הספרים שיופיעו מטעם ועד היובל יוגשו יחד עם האמהות כשי לאברמוביץ, כדי שכל ההכנסות, הן ממכירתם והן מהדפסתם מחדש, יפלו בחלקו של הסופר הזקן.¹⁸ ואכן כך נהגו כשהופיע הכרך הראשון של ‘אַלע כתבים’ מטעם ועד היובל, כפי שמתברר מן ההתכתבות שלפנינו.¹⁹ ביאליק ורבניצקי רצו לפצות בדרך זו את אברמוביץ על מעשה הגזל של המו"לים האמריקאנים ויחד עם זה להעניק לו מקור הכנסה קבוע ואיתן. ואולי קיוו, שההכנסות הללו יסייעו לשחרר את הסופר ממשרת מנהל התלמוד־תורה באודיסה, משרה שהכבידה עליו ושנאלץ להחזיק בה עד יציאתו מאודיסה וגם אחרי שובו לעיר זו בתחילת 1908.²⁰

והיתה גם סיבה נוספת ליזמתם של שני הידידים. אברמוביץ, שהתקרב לגיל שבעים, לא זכה עד אותו הזמן למה שזכו לו סופרים צעירים ממנו. לי"ל פרץ הוגש עוד בשנת 1900 כרך מפואר של כתביו המקובצים ביידיש לציון יום־הולדתו החמישים ומלאת 25 שנה ליצירתו הספרותית.²¹ ובאותו הזמן יצאו לאור גם כתביו בעברית בארבעה כרכים.²² ובעצם הימים שבהם כתב ביאליק אל שלום עליכם והציג לפניו את תכניתו לציון יובלו של אברמוביץ, יצאו כתביו שביידיש של שלום עליכם בארבעה כרכים.²³ זכה פרץ, שהיה צעיר בהרבה מאברמוביץ, וזכה גם שלום עליכם, ‘הנכד’, למה שלא זכה מי שהיה מוחזק הן בעיני שלום עליכם הן בעיני ביאליק כ’סבא' של ספרותנו בשתי הלשונות.

ביאליק היה מצוי היטב בעסקי הסופרים בתקופתו. קרוב לוודאי, שהיה אחוז תחושה של אי־נוחות, שכן מותר לנו להניח, שאברמוביץ לא הסתיר מפניו את עלבונותיו. ביסוד הפנייה אל ה’נכד' האחר היתה מונחת הכוונה, שחגיגת היובל של ה’סבא' תסייע באורח מעשי לסילוק המועקה, שבוודאי לא היתה מנת־חלקו של אברמוביץ לבדו.

כשהעלה ביאליק את תכניתו לפני שלום עליכם בסוף 1903, לא פירט את כל הטעמים שהועלו כאן. אלה היו ידועים בוודאי לכל מקורביו של אברמוביץ, שגם שלום עליכם נמנה עמהם. ביאליק רשאי היה לקוות, שיזמתו תמצא אוזן קשבת בקרב הציבור היהודי וסופריו. ושחג יובלו של אברמוביץ, הממשמש ובא, ישמש הזדמנות נאותה להביע לו את ההערכה שהיה ראוי לה. הוצאת כתביו בשתי הלשונות תשמש גם, כאמור, פתח להבטחת קיומו לעת זיקנה ותסלק את תחושת העוול שהיתה ללא ספק מנת־חלקו של המחבר הישיש.

[ג]

אין בידינו פרטים מלאים על השתלשלות הדברים מיד לאחר שהציע ביאליק את הצעתו לפני שלום עליכם. זמן קצר לאחר כתיבת האיגרת הנ"ל, בסוף 1903, יצא ביאליק לווארשה כדי לשמש שם כעורכו של ‘השלח’ ושהה שם שנה שלימה.²⁴ ההתרחקות הפיסית של ביאליק מן החבורה האודסאית גרמה, שהפעילות להגשמת יזמתו נפסקה כליל. ואף־על־פי־כן הוסיף ביאליק לזרז את חבריו שבאודיסה, ויחד עם זה ניסה לעניין בתכניתו את סופרי וארשה, באמצעות פרץ, שהיה ראש חבורתם.

באיגרת שכתב ביאליק ב־12 במאי 1904 מווארשה אל רבניצקי היושב באודיסה נאמר בין היתר: ‘ומה בדבר הועד היובלי של הזקן שיחיה? הכבר נעשה דבר בענין זה? הצעתי דברים בענין זה לפני פרץ והוא – ער האָט זיך אָנגעחאַפט מיטב ביידע הענד. מוכן הוא להשתתף בענין זה וליסד כאן סניף.’²⁵ התלהבותו הראשונית של פרץ לתכניתו של ביאליק עוררה חשש, שסופרי וארשה יקדימו את החבורה האודסאית, וביאליק השתמש בכך כדי לזרז את חבריו שבאודיסה. באיגרת אל ש. בן־ציון מיום 11 ביוני 1904 התרגז ביאליק ואיים: 'מדוע אינכם עוסקים ביובל הסבא? רוצים אתם שתקדימכם וורשה? טוב ונאה! סקנדל! סקנדל! הנה לכם מעשי אודיסה! האמינו לי שאיסד כאן ועד היובל, בוורשה, ואתם תקראו את “שיר השירים” הקצר.²⁶ פרץ כבר רצה לקרוא את האספה הראשונה ולהדפיס צירקוליארים ואני עכבתי בידו. סקנדל, סקנדל! ²⁷

‘איומיו’ של ביאליק לא הועילו. ונראה שפגה גם התלהבותו של פרץ, ששמו אינו נזכר עוד בעדויות שבידינו מאותה תקופה בקשר לתכניתו של ביאליק. ביאליק גם לא מימש את ‘איומו’ לייסד ‘ועד יובל’ בווארשה, איום שיתכן ששימש לו באיגרתו אל ש. בן־ציון אך ורק כדי לזרז את אנשי אודיסה.

ביאליק שב לאודיסה בתחילת 1905, ורק לקראת אמצע השנה הוא הצליח להפעיל את אנשי אודיסה ולהרכיב את הגוף שהוגדר כ’ועד היובל' ולהפיץ בשמו את ה’צירקוליארים' שנזכרו באיגרותיו אל שלום עליכם ואל ש' בן־ציון.

יש להניח, שה’צירקוליאר' או ה’קול קורא' נוסח בידי ביאליק עצמו, על־כל־פנים בוודאי בהשתתפותו הפעילה. הוא נשלח לאישים שניתן היה לצפות כי ישתתפו במימון המפעל, וכן לסופרים ולמערכות של עיתונים יהודיים, ונדפס ביוני 1905,²⁸ עיקרו של ה’קול קורא' הוא הערכה קצרה ותמציתית של אברמוביץ ושל מפעלו הספרותי ויש בו הכרזה על תכניתו של הוועד ‘להוציא ליום היובל מהדורא חדשה שלמה ויפה של כל ספורי ר’ מנדלי בשפה העברית ובשפה המדוברת‘. הפנייה מסתיימת בהבעת בטחון, שמקבליו של ה’קול קורא’ יסייעו להמציא ל“ועד היובל” את האמצעים הדרושים לצרכי הוצאת חג היובל לפעולה על־פי התכנית הערוכה'. דברים אלה אינם משאירים מקום לפקפק בכך שמטרתה העיקרית של התכנית היתה להוציא לאור את כתבי בעל היובל.

אין בידינו רשימה מוסמכת אחת של חברי ועד היובל. בנוסח שנדפס בעיתונים העבריים חתומים רק אחדים ממשתתפיו. לפי השמות המוזכרים במקורות שונים נראה שהיה זה ועד מאולתר, שהורכב על טהרת אנשי אודיסה,²⁹ ברוב המקורות שבידינו הופיע בתור ‘ראש הועד’ עורך־הדין והעסקן האודיסאי הידוע מנשה מרגולית, שנחשב לידידו הקרוב של אברמוביץ. כדי להבטיח גיבוי כספי ועסקי צורף לוועד בתור גזבר הבנקאי האודיסאי שמואל ברבש, מפעילי הקהילה ועסקן ציוני. כמה מחברי הוועד, ששמותיהם הוזכרו בהזדמנויות שונות, עזבו את אודיסה כבר בשנת 1905 (מאיר דיזנגוף וש' בן־ציון נסעו לארץ־ישראל ובן־עמי לז’ניבה) ובשנת 1906/7 (אחד־העם למוסקבה וללונדון). רק שמותיהם של ביאליק ורבניצקי ושמו של א"ל לוינסקי מופיעים בקביעות בכל המסמכים שבידינו. ואכן, כך מסתבר, נפל למעשה כל נטל הפעילות של ה’ועד' על שכם שני ידידיו של אברמוביץ, שנעזרו, כפי שמתברר גם מן ההתכתבות שלפנינו, בלווינסקי, שהיה קשור עמם בקשרי עסקים בהוצאת ‘מוריה’.

ודאי הוא, שעוד לפני פרסומו של ה’קול קורא' בעיתונות נודע לו לאברמוביץ על התכנית הנועזת ועל הקמתו של ‘ועד היובל’; יש בידינו עדות עקיפה שלפיה התכונן אברמוביץ לקראת הכנת כתביו ל’מהדורא חדשה'. ניתן להבין זאת מהצעה הכלולה בכתבה מאודיסה שנתפרסמה בעיתון הווארשאי ‘דער וועג’, שנכתבה קרוב לוודאי ביזמתו של רבניצקי, ושבה הוצע לשחרר את אברמוביץ מעבודתו בתלמוד־תורה ‘כדי שיוכל להתמסר לגמרי לעבודה חשובה יותר שכה נחוצה להוצאת כתביו’.³⁰ באותה כתבה הוזכר במפורש הצורך לתרגם את כתביו לעברית, תרגום שרק הוא מסוגל לעשותו, על־כל־פנים, עוד לפני יציאתו של אברמוביץ מאודיסה היה בידי ידידיו הנוסח החדש של ‘דאָס קליינע מענטשלע’ מוכן לדפוס, ואברמוביץ כבר התחיל להכין את התרגום העברי של ‘ספר הקבצנים’.³¹

מעטות בידינו העדויות הישירות מאותו הזמן על פעילותו של ועד היובל עד יציאתו של אברמוביץ מרוסיה. ביולי 1905 עוד קיווה ביאליק, שתתגלה בקרב הציבור היהודי היענות לפניית הוועד. באיגרת אל בן־אליעזר מיום 9 ביולי 1905 ביקש ממנו להודיע לי"ד ברקוביץ, ‘כי הצעתו בדבר הוצאת מאסף (של “צעירים”) לכבוד יובלו של אותו סבא ר’ מנדלי טובה בעיני, אבל עדין יהא הדבר תלוי עד שתתבררנה תוצאות הצירקוליאר של “ועד היובל”‘.³² באותו הזמן, בערך, פנה באיגרת קצרה גם אל שלום עליכם והטיל עליו לאסוף בקיוב 2000 רובלים ‘לקופתנו, קופת היובל’.³³ אולם מן הכתבה שפורסמה ב’דער וועג’ באוקטובר 1905 כבר ברור, שאנשי אודיסה אכזבו. רובה של הכתבה מוקדש לביקורת חריפה, המכוונת נגד בעלי־הבתים ונגד האינטליגנציה היהודית באודיסה, הבקיאה בספרות הרוסית בת־הזמן ואינה יודעת אפילו על קיומו של הסופר היהודי בן עירם. נראה, שגם לשלום עליכם היו נהירות האכזבות שנחל הוועד מאנשי אודיסה, אך ידו קצרה מהושיע. באיגרתו אל רבניצקי מיום 5 בספטמבר 1905 כתב שלום עליכם מפורשות:

היינט קעהרט איהר זיין רעכט בֵייז אויף מיר וואס איך שווייג מכח דעם זֵיידענס יום טוב. ערשטענס בין איך ניט אין יעהופעץ,³⁴איך וֵוייס אליין גיט וואו איך בין. והשנית האב איך מורא לויט אַדעס שטֵעהט אצינד שוואך, זאל מען דעם זיידען אנשטאדט כּבוד ניט אנטהון חלילה גיין בזיון. איך שעם מיך זאגען, נאר איך וואלט אָפגעלייגט אויף א 1/2 יאָהר אדער א יאָהר. נשקשה עלעהיי א תעָנית א נדחה… איך מיין דאס ערענסט.³⁵

ואכן, מאיגרת מאוחרת יותר של ביאליק אנו למדים, שהפנייה אל הציבור היהודי ואל סופריו לא הביאה לוועד היובל הכנסת כלשהן: ‘הועד הוציא בשעתו כרוזים ושלח מכתבים וטרח והזיע – אבל בינתיים באו הפרעות וערבבו את העולם וכל עבודת ההכנה והטרחה הקודמת למעשה כלא היתה. על הכרוזים לא ענה איש, אם מפני שלא נכנסו אל הלב ואם מפני שנשתכחו’.³⁶

בהתקרב המועד שנקבע לחגיגות היובל, בדצמבר 1905, אפילו לא הוחל בהדפסת כתבי אברמוביץ. בעל היובל עצמו עזב את אודיסה השרויה באנדרלמוסיה כללית ובלית ברירה נדחו חגיגות היובל.³⁷

[ד]

יש בהתכתבות שלפנינו פרטים מפורטים על הכנותיו של אברמוביץ עצמו להתקנת כתביו לפרסום במשך השנים 1908־1905, בעודו שוהה מחוץ לאודיסה. אך חליפת־איגרות זאת מגלה רק חלק מהשתלשלות המאמצים שעשו ידידיו של אברמוביץ כדי להוציא לפועל את תכניתם, שהוכרז עליה בשם אותו ועד היובל האודיסאי. ביאליק ורבניצקי חסו על רגשותיו וכבודו של אברמוביץ, ולא העלו באיגרותיהם אליו את כל הקשיים שנתקלו בהם, ולא סיפרו לו על כל הפתרונות שנזקקו להם. וזאת משום שלא רצו לצער את אברמוביץ, שמועד יובלו נדחה בלית ברירה, ולגלות לפניו את הבזיונות, שמפניהם הזהיר אותם שלום עליכם כבר בספטמבר 1905.

עד יולי 1906 לא מצאו ביאליק ורבניצקי כל אפשרות לגשת להדפסת הכרך הראשון של כתבי אברמוביץ ביידיש, שבו אמרו לפתוח את הדפסת סידרת הספרים המתוכננת מטעם ‘ועד היובל’. קופת הוועד היתה ריקה. מבוכתם של ביאליק ושל רבניצקי היתה כה רבה, שלמן ערב פסח תרס"ו הפסיקו לכתוב אל אברמוביץ.³⁸ לא היתה בפיהם תשובה על שאלותיו החוזרות מתי יתחילו בהדפסת כתביו.³⁹ לאותה תקופה שייך מכתבו (ללא ציון תאריך) של ביאליק אל בן־עמי לז’ניבה, ובו מלים ספורות, אך נוקבות, המבטאות את עומק המבוכה שהיה שרוי בה: ‘בקרוב אכתוב גם לזקננו היקר והנחמד. מי יצילני מחטאתי?’⁴⁰

בסוף יוני או בתחילת יולי 1906 נמצאה סוף סוף האפשרות לגשת לסידורו ולהדפסתו של הכרך הראשון של כתבי אברמוביץ ביידיש בבית־הדפוס של ביאליק ושל שותפו ש' בורישקין, שנפתח באותו קיץ באודיסה.⁴¹ אך מה שלא גילו לאברמוביץ ידידיו מאודיסה הוא מניין נטלו את 200 הרובלים שבעזרתם מימנו את תחילת העבודה, את הכסף הזה קיבלו מנתן קפלן, מי שמילא את מקומו של אברמוביץ בתלמוד־תורה בזמן היעדרו. קרוב לוודאי, שהכסף נמסר להם לאחר שהפעילו ביאליק ורבניצקי לחץ על מנשה מרגולית, ידידו של אברמוביץ, שעמד בראש ועד היובל והיה גם האפוטרופסי התלמוד־תורה.⁴²

אלא שהתקוות שתלו במנשה מרגולית נתגלו כתקוות שווא. באיגרת אל שלום עליכם מסוף 1906 התלונן ביאליק גלויות: ‘נו, נו אין סוף לראשות זו ועוד רשים אנחנו’ והוא ממשיך: ‘שואלים את מרגולית והוא: מי מה, מתי. הוא במחילה מכבודו עובר בטל.’⁴³ גם צירופו של שמואל ברבש, איש המעשה, לא הועיל ככל הנראה לתיקון מצבו הכספי של הוועד. בסוף 1908, כשהופיע סוף־סוף הכרך הראשון של כל כתבי אברמוביץ בעברית, כתב רבניצקי לשלום עליכם, שהספר אמנם הופיע על־ידי הוועד אבל הוסיף: ' ד.ה. דורך אונזערע געצעהלטע 4־3 מענשען'.⁴⁴ רבניצקי סתם ולא פירש את שמותיהם של אלה שעסקו במצווה, אך קרוב לוודאי, שהתכוון לביאליק ולו עצמו, ולא למנשה מרגולית. מאיגרת מאוחרת יותר שכתב נתן קפלן אל אברמוביץ מתברר, שהיה צורך להחתים את אברמוביץ עצמו על טופס הקבלה שלאותם 200 רובלים, כדי שאפשר יהיה לרשום אותם כהוצאה בהנהלת־החשבונות המבוקרת של התלמוד־תורה.⁴⁵

אותם 200 רובלים שקיבלו ביאליק ורבניצקי מנתן קפלן הספיקו לקניית הנייר בשביל הכרך הראשון ביידיש⁴⁶ ולסידור ולהדפסה של שבעה גליונות בלבד מן הכרך הזה.⁴⁷ ושוב נעצרו ביאליק ורבניצקי באמצע עבודתם ללא כל אפשרות כספית להזיז את הדברים מנקודת הקפאון.

באותו הזמן, בסוף אוקטובר 1906, הגיע שלום עליכם לניו־יורק, וכשנודע על כך לביאליק ולרבניצקי הם הזעיקו אותו לעזרתם באיגרות דרמאטיות, המתארות את מצב הדברים שנקלעו לתוכו. התכתבותם עם שלום עליכם מתפרסמת בלשון המקור ובשלימות בנספח לספר זה. ממכתבים אלה מתברר, ששלום עליכם ניסה לארגן הופעה פומבית, שבהכנסותיה ישתמש ועד היובל לשם הוצאת כתביו של אברמוביץ. שלום עליכם פרסם בעניין זה מכתב גלוי בעיתונים ביידיש שהופיעו בניו־יורק.⁴⁸ בעקבות פנייתו הציע עיתון אחד לפתוח בארצות־הברית בהחתמה מוקדמת של מנויים על כתבי אברמוביץ שיופיעו מטעם ועד היובל.⁴⁹

אין בידינו ידיעות כלשהן על תוצאות פעולתם של שלום עליכם ושל אחרים בניו־יורק בסוף 1906 ובתחילת 1907. ההתכתבות שבידינו בין שלום עליכם לבין ידידיו באודיסה באותו עניין נפסקת בסוף 1906.⁵⁰ מאחר שגם י"ד ברקוביץ, חתנו ומתרגמו של שלום עליכם, אינו מזכיר כלל את תוצאות פעולותיו של חותנו למען הוצאת כתבי אברמוביץ, אפשר להניח, שאכן לא נשאו מאמציו פירות של ממש.⁵¹ נראה, שגם פנייתו של ביאליק אל שמריהו לוין היתה ללא הועיל, שכן באיגרת ממארס 1907 הוא מתלונן בגלוי לפני אברמוביץ: ‘מאמריקה אין קול ואין כסף…’⁵²

לא עלה בידינו לברר בוודאות מניין הגיע המימון להשלמתו של הכרך הראשון ביידיש.⁵³ בכל אופן, בקיץ של 1907 הופיע סוף־סוף הכרך הראשון של ‘אַלע כתבים פון מענדעלי מוכר ספרים’, הכולל את ספריו ‘דאָס קליינע מענשעלי’ ו’פֿישקע דער קרומער'. הכרך הופיע מטעם ועד היובל באודיסה והיה היחיד שיצא לאור מבין שישה כרכים שהיה בדעת הוועד להוציא.⁵⁴

עם הופעת הכרך הראשון ביידיש פורסם בעיתון ‘דער פריינד’ מאמר ראשי פרי עטו של שמואל רוזנפלד, מעורכי העיתון, תחת הכותרת ‘דער אָנהייב און דער סוף פֿון אַ גוטער כּונה’. נראה שבעל המאמר, שנכתב בנעימה סארקאסטית, ידע מקרוב על חבלי־הלידה של כרך זה ועל ההכנות הממושכות לחגיגות היובל של אברמוביץ:

דריטהאַלבן יאָר זענען אַוועק, זינט דער דערמאָנטער געדאַנק אי געבוירן געוואָרן; דעם זיידנס יובילעאום־טאָג איז שוין לאַנג פֿאַרביִי און קוים מיט צרות און חבלי־לידה איז איצט אַרויס דער ערשטער באַנד פֿון ‘מענדעלי מוכר ספרימס’ ווערק, דאָס איז אָבער דער אָנהייב פֿון דער אויסנאַבע און דאָס איז אויך דער סוף. וואָרום נאָר די שרִיַיבער האָבן געהאַלטן וואָרט. די גבירים האָבן זייער וואָרט פֿאַרגעסן.⁵⁵

המאמר כולו אינו אלא תוכחה חריפה המכוונת נגד החברה היהודית ועשיריה, שגילו בפרשה זאת את אדישותם הגמורה כלפי הספרות היהודית וסופרה רב־הזכויות.

במחצית הראשונה של שנת 1907 עדיין לא היה ברור כלל וכלל אם אכן יצליח ועד היובל לגשת להדפסת הכרך העברי הראשון של כל כתבי אברמוביץ,⁵⁶ וזאת, אף־על־פי שכבר בסוף 1906 נשלחו אל אברמוביץ מבית־הדפוס של ביאליק ושותפו עמודים־לדוגמה לחוות דעתו.⁵⁷ בינתיים, בתחילת 1907, החלו ביאליק ושותפו להדפיס את ‘השלח’ המחודש, ונתברר להם, שלא יהיה ביכולתם לעסוק גם בהדפסת ספריו של אברמוביץ. במאי 1907 הודיע רבניצקי לאברמוביץ שבדעתו לצאת לקראקא כדי להדפיס שם את ‘ספר האגדה’, שערך במשותף עם ביאליק, ובאותה האיגרת הוא רומז לאברמוביץ על ‘תקוה חדשה’ להוצאת כתביו העבריים.⁵⁸ ביאליק סיפר על נסיעתו זאת של רבניצקי ועל מטרותיה באיגרת אל בן־עמי מיום 12 במאי 1907, והוסיף: ‘מכתבי הסבא ר’ מנדלי שיחיה לא עלתה בידינו להוציא אלא כרך זרגוני אחד. אפשר שאחרי השתדלות והתאמצות גדולה ומרובה עוד תעלה בידינו להוציא אף כרך עברי אחד, הלואי.⁵⁹

ברור, שעם יציאתו של רבניצקי לקראקא לא היה כל בטחון אם יוכל לעסוק שם גם בהדפסת ‘הכרך העברי’ של אברמוביץ. כעבור חודש ומעלה, ביום 18 ביוני 1907, כתב ביאליק מאודיסה לרבניצקי בקראקא ובישר לו על תוצאות אותה ‘התאמצות גדולה’ שהביאה ליצירתה של קרן בסך 100 רובלים להתחלת ההדפסה של הכרך העברי הראשון מכתבי אברמוביץ. והרי דברי ביאליק כלשונם:

ואשר לכרך העברי של [אברמוביץ]⁶⁰: התבשר! מוורשה ישלח לך לוינסקי 100 רו“כ להתחלת ההדפסה של אותו כרך (הלקחת עמך את הכ"י של אברמוביץ?), הענין כך: בעצתי יֵצֵא “קול קורא'” לכל הסופרים העברים ולכל תופש עט בישראל, שישתתפו הם בעצמם בהוצאת אותו הכרך העברי (ספר הקבצנים ועמק הבכא) בתור מתנה מאת ה”נכדים" לזקנם. ובפירוש התנו, ש“הקהל העברי” סתם, זה המטומטם וערל הלב, פסול לנתינה, אלא דוקא הסופרים… “אידיאה” זו הביאה את הכל להתפעלות. מחר יודפס קול הקורא ואשלחנו אליך. לפי שעה נאסף כאן מבין הסופרים כמאה רו"כ (לוינסקי 25 רו“כ, קלוזנר ורבינוביץ’ במזומנים כ”א 10 רו“כ, אני 10 רו”כ, יעקב רבינוביץ 5 רו"כ, קבק 5 ועוד). עשינו רשימה של רוב הסופרים העבריים – גם אם מחציתם יתנו – יֵאָסֵף כל הסכום הדרוש. הרי זה כבוד גדול ופיוס להזקן ומכת לחי להקהל העברי. מה דעתך על זאת, רבניצקי?⁶¹

הדברים מדברים בעד עצמם, וכל המוסיף – גורע. ה’קול קורא' שעליו דובר באיגרת של ביאליק אל רבניצקי לא פורסם מעולם.⁶²

חליפת האיגרות שלפנינו מגלה טפח ומכסה טפחיים, כאמור, חסו ביאליק ורבניצקי על כבודו של אברמוביץ ולא רצו לצערו ולבזותו בסיפורים מפורטים על מאמציהם הבלתי־מוצלחים להשיג מימון להוצאת כתביו. על כשלונותיהם הם כותבים במלים כלליות ביותר, אם־כי לעתים בחריפות יתירה.⁶³ מתוך איגרותיו של ביאליק אל רבניצקי, אל שלום עליכם ואל מקורבים אחרים ניתן לעמוד על יחסו הנפשי העמוק של ביאליק אל ה’סבא' של ספרותנו החדשה.

אולם מסתבר, שאברמוביץ ידע גם ידע מה שביקשו ידידיו להסתיר מפניו, כשם שידע על פנייתם של ביאליק ורבניצקי אל שלום עליכם בארצות הברית,⁶⁴ אלא שגם הוא שמר על הכללים שקבעו ידידיו ולא גילה להם את ידיעתו, כדי לא להביאם במבוכה. שלושת הידידים חשו, שיש דברים שהשתיקה יפה להם, האם ידע אברמוביץ גם על הגבית המבוהלת שנערכה בקרב הסופרים במטרה לעוררם לתמוך בהדפסת הכרך הראשון בעברית, היא המגבית שעליה כתב ביאליק באיגרתו אל רבניצקי? תשובה על כך אין בידינו.

בעזרת מאה הרובלים שהכניסה המגבית התחיל רבניצקי בקראקא בסידורו של הכרך העברי הראשון. אלא שהעבודה התנהלה בעצלתיים ועד שובו של אברמוביץ לאודיסה, בפברואר 1908, סודרו בסך־הכול ארבעה גליונות דפוס מ’ספר הקבצנים', שנועד לפתוח את הכרך הראשון של ‘כל כתבי מנדלי מוכר ספרים’ בעברית.⁶⁵

יש להניח שכאשר ביקר ביאליק בז’ניבה בספטמבר 1907, ונפגש פנים אל פנים עם אברמוביץ, הוא סיפר לו על תלאותיו בהשגת המימון להוצאת ספריו. קרוב לוודאי, שגם אז לא גילה לו הכול, שכן לא היה בידו לבשר לאברמוביץ שבא קץ לתלאות. באיגרת ששלח ביאליק לאברמוביץ לאודיסה כתב על השתדלותו להשיג באמצעותו של אחד־העם, את תמיכתו של ועד חובבי שפת עבר במוסקבה במפעלם.⁶⁶ גם מאמצים אלה, ככל שניתן היה לברר, לא נשאו פרי.

דרך הייסורים שהביאה בכל זאת להשלמת הדפסתו של הכרך העברי הראשון אינה נהירה לנו. הכרך הופיע בשנת תרס“ט – ליתר דיוק, בסוף 1908– לקראת יום־הולדתו של אברמוביץ.⁶⁷ אך פרשה זו, וכמה פרשת הדפסתם של שני הכרכים האחרים של כתבי אברמוביץ בעברית, שהופיעו בשנים תרע”א ותרע"ב מטעם אותו ‘ועד היובל’, חורגת כבר מגבולות הזמן שבו עוסקות האיגרות שלפנינו. לפי שעה, עד שיתברר, ולו באופן חלקי, המשך הפרשה עד תומה, עלינו להסתפק בדברים הסתומים שכתב ביאליק בראש הכרך השלישי של ‘כל כתבי מנדלי’. ביאליק מצא אז לנכון להסתפק ברמז בלבד בכתבו: ‘איך שהוא לפנינו מונחים עתה בכל כבודם שלשת הכרכים…’⁶⁸ ‘איך שהוא’ זה טומן עוד בחובו נעלמים רבים, שעל טיבם נוכל לקבל לעת־עתה רק מושג־מה מתוך חליפת האיגרות המתפרסמת כאן.

בשנת 1927 היה ביאליק מעורב בהוצאת התרגומים של ספרי שלום אַש מיידיש לעברית בהוצאת ‘דביר’ בתל־אביב. נראה, ששלום אַש העלה לפני ביאליק השאלה בדבר יחסו ל’בני השפחה‘, כלומר סופרי יידיש. באיגרת אל שלום אַש כתב ביאליק בלשון מבודחת, ‘כלום אינך יודע, כי גם אני מבני בניו של אברהם אבינו אנכי והשפחה תופסת מקום מרווח בביתי.’⁶⁹ יתר על כן, הוא מצא לנכון להזכיר את חלקו בהוצאת כתביו העבריים של אברמוביץ. וכך כתב שם: ‘בבואי לפני עשרים ושבע שנים לאודיסה שמתי לי למטרה לזרז את כב’ מנדלי ז"ל להריק את מבחר יצורי כפיו מיהודית לעברית עד תומם. ובמידה גדולה עלה הדבר בידי. אם מנדלי לא הלך לעולמו עד אם ראה בעיניו את יצורי רוחו הנבחרים בלבושם העברי – אני הייתי אחד מן המסייעים בדבר.’ מתוך חליפת האיגרות שלפנינו מתברר, שבדבריו אל שלום אַש לא נקט ביאליק לשון גוזמה. ברור למעלה מכל ספק, שאילמלא עידודם ועזרתם של ביאליק ורבניצקי לא היה אברמוביץ טורח להכין לדפוס את כתביו העבריים ואנו לא היינו זוכים שיגיעו לידינו אותם שלושה כרכים מודפסים.

קיצורים של שמות ספרים

אגרות ביאליק = אגרות חיים נחמן ביאליק, א־ה, מכונסות ומסודרות, בצרוף הערות, על־ידי פ' לחובר, תל־אביב תרצ“ח־תרצ”ט.

אונגרפלד = מ' אונגרפלד, ביאליק וסופרי דורו, תל־אביב 1974.

אַלע כתבים = אַלע כתבים פון מענדעלי מוכר ספרים, ערשטעס בוך, יובילייאויסנאבע, אודיסה תרס"ז; I; דאס קליינע מענשעלי; II פישקע דער קרומער.

הראשונים כבני אדם = י“ד ברקוביץ, הראשונים כבני אדם – ספורי זכרונות על שלום עליכם ובני־דורו, כתבי י”ד ברקוביץ, ב, תל־אביב תשי"ט.

יובילעאום־אויסגאָבע = אַלע ווערק פון מענדעלע מוכר ספרים (ש"י אָבראַמאָוויץ), XVII־I, קראקא־וארשה־ניו־יורק־וילנה תרע”א [־ תרע"ג].

כל כתבי = כל כתבי מנדלי מוכר־ספרים (ש"י אברמוביץ), א־ג, הוצאת ‘ועד היובל’, קראקא־אודיסה תרס“ט־תרע”ב

לחובר = פ' לחובר, ביאליק – חייו ויצירותיו, א־ג, תל־אביב תש"ד.

לכסיקון של קרסל = ג' קרסל, לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, א־ב, מרחביה [תשכ“ה־תשכ”ז].

לעקסיקאָן של רייזען = ז' רייזען, לעקסיקאָן פון דער יידישער ליטעראַטור, פרעסע און פילאָלאָגיע, א־ד, וילנה 1929.

מענדעלע־בוך = נ' מייזיל (עורך), דאָס מענדעלע־בוך, [ניו־יורק 1959].

נוסינאָוו = י' נוסינאָוו, ‘פון בוך צו בוך – צו דער געשיכטע פון די מענדעלע־וואַריאַנטן’, צייטשריפט, מינסק, III־II (1928), עמ' 482־425.

קירזשניץ = א' קירזשניץ, די יידישע פרעסע אין דער געוועזעוער רוסישער אימפעריע (1916־1823), מוסקבה־חארקוב־מינסק 1930.

שיינטוך = י' שיינטוך, ‘סיפוריו הקצרים של מנדלי מוכר ספרים על נוסחאותיהם – בירור ביבליוגראפי וטקסטולוגי’, הספרות, א (תשכ“ח־תשכ”ט), עמ' 409־391.

שלום־עליכם־בוך = י“ד בערקאָוויטש (עורך), דאָס שלום־עליכם־בוך, ניו־יורק תרפ”ו.

ראשי־תיבות וקיצורים

אוו"ז – אָנוויַיזונג (העברת כספים)

א. ז. וו. – און [א] זוי וויֵיטער

אח"כ – אחר־כך

א"י – ארץ־ישראל

אי“ה, איה”ש – אם ירצה השם

אנ"ש – אנשי שלומנו

א"ע – את עצמו, עצמם

אעפי"כ – אף־על־פי־כן.

ב"ב – בני ביתי, ביתך, ביתו

בביה"ד – בבית־הדפוס

ב"ה –ברוך השם

בזה"ל – בזה הלשון

בחוהמ"פ – בחול המועד פסח

בכ"ז – בכל זאת

בל"ס – בלא ספק

בל"ע –בלשון עברית

בל"ר – בלשון רבים

במוש"ק – במוצאי שבת קודש

ב"ק – בבא קמא

כת"י – כתב־יד

ג"כ – גם כן

ד.ה. – דאָס הייסט

דו"ש – דורש שלומך

ד"מ – דרך משל

ה' – האדון

הוצ' – הוצאת

וגו"מ – וגומר

ודו"ק – ודרוש וחקור קרוב

וכ"ו, וכו' – וכוליה

ולפ"ז – ולפי זה

ח"ז – חודש זה

חו"ל – חוץ־לארץ

ט"ג – טלגרמה

טו"מ – תענה ומענה, טענות ומענות

ט"ס – טעות סופר(ים)

יו"ט – יום טוב

יו"ר – יושב־ראש

כ"א – כל אחד

כב"ב – כל בני ביתי

כה"ע – כתב־העת

כלו' – כלומר

לכב"ב – לכל בני ביתך

לכה"פ – לכל הפחות

למ"ה – למען השם

למז"ט – למזל טוב

לע"ע – לעת עתה

לפ"ד – לפי דעתי

מה"ע – מכתב העת

מו"ל – מוצאי לאור

מו"מ – משא־ומתן

מו"ס – מוכר(י) ספרים

מס' – מספר

מ"ע – מכתב־עת

מעל"ד – מעבר לדף

משא"כ – מה שאין כן

מת"י – מתחת ידי (ידך)

נ. (איגרת 15) – קרוב לוודאי שהכוונה לניו־יורק

נ. ב. – nota bene (נוסף בזה)

נ"י – נרו יאיר

נ"נ – נאכנאמע (על־שם, דהיינו, בגוביינא)

ס' – ספר

ס"ה – סך –הכול

מה בכך)

ע"ד – על דבר

ע"ז – על זה

ע"י – על־ידי

עי"ז – על־ידי זה

עכ"פ – על־כל־פנים

ע"נ – עגמת נפש

ע"ס – על סך

עפ"י – על־פי

עצהי"ט – על צד היותר טוב

עקז., עקזעמפ' – עקזעמפלאר(ים)

ע"ש – על שם, ערב שבת

(עותק, עותקים)

פא"פ – פנים אל פנים

פ"ב – פטרבורג

פר., פֿר, ־ פראנקים, פראנקים שוויצריים

פ"ש – פרישת שלום

Post Scriptum – P.S.

צ"ל – צריך להיות

ר.– רובלים

רו"כ – רובל(ים) כסף

ר"ל – רוצה לומר, רחמנא ליצלן

ר"ש – רבי שמעון (דובנוב)

שה“י פה”י – שבת היום, פסח היום (דבר של ס"ה

שיחי' – שיחיה

ש"ע – שלום עליכם

ש"ס – שכר סופרים

ש"ץ – שליח ציבור

ת"א – תמונת אות

תה"ש – תואר השם

ת"ח – תשואת(תשואות) חן

ת"ל – תודה לאל

ת"ת – תלמוד־תורה

 

האיגרות    🔗

1. ש“י אברמוביץ מקרפול אל ח”נ ביאליק באודיסה⁷⁰    🔗

26 בנובמבר / 9 בדצמבר 1905⁷¹

Crépol (Drome) Mr Abramovitch

שלום לך יקירי וחביבי!

אחרי רוב עמל וטלטולי הדרך באתי הֵנה, והנני דר עם אשתי אצל בתי, ושאר בני ביתי, הנשארים בקנסטנטניפול<!>, יבואו בקרוב לגור בגיניפה.⁷² בעיר זו שהיתי שני ימים וראיתי את פני ידידנו בן־עמי,⁷³ ושני הימים האלה היו לנו ימים טובים של “גלות”. גם אני לא אגיד תבין מדעתך, כי השעות הרעות שהתרגשו לבוא עלינו במקומנו והדרך הרחוקה המעיטו את כֹחי, את חלבי ודמי ועצבו את רוחי עד מאֹד.⁷⁴ לבי לבי על בני עמנו העלובים, צעוק יצעק אל ה': אוי, מה היה לנו! יגון בלבבי יומם ולילה ואין שלום בעצָמַי. חוסה נא יקירי וחושה להודיעני משלומך ושלום אנשי שלומנו ומכל מה שנעשה אצלכם. הודיעני ג“כ אם יש תקוה להוצאת ספָרַי, למען אדע מה לעשות.⁷⁵ היטיבה נא עמי ברצונך והשתדל בשבילי לפני ידידנו השותק רַבניצקי כי ישלח לי את שכרי בעד ספורי “השערה”, הלא הוא עָרב לי, ועתה למה הוא שותק ויניח לקפח את שכרי בשעת דחקי.⁷⁶ דַבר נא אליו דַבֵּר ודַבֵּר עד שיתעורר לצאת ידי חובתו. הכהו ונשקהו בשמי, נשיקות נאמנות בלא נקודות.⁷⁷ למכתבך אצפה בכליון עינים. אשתי וב”ב דורשים לשלומך.

אֹהבך ומוקירך בכל לבי ובכל נפשי

ש"י אבראמאוויץ

2. ח“נ ביאליק מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בקרפול⁷⁸    🔗

3 בינואר / 16 ביאנואר 1906

אודיסה, 3/1906

זקני מחמדי.

בגלל הערבוביא השולטת בפוסתא אחרי שַׁבַּתָּהּ הארוכה הגיעני מכתבך הקטן לאחר זמנו וממילא נתאחרה גם תשובתי.⁷⁹ מיום צאתך מעמנו לא נפלה כל חדשה בעירנו. הגינרל גוברנטור בֵרך עוד הפעם את אודיסא ב“מצב מלחמה” ושלום על ישראל ועל הגויים מבחוץ, אבל אין תוכם כברם, ומי יודע איך יפֹל דבר ביום הנורא, יום התשיעי לינואר, שאנו מצפים לו ביראה ופחד.⁸⁰

משהותרה הוצאת עתונים לכל מִלְלַי וגִלְלַי⁸¹ ולכל מֻפִּים וחֻפִּים⁸² – התחילו העתונים⁸³ הזרגונים נוצצים כעשב השדה: אלף עתונים למטה. ה“בונד” לבדו, כמדומה, מוציא עתה⁸⁴ תריסר עתונים: את ה“וועקער” ואת ה“לעקער” ואת ה“שמעקער” ועוד ועוד ועוד. מים שאין להם סוף⁸⁵.

וגם “אנחנו” האודסאים אין אנו מן הנחשלים בענין זה. בעוד יום או יומים והרשיון להוצאת עתון זרגוני בשם “די האפנונג” יהא מונח בקופסא שלנו⁸⁶ ־ ומי אדון לנו! אמת, ממון עדין אין לנו, אבל אין זה העיקר. העיקר הוא הרצון הטוב, ורצון יש לנו ברוך השם די והותר.

ו“שלום עליכם” יושב עתה בלמברג ומכין את עצמו לדרך רחוקה – לאמריקה. גם את ביתו החרִיבו ביום ההפכה בקיוב והוא מבקש עתה מנוח אשר ייטב לו במדינת הים. אגב – מזל טוב! ערנסטינא, בתו של שלום עליכם, נישאת להסופר הצעיר ברקוביץ, זה שסיפוריו נדפסו בהשלֹח, ואתה היית נהנה מהם. זווג יפה.⁸⁷

עם רבניצקי דברתי וגם הכיתיו, כדבריך, הכות לא אחמול – וללא הועיל. הוא עומד בשתיקתו. עוד היום עתיד אני להכותו מאה וחמשים מכות, אולי ירא ה' בעניו ויפתח את פיו הקדוש ושלח בידי דברים אליך. ואולי יטה [עוד] בעצמו את ידו על⁸⁸ העט ושנס את מתניו וכתב אליך מכתב. נחיה ונראה. לפי שעה איני יודע מה אשיבך על שאלתך. הזכרתיו את ה“וועג” ואת ה“שערה” ואת שכרך – וַיְנַער ויאמר: “הן, הן, כך, כך” וישב וישתֹק עד היום הזה.⁸⁹ אגב אודיעך, כי ה“וועג” שב ל“הופיע” בווארשא,⁹⁰ ואח לצרה נולד לו – ה“תלגרף”,⁹¹ וכנראה, במהרה בימינו בקרוב יולדו לו עוד אחים לצרה. בקצור – “ליהודים”!

ובדבר “הוצאת כל כתביך” – סלקא דעתך שאין להם תקוה? אמת, נטרפה עלינו השעה והעבודה בענין זה נדחתה לפי שעה – אבל רק לפי שעה. יעברו ימי האבל והזעם וחדלה המהומה והערבוביא ושבנו לעבודה זו באינרגיה כפולה ומכופלת.⁹²

ושלום לך זקני הטוב והנחמד. למתי אתה אומר לשוב אלינו? לסדר של פסח? ומה מקומך החדש בעיניך? ומה בן עמי [וביתו] עתה? ושלום לרעיתך ולכל ביתך

באהבה רבה

ח. נ. ביאליק

האדרס Х. Н. Бялику, М. Аp. 9/12

3. י“ח רבניצקי וח”נ ביאליק מאודיסה אל ש"י אברמוביץ בקרפול⁹³    🔗

3 בינואר / 16 ביאנואר 1906⁹⁴

שלום רב לזקננו החביב ר' מנדלי שיחי'.

הידים ידי עשו של משוררנו מר ביאליק נחתו עלי באכזריות חמה.⁹⁵ ראיתי את חובתי לכתוב לך לא “תשובה” (הן לא זכיתי ל⁹⁶ כל מכתב שיהא מוטל עלי להשיב), אבל לכתוב סתם.⁹⁷ מעצמך תדע ותבין חביבנו עד כמה יש לנו געגועים אליך, מתי נזכה לראותך, מתי?

ובדבר ה“וועג” הלא אני קבלתי עלי את האחריות ולא אשקוט עד אשר שכרך יהא מונח בקופסא שלך. אל תירא, הכל יבוא על מקומו בשלום.⁹⁸

נצטערתי אני ועמי יחד גם ביאליק על שלא עלתה לנו לברכך בשנה זו ליום הולדתך.⁹⁹ קבל נא עתה את ברכתנו באחור זמן מעט. ונקוה כי לשנה הבאה ליום חג היובל שלך נהיה כלנו יחד ונבוא לביתך אנו כל בני החבורה בתפים ובמחולות והשמחה תהיה גדולה במעוננו, וברחובנו. ושלום לכל ב"ב.

שלך באהבה רבה

י"ח רבניצקי

אחרי מעשה רב זה של כתיבת המכתב ואחרי המכות הנאמנות שהכיתיו – רבניצקי מונח כעת כאבן שאין לה הופכין והוא מעוך וכתות ורצוץ וכל עצמותיו מרוסקות. מהראוי שתשיג שם בחו"ל איזה סם לרפואה ותשלחהו אליו להחיותו ולהשיב נפשו.

ח.נ. ב.

4. ש“י אברמוביץ מז’יניבה אל י”ח רבניצקי וח"נ ביאליק באודיסה¹⁰⁰    🔗

אחרי 3 ביאנואר / 16 ביאנואר, אך לפני 26 ביאנואר / 8 בפברואר 1906¹⁰¹

Suisse. Genève. Rue Ami Lullin No. 10

“ישאו הרים, הררי אלף,” שלום לאהובַי היקרים רבניצקי וביאליק יחיו!

אל נא ידידַי תחייבוני, שהחמצתי תשובתי על מכתבכם היקר, הן גולה אנֹכי ממקום למקום זה כשלשה ירחים,¹⁰² והגלות מכהה רוח האדם ומַשתיקתו.

מקרב לבי הנני מודה לכם אהובַי על העונג, שגרמתם לי במכתבכם הנעים. אדם שנתרחק מחבריו דבריהם שבכתב חביבים עליו כדברים שבעל פה.

אוי כמה גדולים הגעגועים שיש לי עליכם, מאהבי היקרים!

עד עתה לא “משכתי בשבט סופרים” מפני הטלטול ופזור הנפש ובעוד ימים אחדים לכשאפנה מעט, אקוה כי יערה עלי רוח ממרום ותאחז בעט ידי ואכתוב דבַר־מה.

ביאליק יקירי! איה “השערה” שלי?

רבניצקי יקירי! איה שכר “השערה” שלי?

הריני משביע אותך, רבניצקי שלי, בשמות כל הקדושים, שתחיש ותמהר לשלוח לי את שכרי בשעת דחקי זו, כי אליו, לשכרי זה, אני נושא את נפשי. ה“וועג” חטא לי חטאה גדולה ואין לו שום התנצלו וכפרה. אם רוצה הוא “בפרי עטי” ימהר ויעשה תשובה, לא שיהרהר בתשובה אלא יעשה… עשה רבניצקי כבקשתי ואל תאחר!…¹⁰³

הודיעוני מה נעשה ומה נשמע בעולם ספרותנו.

לידידנו הרב טשערנוביץ¹⁰⁴ ולכל אנשי שלומנו תאמרו שלום בשמי.

אשתי וכל בני ביתי דורשים שלומכם בכל לב. לידידתנו הכבודה מרת סליפיאן הנני משיב שלום וברכה ותודה רַבּה על מכתבה.¹⁰⁵ א<ל> נא תשכח אותי גם להבא.

מצפה אני לתשובתכם ואקוה, כי תזדרזו למלאות בקשתי.

אֹהבכם הנאמן בכל לב ונפש

ש"י אבראמאוויץ

רבניצקי מחמדי היטיבה נא עמי ובקש את בעל “הוועג” כי ישלח לי את “הוועג” ישר מווארשויא לגינובה על האדרעס שלי:

Suisse, Genève, Rue Ami Lullin No. M־r S. Abramovitch

ביום קבלת מכתבי זה תאבו נא להודיע את האדרעס שלי להממלא מקומי לשעה, בבית־תלמוד־תורה הר“ר קאפלאן או להר”ר קורשון שם.¹⁰⁶

5. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה¹⁰⁷    🔗

26 ביאנואר / 8 בפברואר 1906

אדעסא י“ג שבט תרס”ו

סבא יקירי וחביבי!

מכתבך האחרון, שכתבת לי ולביאליק,¹⁰⁸ היה לנו למשיב נפש. אין לי להגיד לך עד כמה מתגעגעים אנו עליך, ר' מנדלי חביבנו. מה שלומך ומה שלום עטך? אקוה שכבר באת אל המנוחה ושַבת אל עבודתך הספרותית. מאד אכיר לך תודה אם תודיעני במה אתה עוסק לעת כזאת, אם בהמשך ה“ווינשפינגעריל” או בתרגום “ספר הקבצנים” וכדומה? ומה בדעת עורך ה“פריינד”, האם נכון הוא להדפיס את ה“ווינשפֿינגעריל” שוב בגליונות היומיים, אחרי ש“דאס לעבען” החדשי שלו שבק חיים לכל חי?¹⁰⁹

ואצלנו אין עוד נחת. השמים מכוסים בעבים ואיננו בטוחים מחזיזי רעם בכל יום ויום. במצב מדוכא כזה אין מקום, כמובן, להתרוממות הרוח וכנפי כל התקוות קצוצות. עד מתי? עד אנה?

אמנם תקוה אחת, כנראה, תהיה לנו בעירנו, הלא הוא מה“ע “די האפנונג” שיתקבל הרשיון להוצאתו בקרוב על שֵם ידידנו “רבי קרוב”, אבל דבר קטן עוד חסר: ממון. אם המקום ימלא חסרון זה אז יֵצא הדבר לפעולה ואז יפנו תיכף לארי שבחבורה, לר' מנדלי, שיעניק ל”תקוה" זו ממבחר פרי עטו – והוא בל"ס לא יפרש מן הצבור שלנו.¹¹⁰

ושכרך בעד “השערה” שבאה בה“וועג” לא יקופח אף כחוט השערה. אנכי אערבנו. חכה נא מעט והכל על מקומו יבוא בשלום. אמת, שכל הענין היה בסכנה לולא היה מגיע לה“וועג” מבית מסחר הספרים שלי סכום כסף, שאעכב בשבילך.¹¹¹

שלום לרעיתך ולכל ב"ב.

ושלום לבן־עמי שכנך ולכל ב“ב, תמה אני, שמיום עזבו את עירנו לא כתב לי אף ת”א אחת. האמנם יש בלבו איזו טינא עלי ואני איני יודע כלל במה “שחטתי את קפוטתו”?¹¹²

רצוף בזה מכתבו של “שלום עליכם” וקטע של עתון אמריקני.¹¹³

שלך באהבה רבה

י"ח רבניצקי

עיין מעל"ך¹¹⁴

6. ח“נ ביאליק מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה¹¹⁵    🔗

26 ביאנואר / 8 בפברואר 1906¹¹⁶

שלום לסבא יקירא!

אתמול שלחתי אליך עפ“י אדרס בן עמי את מחברתי הקטנה “משירי הזעם”.¹¹⁷ ההגיעה לידך? את אדריסתך החדשה אמסור לבית ת”ת, כדבריך.¹¹⁸ בקרוב אכתֹב אליך באֹרך.

בעוד יום או יומים –וחוברת “השלח” האחרונה תשלח לחותמים ושלחתי גם אליך חוברת אחת וראית את “שערתך” ושש לבך.¹¹⁹ ואולם בנוגע לשכר “השערה” – אני רואה באצטגנינות שלי שתבוא קרחה לא קטנה בו, “אחיאסף” כידוע לך איננו מן הבטוחים ביותר, אלא שארעיש עליהם את העולם, אולי אֵענה.¹²⁰

ושלום לך לביתך ולבית בן עמי.

המצפה לראותך

ח. נ. ביאליק

7. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי וח"נ ביאליק באודיסה¹²¹    🔗

24 בפברואר / 9 במארס 1906

Genève 9/3 1906

שלום לכם ידידַי ואהובַי היקרים הד“ר רבניצקי והר”ר ביאליק יחיו!

אם אחרתי בתשובתי על מכתבכם עד כה לא בי האשם אלא בך, ביאליק יקירי, אתה הבטחתני במכתבך לשלוח לי את החוברת “השלח” “בעוד יום או יומים”¹²² ודחיתי את תשובתי עד קבלת החוברת והיא לא הגיעה לי עד עתה! אמרתי אם יומו של הקב"ה אלף שנים הנה “יומו” של ביאליק לכל היותר שבוע אחד או שני שבועות. ובראותי כי עבר חודש ויומך נמשך עדיין, ומי יודע עד כמה “אזרתי כגבר חלצי” וקמתי וכתבתי לכם מכתבי זה.

זה כחודש ימים שאני עוסק בהעתקת “פֿישקי החיגר” בשקידה רבה, ובעזרת השם גמרתי פרק י“ז, ונשארו לי ממנו עוד ח' פרקים, ועתה יש תקוה “לספר הקבצנים” שיהא נגמר בקרוב. כמה פעמים בקשתי ובקשתי אתכם לכתוב לה”ר פרישמאן ולבקשהו שיחזור לי את הפרק ט' מספר הקבצנים או שידפיס אותו ב“הזמן” ואתם מחרישים! כלום לא ידעתם בכמה עמל ויגיעה עלתה לי העתקתו של פרק זה, שאין לי ממנו קאפיע נכונה? עשו נא עמדי חסד, מאהבי, ובקשו בשמי את ד. פֿרישמאן, שלא ישלם לי רעה תחת טובה ולא¹²³ יכבוש אצלו הפרק הזה.¹²⁴

מה¹²⁵ שְלוֹם “הקליין־מענשעלי”, שהנחתיו אצלכם? האם נתתם דעתכם עליו להכירהו?¹²⁶ לבעל “הפריינד” אכתוב בקרוב בדבר “הווינשפֿינגעריל”.¹²⁷ איה “די הָאפֿטונג”? הודיעוני בפרוטרוט אם¹²⁸ נתקבל הרשיון להוציאו לאור ומי הם המו“ל, ומה ידידנו “רבי קרוב” עושה?¹²⁹ וידידנו גוטמאן [הירושלמי]¹³⁰ מה הוא כותב?¹³¹־ ואני?… אני בה”ש שלם בגופי, אבל רשמי הפרעות עדיין מתקיימים בי, עדיין עורקי לא שכבו כהוגן והוּכַחְתִּי בפיזור־נפש.

ידידנו הר“ר קלויזנער בא לכאן לפני שני שבועות והזמין אותי לבוא למקומו, לעיר לוזאן ולחוג שם עם מכבדַי דורשי שלומי, אבל למורת רוחי לא יכולתי למלאות בקשתי וגם בני ביתי לא הניחו אותי לנסוע.¹³² ובשבוע זה זִמנו אותי ליום־טוב או “לערב־טוב”, שבני העיר עושים פה לכבודי, ומפני חולשת גופי לא נעתרתי להם. ופתאם בא אלי ה”ר בריינין וספר לי, כי בברלין חגגו את חג היובל שלי,¹³³ והוא דִבּר שם הרבה על אודותי, ובקש אותי, כי לא אהיה סרבן באותה שעה ואבוא אל החג, שעושים לי פֹה, ונעתרתי לו על כרחי. והנה למחר במוש"ק, בליל פורים, אני קרוא לבוא. מניו־יארק הגיעוני מכתבי ברכה מיחידים והאגודות ואני איני משיב להם, כי חרה אפי ביהודי אמעריקי על הגזלה שגזלו אותי והדפיסו את ספרי.¹³⁴ עת מצוא לכם, ידידַי, ושעת הכושר השעה הזאת לכם לתבוע עלבוני¹³⁵ מיהודי אמעריקי במכתבי־העתים ולהוכיחם ולהכותם בשבט פיכם על המעשה הרע שעשו לי. מה אתם אומרים?¹³⁶

“לשלום־עליכם” לא כתבתי עדיין מפני שאיני יודע היכן הוא עתה. שמא כבר יצא מלעמבערג, הלא לאמעריקי הוא נוסע. בבקשה מכם יקירָי, כשתכתבו לו ברכוהו נא בשמי ובררו לו מפני מה לא השיבותי על מכתבו, וכשיודיעני האדרעס שלו אכתוב לו בנפש חפצה.¹³⁷

לבן עמי מסרתי פ“ש והבטיחני כי יכתוב בעצמו לכם. – ביאליק יקירי, קח נא את ברכתי על שיריך היקרים וביחוד על השיר “ידעתי בליל ערפל וכ”ו” שהוא כלו טוב, נשגב ונעים, רוחך בו אש אוכלה, ונשמתך כנחל גפרית בוערה בכל מלה.–¹³⁸

רבניצקי מחמדי! את הכסף בעד “השערה” תשלח לי בפֿראנקים לבית לִיאָנסקי קרעדיט פֹה והטשעק יהא נכתב על שם אשתי Pessia Abramovitch ראה, אבקשך לקיים בקשתי.¹³⁹

ביאליק מחמדי! הרים רעשו בימים האלה ומוסדי הררי אלף רגזו מגערתך, שגערת בבעלי אחיאסף ומרעש“¹⁴⁰ שתרעיש עליהם את העולם”…¹⁴¹

האם אמת הדבר, שידידנו טשערנאוויץ נשתתק, רחמנא ליצלן, ונאלם דומיה?¹⁴² ומה ידידנו היקר הר“ר מ.מרגליות?¹⁴³ אני מתגעגע עליו מאֹד מאֹד. ברכוהו נא בשמי והודיעוני מה שלומו ומה שלום כל ב”ב, היקרים לי. אינני כותב אליו, מפני שהכתיבה קשה לי מאד.

אמרו שלום בשמי למ' סלעפיאן. בקרוב תקבל תשובתי על מכתבה.¹⁴⁴ אשתי וכב"ב מברכים אתכם בשלום ובכל טוב סלה.

אוהבכם בכל לב

ש"י אבראמאוויץ

נא אל תאחרו תשובתכם על מכתבי זה. –

כשגמרתי את מכתבי זה נמלכתי וכתבתי דברים אחדים¹⁴⁵ למ' סלעפיאן במכתב מיוחד הרצוף בזה.¹⁴⁶

8. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’יניבה¹⁴⁷    🔗

27 במארס / 9 באפריל 1906

ערב פסח תרס"ו

זקני הנעלה והחביב!

לא מהרתי להשיבך על מכתבך היקר¹⁴⁸ ואֶחר עד כה, בשביל שחכיתי מיום ליום שתעלה בידי לשלוח לך את ש“ס בשביל ‘השערה’ שלך. כי אמנם עלי מוטל עתה לשלוח לך את הכסף, אחרי שכתבתי כבר למערכת ה”ועג“, שאעכב סכום ידוע מן המגיע ל”וועג" מבית מסחר הספרים שלי בשביל לסלק לידך את חוב “השערה”, שאני ערבתיו. אמת, החשבונות שלנו עם ה“וועג” מסוכסכים, כנהוג, אבל איך שיהיה, כספך בטוח ומידי תבקשו. ובכל מאֹדי הייתי רוצה לשלוח לך את המגיע קודם הפסח, וכבר הייתי מוכן לעשות את המוטל עלי – ומן השמים עכבוני, כי קפץ עלי רוגזו של ענין נחוץ אחד, שאי אפשר היה לדחותו בשום אופן אף ליום אחד ומוכרח הייתי, לדאבוני הרב, לדחות את חובך, עד לאחר הפסח. לא תוכל לשער בנפשך עד כמה מעיק עלי הדבר־הזה, אבל אין עצה נגד ההכרח. רוצה אני לקוות, שאתה בטובך ורב ידידותך אלי תסלח לי על עכובי, אחרי שתדינני לכף זכות שלוא היתה בידי האפשרות לעשות חובתי תיכף לא הייתי מתרשל אף רגע.¹⁴⁹

הנני שולח לך בזה את הפרק של “פישקע החגר”, שקבלתי בחזרה מאת פרישמאן. במכתבו אלינו הוא כותב: “צר לי כי לא הקדמתם לבקשו מידי, כי אז שלחתיו כרגע ולא הייתי מביא עלי את תרעומותיו של ר' מענדעלי”. הודיעני נא תיכף ע"ד קבלת הפרק הזה.¹⁵⁰

בדבר הוצאת כל כתביך לע"ע אין נחת. בא סנחרב¹⁵¹ ובלבל את כל הרעיונות. נקוה לברר את הענין בקרוב, ואז נכתב לך בפרטות.¹⁵²

את הרשיון להוצאת העתון היומי “די האפננוג” קבל ידידנו א“ל לוינסקי. כמובן, כולנו נשתתף בו בצאתו. אבל קשה עוד לדעת מתי יחל לצאת, מפני שחסר לע”ע עוד דבר קטַן – ממון. אולם העורך והמו“ל לוינסקי מבטיח ש”תקותו" חזקה, ואפשר שיתחיל העתון “להופיע” עוד בראשית ימי הקיץ או תיכף אחרי שבעות. נחכה ונראה. אין לי להגיד לך, שאתה, זקננו החביב, תהיה בראש הקרואים.¹⁵³

לשלום־עליכם כתבתי ומסרתי לו את דבריך.¹⁵⁴

ע“ד הישועות והנחמות אצלנו בל”ס שמעת. אורה ושמחה ליהודים, שמגבוה באו פקודות נמרצות שלא יכו עמי הארץ ביהודים.¹⁵⁵ ואצלכם שם בשויצריה לא ידעו אחינו כלל ישועות כאלה. אין הפקידים הגבוהים דואגים עליכם לשלוח פקודות להגן ולהציל אתכם מהרג וכליון. צר לי עליכם, יושבי שויצריה האמללים!

ושמחתך בחגך אתה וביתך

שלך באהבה רבה

י"ח רבניצקי

שלום רב ל’בן־עמי' וביתו. זכרתי את חגי הפסחים, שהייתי רגיל ל“פסוח” על שלחנו ולסַדר יחדו כהלכה – ועתה נתפרדה החבילה ונשתנו “הסדרים”.

ביאליק דורש את שלום כלכם באהבה.

9. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי באודיסה¹⁵⁶    🔗

18 במאי / 31 במאי 1906

31 мая 1906

רבניצקי רחימאי!

כיון שראה מחמד, שאין ההר הולך ובא אליו הלך הוא לההר.

אף אני כיון שראיתי, שאתה שותק ואינך כותב אני כותב אליך. הייתי ממתין למכתבך ולפריעת חובך¹⁵⁷ ועתה השעה דוחקתני להזכירך, כי תצא ידי חובתך ותשיבני מהרה.

הפרק של “פישקי החיגר” קבלתי ודברי פרישמאן תמוהים מאֹד.¹⁵⁸

“ספר הקבצנים” תם ונשלם, שבח לבורא עולם. ומה נעשה להקבצן הַיוּלָד הזה? האם יהא גורלו כגורל “דאס קליינע מענשעלי” להיות טמיר ונעלם ומונח בקופסא? פתח פיך ודַבֵר יקירי! ¹⁵⁹ עכשיו דבָרי אליך מעטים, וכשאקבל תשובתך אכתוב לך באריכות על ענינים הרבה, ואפנה במכבתַי הבאים גם לידידינו צשערנוביץ וביאליק. אתם, שלשתכם, אהובים לי.

נשיקות ופצעי אוהב נכונו לביאליק ממני.

לתשובתך, תשובה שלמה,¹⁶⁰ אצפה בכליון עינים. אוהבך

ש"י אבראמאוויץ

10. ח“נ ביאליק מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה¹⁶¹    🔗

לפני 19 ביוני / 2 ביולי 1906¹⁶²

שלום, שלום לזקני הרחוק והקרוב, שלום רב.

אוי, זקני רחימאי! אתה לא ידעת את כל היסורים שגרמה לנו שתיקתנו הארוכה. מאה מיתות – ולא שתיקה זו. אבל מה¹⁶³ נעשה – ואנוסים היינו. תכפו עלינו מאורעות ונטרפו עלינו כל השעות וכל מחשבותינו הטובות כמעט שהיו לאין.¹⁶⁴

ועתה סוף סוף, אחרי גלגולים רבים, הנה מחשבתנו התחילה ב“ה להתקיים. יש לנו עתה יכֹלת לגשת אל הדפסת כל כתביך, בשעה טובה ומוצלחת.¹⁶⁵ הננו שולחים לך בזה רצוף דף מסודר אחד.¹⁶⁶ ראהו וחוה דעתך. הטוב בעיניך סדור מעין זה ואם לא. אנו אומרים להוציא את כתביך בכרכים אחדים, בפורמַט של ה”קליעטשע", על נייר טוב, ובאותיות ובנקוד זה השלוחים אליך לדוגמא. כידוע לך, נוהגים עכשיו להדפיס כל הספרים בנקוד כזה, מפני שהמלאכה נעשית במהרה ועולה בזול. כבר רגילים כל הקוראים בנקוד זה ואין לחוש מפני “עמי הארצות”, ועליך לדעת, כי הוצאת כתביך המרובים – כן ירבו! – תאכל זמן מרובה, ועלינו להזדרז כפי האפשר. הזמן קצר והמלאכה מרובה. עוד זאת, טובת¹⁶⁷ מהדורה זו דורשת שיהא קצוב עליה מחיר נמוך כפי האפשר כדי שירבו קוניה, והנקוד הישן יוקיר הרבה את המהדורא. איך שיהיה, הרשות בידך, כמובן, לבחור ולהכריע, ולעשות רצונך – רצוננו.¹⁶⁸

מהדורא זו תהא נדפסת, כמדומה, בבית דפוסי, שנפתח לפני¹⁶⁹ שבועות אחדים.¹⁷⁰ אנו כלנו – אני ורבניצקי ועוד – נפקח על המלאכה שתהא נעשית כהלכה וכהוגן ונשתדל שיצא דבר מתוקן.

המלים העבריות הבאות בגוף הספורים “היהודיים” שלך תהיינה מנוקדות כהלכה.

רוצה הייתי להאריך יותר ולשיח עמך הרבה, אבל האדום האדום הזה, רבניצקי שיחיה, עומד על גבי ומאיץ בי לכלות. ידו בערפי, מכה בי וקורא: “גמור, גמור!” אץ הוא אל הפוסטא.

בקרוב אכתוב לך בארך. שלום לביתך ולבית בן־עמי.

המנפף והמנשק אותך

שלך

ח. נ. ביאליק

11. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה¹⁷¹    🔗

לפני 19 ביוני / 2 ביולי 1906¹⁷²

ידידי אלופי וחביבי ר' מנדלי שיחי'.

הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה: תחת דבר של ממש הנני בא עוד הפעם אליך במכתב ריק. האמינה לי, יקירי, שכל יום שאני מעכב בעל־כרחי את משלוח הכסף נחשב בעיני כשנה וגורם לי יסורים וע"נ, אבל מה אעשה וההכרח המגונה אוכף עלי לדחות את הדבר מיום ליום, עתה תקותי חזקה למלא את חובתי אליך בסוף חֹדש זה. ואתה כרחום סלח נא.¹⁷³

עכשו בדבר עסק אחר. נעים לי לבשרך שהדפסת כתביך סוף סוף תצא לפעולה. ההרפתקאות הנוראות שעברו על בני עמנו בארצנו גרמו לדחות את התחלת הענין מזמן לזמן, אבל בימים האלה עוררנו את הועד לפעולה ממשית, והוא התעורר לחיים ובידנו היכֹלת לגשת אל המלאכה בשעה טובה.¹⁷⁴ ועתה אין הדבר תלוי אלא בך: השיבני תיכף תשובה ברורה בדבר הפֿורמַט והאותיות שאומר אתה לבחור בשביל כתביך. רצוף בזה עמוד לדוגמא שנסדר בשבילנו בבית־דפוסו של ידידנו ביאליק העומד כבר על מכונו בעירנו ומוציא מתחת המכבש ספרים יפים. שים עיניך על העמוד הזה של “קליין מענשעלי” והגידה לנו את דעתך בדבר האותיות אם נאות הן בעיניך, והעיקר אם מסכים אתה שידפיסו את כתביך בניקוד החדש שבו מדפיסים עתה בארצנו כמעט כל הספרים בשפה המדוברת, היינו שהתנועות באות תחת האותיות א, י, ע, וכדומה.¹⁷⁵ לפי דעתי נאה להדפיס באופן מודרני זה לא מפני חידושו, אלא מפני שהוא מקיל הרבה את המלאכה (אפשר יהיה להדפיס שלשה גליונות בכל שבוע ושבוע) וגם ממעיט את הוצאות הדפוס במדה מסוימה. בטוח אני שאף אתה תסכים להדפסת כתביך בניקוד זה. בכל אופן, אל נא תאַחר את תשובתך ואם אפשר תעננו עוד בו ביום שתקבל את מכתבי, כי הכל מתוקן למלאכה ומחכים אנו רק לתשובתך.

ע"ד מצב אחינו בכלל לא אכתב לך. הלא שואב אתה את הבשורות הטובות מתוך כתבי העתים. עוד פעם אנו גוי קו קו ומבוסה,¹⁷⁶ כלו' גוי המקוה למבוסה (פוגרומים בלע"ז), ה' ירחם.

שלום לבני ביתך ולידידנו בן־עמי וב"ב.

שלך באהבה רבה

י"ח רבניצקי

12. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי וח"נ ביאליק באודיסה¹⁷⁷    🔗

19 ביוני / 2 ביולי 1906

2 VII 1906

שלום לכם מאהבי היקרים!

ברגע זה קבלתי את מכתבכם¹⁷⁸ והנני ממהר להשיבכם כבקשתכם, אבל דברי יהי' מעטים, כי טרוד גדול אני בשעה זו ואדחה את תשובתי הארוכה לעת אחרת, ועכשיו איני משיב לכם אלא בענין הדפסת “כל כתבַי”, שהגיעה זמנה בעזרת רעים אהובים.¹⁷⁹

בכלל אומַר לכם, כי במה שנוגע לכל ענין ההדפסה כלו אני סומך עליכם ומובטחני בכם, בחכמתכם ובטוב טעמכם, כי תוציאו דבר נאה ומתוקן מתחת ידכם. השתדלו להגיה היטב בעינא פקיחא, שלא יה' בספרַי שבושים. כי שבושים ושגיאות שנאה נפשי מאד מאד.

נקראתי ליו"ט בעיר ציריך ובשבוע זה אלך לשם עם אשתי.¹⁸⁰ בשובי משם אקוה למצֹא פֹה את תשובתכם על מכתבי הקצר הזה, ואז אערך לכם מכתב ארוך ונדבר הרבה. חיו בטוב ובנעימים וזכרו אותי, את אֹהבכם הנאמן הדבק בכם בכל לבבו.

ש"י אבראמאוויץ

בני ביתי דורשים שלומכם בחיבה.

13. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי וח"נ ביאליק באודיסה¹⁸¹    🔗

2 ביולי / 15 ביולי 1906

15 VII 1906

שלום עליכם אהובים וחביבים!

מודה אני לכם, אהובי היקרים, על הבשורה הטובה, שהגיע זמנם של כתבַי המפוזרים להיות נדפסים.¹⁸² הדבר הזה בלבד, שהכתבים שלי עולים על מכבש הדפוס, יש בו כדי לבדח את לבי, ומה גם שהם נקבעים בדפוסו של ביאליק ומוגהים ע"י רבניצקי, ורב חיים טשערנאוויץ משגיח “על כשרות ההדפסה” ולעווינסקי עומד על גַביי הבחור הזעצער – ארבעה תלמידי חכמים כגון אלה ודאי יעשו מלאכתם באמונה ויוציאו דבר מתוקן מתחת ידם. ואף על פי כן הריני מצטער, שאין אני נוטל חלק במלאכה זו – להעביר עיני על כתבַי, לצרפם ולזקקם שבעתים כמו שחשבתי עליהם בתחלה. בבקשה מכם אהובַי, אם לא זכיתי לעשות מלאכתי זו, מלאכת הגהה, בשלמות, על כל פנים סייעוני לעשותה במקצת! היטיבו נא ברצונכם ושלחו לי את הספרים, העומדים להקבע בדפוס על פי הסדר בזה אחר זה, כדי שאוכל לחזור עליהם ולעשות בהם [כפי] מה שיַרשני הזמן וכֹחי. ובכלל אבקשכם, מחמדַי, שתודיעוני את כל הפרטים הנוגעים להדפסת כל כתבַי: סדרם מהו? ספרי קודש וספרי חול¹⁸³ יודפסו בזמן אחד או בזמנים שונים, וכיוצא בפרטים אלה, שבודאי עסקתם בהם ובררתם אותם יפה יפה קודם שנגשתם להדפסת ספרַי.

אלמלי ידעתם כמה גדול כֹח מכתבכם לפכח את צערי ויגוני בגולה הייתם¹⁸⁴ כותבים אלי אם לא בכל יום עכ“פ אחת בשבוע. לרוב כבוד זכיתי בערים הרבה פֹה,¹⁸⁵ קשרו לי זֵרים של פרחים וכדומה, וכל זה איננו שוה לי כשאני רואה אותי גר בארץ נכריה, רחוק מאֹהבי ומאנשי שלומי היקרים לי. – כלתה נפשי וגם נכספה לכם מחמַדי, לכם, לכם אהובַי!… ולאהובי וחביבי הר”ר מנשה מרגליות אמרו נא שלום בשמי. נפשי יוצאה עליו בזכרי אותו. ואסיים מכתבי זה בדמע מתוך רוב געגועים.

אוהבכם בכל לב ונפש

ש"י אבראמאוויץ

14. י"ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה¹⁸⁶    🔗

20 ביולי / 2 באוכגוסט 1906

אדעסא 20/7 תרס"ו

ידידי הנעלה והחביב!

רצוף בזה שטר המחאה על סך חמשים רו"כ (50 ר.) לפי חשבון פֿר.¹⁸⁷ ואתה סלח נא כרב טובך על שאיני שולח לך את המגיע במלואו. בצוק העתים הללו עלה לי בקושי גדול לשלוח אף את הסך הזה. את המותר תקבל במשך זמן לא רחוק.¹⁸⁸

בדבר הדפסת כתביך, הנה כל התחלות קשות, כידוע. אמנם כבר מסודרים כשני גליונות, אבל עוד לא נדפס עד היום אף אחד, מפני שלא השגנו נְיָר עד עתה. זה איזה ימים כתונו את רגלינו, אני והמדפיס שלנו ביאליק וחזרנו על כל בתי מסחר הניָרות ולא מצאנו את אשר דרשנו. קשה לנו הבחירה, אחרי שאין אתה בתוכנו ולבנו נוקף פן תבחל ולא תמצא נחת בזה שנבחר. אבל אי אפשר עוד לחכות. היום אחר הצהרים יגָמר הדבר, ויהי רצון שלא נכשל בדבר שאינו מתוקן.

כתוב נא מה יבוא בדפוס אחר “דאס קליין מענשעלי”.¹⁸⁹ אנחנו החלטנו להוציא את כתביך בששה¹⁹⁰ כרכים, כל כרך יכיל כעשרים גליונות ובכן יכָנס לכרך הראשון “דאס קליין מענשעלי” ועוד ספור אחד או שנים.¹⁹¹
ועליך יקירי לרשום לפניך את הסדר, גם לגשת אל התקונים שאתה אומר לעשות בספורים הבאים, בשביל שלא יהא כל עכוב בהדפסה.

בשבוע העבר היינו שרויים פה בפחד גדול מחמת המלאך המשחית. אבל ת"ל עבר־הזעם עברו בשלום הפעם.

בקשה לי אליך: אחד ממכרי מסופרי ישראל, איש ישר ועני הגון, א. ראזענטהאַל שמו, מבקש להכניס את בתו לבית־הספר של שפענצער, ורק מכתב־מליצה מאתך יועילנו להשיג את מטרתו. ובכן באתי לבקש מאתך שתעשה הדבר למעני ולמען ידידנו ביאליק ותשלח בטובך את המכתב הדרוש על שמי, ואני אמסרהו ליד אבי־הבת ה' ראזענטהאל.¹⁹² והנני נותן לך ע"ז את תודתי מראש. – ענני נא תיכף.

שלך באהבה

י"ח רבניצקי

15. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי באודיסה¹⁹³    🔗

24 ביולי / 6 באוגוסט 1906

6 VIII 1906

יקירי וחביבי!

היום קבלתי מכתבך¹⁹⁴ והיום אשיבך דבר.

אדעססא לא היתה מעולם מקום ניר לספרים, ואלפא לניר היא וארשויא, ומשם הייתם צריכים להביאו, ואם לא עשיתם כך עד עתה ואין לשהות עוד, על כל פנים תשתדלו לבחור במקומכם ניר מן המובחר, שיהא עב ויפה.¹⁹⁵ אף על ההדפסה אעירכם, שתהא נעשית בטוב טעם, ולא תקמצו ב“גליונות” וריוח תשימו בין הקאפיטלין.¹⁹⁶ את העלים הנדפסים תאבו נא לשלוח במועדם<.>

הריני מצרף למכתבי זה רשימה מספָרַי ומאמָרַי בלשון יהודית.¹⁹⁷ ואצל כל ספר רשום מספר עמודיו, חוץ מספר “ווינשפֿינגעריל” שאיני יודע כמה עמודיו, וכפי אומד דעתי הם יותר [הרבה] משתי מאות.¹⁹⁸ ועמודיהם של המאמרים עולים לפי אומדנא כדי שלש מאות. וכוונתי ברשימה זו שלפניכם, שתתנו דעתכם איך לסדר על פיה את הספרים הקטנים עם הגדולים בששה כרכים. הלא אתם המתעסקים בדבר זה, ותורה אבקש מפיכם. ששה מי יודע? ששה איני יודע, ששה אתם יודעים, ששה כרכים של מענדעלי מו"ס…¹⁹⁹

במכתבי הקודם בקשתי שתשלחו לי את הספרים, העומדים להדָפס על פי הסדר, כדי לחזור עליהם ולתקן כפי האפשר מה שצריך תקון, ולמה לא עשיתם בקשתי ובטלתם רצוני כאילו איני ולא אמרתי כלום? רבניצקי, חביבי, לא די שאתה שתקן אלא שהשאלת מדתך זו גם לביאליק ידידנו. דברני היה, ועכשיו נשתתק ר"ל כמותך. – ולמה לא השיבותני בדבר הספרים שלי בעברית.?²⁰⁰ מתי יודפסו? פתח פיך ודבר, כי לדבריך ייחלתי!

יהי רצון ואל תיראו מפחד פתאֹם²⁰¹ וגו"מ כי עמנו אֵל! ²⁰²

אוהבכם ודורש שלומכם בכל לב

ש"י אבראמאוויץ

(רשימת הספרים)

1 דאס קלינע מענשעלי²⁰³ בדפוס ווילנא 132 זייטען

2 פֿישקע דער קרומער²⁰⁴ בדפוס אדעססא 158 זיטען

3 קליאטשע²⁰⁵ בדפוס אדעססא 128 זייטען

4 מסעות בנימין השלישי²⁰⁶ דפוס ווילנא 90 זייטען

5 ווינשפינגעריל²⁰⁷ דפוס ניו יארק

6 שלמה רבי חיימ’ס²⁰⁸ דפוס ניו יארק 73 זייטען

7 די טאקסע²⁰⁹ דפוס ניו יארק 99 זייטען

8 דער פריזיוו²¹⁰ פ"ב. נ. 87 זייטען

9 יודעל²¹¹ דפוס ווארשא נ' 222 זייטען

10 פרק שירה²¹² דפוס זיטאמיר 124 זייטען

11 זמירות²¹³ דפוס זיטאמיר 82 זייטען

12 לופטבאלאן²¹⁴ דפוס זיטאמיר 87 זייטען

13 דער פֿיש²¹⁵ דפוס אדעססא 21 זייטען

(רשימת המאמרים)

<1>. א סגולה צו די יודישע צרות²¹⁶

<2>. די אלטע מעשה (אין הויזפֿריינד<)>²¹⁷

<3>. ספר הבהמות: (1) דער בריף; (2) שמייגער; (3) דאס קעלביל (פריינד) ²¹⁸

<4>. ישראליק אין דער לופֿט (דער יוד <)>²¹⁹

<5>. אסיפות (דער פריינד<)>²²⁰

<6>. ענטדעקונג פֿון וואהלין (הילף<)>²²¹

<7>. א שטאט אין מזרח וואנד (דער פֿריינד<)>²²²

<8>. א גרויע הָאר (דער וועג)²²³

<9>. ספר הגלגולים (דאס לעבען)²²⁴

<10>. א פירוש אויף א סך זאכען אין דעם קאלענדאר²²⁵

<11>. די גבורות הבורא אין דער לופֿט²²⁶

<12>. וואס איז אזוינס ווינד און פֿון וואנען דער ווינד בלאזט²²⁷

<13>. למנצח מזמור לדוד (קאפיטעל ס"ד)²²⁸

16. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה²²⁹    🔗

אחרי 9 ביולי / 22 ביולי 1906²³⁰

יקירי וחביבי!

הריני שולח לך בזה את המכתבים מא“י, שקבלתי בשבילך, בדבר “העומר”,²³¹ הגליונות הראשונים (חמשה חצאי־הגליון הראשון נמצא במַטריצין²³² ועוד לא נדפס) של “קלינע מענשעלי” בל”ס כבר קבלת, והנני מחכה למכתבך שתודיעני מה הם בעיניך בנוגע להדפסה והגהה. היום אשלח אליך עוד שני חצאי־גליונות, שלחתי לך גם את “פֿישקע החִגר”,²³³ ואתה מהר נא לשים עינך עליו ולתקן בו ככל²³⁴ אשר תמצא לנכון ולהשיבהו בחזרה בלי עכוב, לבל תעכב את ההדפסה, כי בשבוע הבא יגָמר סדורו של “קליין מענשעלי”. בכל אופן תשלח נא בשבוע הבא לפחות חלק מ“פֿישקע”. הן גם דעתך ש“פֿישקע” יבוא תיכף אחרי “האישון”,²³⁵ או אולי נמלכת לסַדר באופן אחר? – בנוגע לספריך בעברית כבר כתבנו לך שיודפסו אחרי גמר הדפסת הספרים ביהודית. אפשר רצונך להפוך את הסדר? הודיעני ונעשה כרצונך.–

שלך

י"ח רבניצקי

17. ש“י אברמוביץ מז’נבה אל י”ח רבניצקי באודיסה²³⁶    🔗

לפני 18 באוגוסט/ 31 באוגוסט 1906²³⁷

יקירי וחביבי!

הגליונות בספורי “קליינמענשעלי” מן צד 9 עד צד 40 קבלתי ותמה אני למה לא שלחת לי הגליון הראשון עד צד 9?! ²³⁸ הנייר טוב, אבל כפי שאשער הוא מוכן רק ליחידי סגולה. והנייר המיוחד לספרי זה בשביל שאר הקוראים מה הוא?²³⁹ – בגליונות אלו מצאתי כמה שגיאות קלות וחמורות. מן החמורות צריכה תיקון שגיאה זו: און פֿערדינטע פֿעראַכטונג (צד 35, שורה 3) וצ“ל אונפֿערדינטע פֿעראכטונג או אומפֿערדינטע שגיאה זו מקלקלת פשוטו של מקרא.²⁴⁰ בזה הנני שולח לך את “הקדמת ר' מענדעלי” שראוי לתת לה מקום בראש ההוצאה החדשה. חדשתי בה כמה וכמה דברים, הוספתי עליה וגם גרעתי ממנה, כמו שתראה בעיניך. ומבקש אני לידע, מאי דעתך עליה?²⁴¹ את הספור “פישקע” דפוס אמעריקא, קבלתי. בספור זה אין לחדש כלום. ואעפי”כ אחזור עליו בעינא פקיחא, ואח“כ אחזירהו לידך.²⁴² – ברוך מזכיר נשכחות! התיבה “בשעת”, מנוקדת בכל מקום הגליונות, ששלחת לי, בְּשַׁעַת! וצ”ל בִּשְׁעַת,²⁴³ עוד שגיאה אחת [מצאתי] וחמורה היא מאד,²⁴⁴ – זוהי השתיקה. ראוי לתקנה בזריזות. ואם חלילה שבועה היא מלפניכם, לכו אל רבי טשערנאוויץ ויתירנה.

ברגשי אהבה וידידות

ש"י אבראמאוויץ

18. ש“י אברמוביץ מ’ניבה אל י”ח רבניצקי באודיסה²⁴⁵    🔗

18 באוגוסט / 31 באוגוסט 1906

18/31 Vlll 1906

אהובי וחביבי!

גם את הגליונות מן 41 עד 56 קבלתי,²⁴⁶ וגם בהם מצאתי שגיאות וקלות הן. שגיאה אחת יש וחמורה מאד אבל לא אתה חייב בה אלא גלותי ואלמלא היא ומלאכת ההדפסה היתה נעשית בפני קבלה “מהדורא” זו צורה נאה ביותר וְנִשְׁתַבֵּח תוכה כבַּרָה. הזמן קצר והמלאכה, מלאכת בקור הספרים שלי ותיקונם מרובה, ובכן אין לי לדקדק בהם כחוט השערה ולהניפם בשלש עשרה נפות. חזרתי על “פֿישקי החיגר” ומצאתיו ראוי לדפוס כמו שהוא,²⁴⁷ ויותר טוב ויאה להקצות זמני לבדיקת שאר כתָבַי ולתקנם כפי שאפשר. בבקשה ממך, רחימאי, שלחם נא אלי על פי הסדר ואחזיק טובה לך על טובך הגדול וטרחתך בשבילי. בסידור הכרכים הריני מסתמך עליך ועל “המדפיס” ביאליק ידינו.²⁴⁸ אתם הלא “המוציאים לאור” ובכן עליכם להיות סדרנים. ואני מובטחני בתלמידי חכמים שכמותכם, שהכל יהא נעשה אצלכם בטוב טעם ודעת עצהי“ט. מצאתי לנחוץ להעירך על “הפתוחות והסתומות”. למשל צד 31 יש הפסק הענין בין ספור יצחק אברהם ובין דברי מענדעלי; “עד כאן אומרים בשבת הגדול” וכ”ו והיה ראוי ליתן ריוח ביניהם ולהעמיד בין השיטין סימני ההפסק שלשה כוכבים כזה וכן צד 54 בין השורה: ער האט מיר געוויזען א וועג וכ“ו ובין השורה: דאס לייענען ווערד דא וכ”ו. תן דעתך על זה להבא.²⁴⁹ – את “פישקי” לא אחזיר, שיכול אתה למצוא אותו במקומך. ועצתי ובקשתי שתהא מְהַדֵר אחרי פֿישקי דפוס אדעסה. זה שנדפס באמעריקא הוא משובש.²⁵⁰ בכלל יפים ספָרי מדפוסי ארצנו הרבה יותר מאלו שנדפסו באמעריקא. בקבוץ כתָבי בעברית יוכל להועיל לך הרבה לדעתי הממונה על אוצר הספרים העברים של “הפריקאשציקעס”.²⁵¹ קח נא את מה“ע “הדור” העומד בארוני שבחדר הספרים בתלמוד־תורה והוציא משם את כל הפרקים מס' “ספר הקבצנים” המתוקנים על ידי ושלחם אלי, כי רוצה אני להתעסק עתה בכתיבת ספר הקבצנים בכתיבה תמה וערוכה לדפוס.²⁵² שם תמצא הרבה מאמרים נדפסים שלי מונחים בארון זה ובשלחן הכתיבה שלי, גם קופסאות תחתיות ושניות של הארונות שבחדרי משכבי. ידידנו הנכבד הר”ר ג. קאפלאן יהא מסייע לך בזה.²⁵³

את מכתבי הקודם בצרוף הקדמתי ודאי קבלת,²⁵⁴ ומצפה אני לתשובתך.

שאלתני בדבר ההדפסה. האותיות יפות אבל הן פורחות ולא קלוטות בנייר, ובהרבה מקומות הן מקוטעות. אפשר שהנייר העב אינו מוכשר לקבל דיו.

בקשו עלי רחמים אהובי היקרים, עדיין תש כֹחי ולא שבתי לאיתני, ושרוי אני בצער ובצרת הרבים… ואני תפלה לאלהי מרום שיזכני לראות פניכם ושלום יהי' בארצנו ועל כל ישראל אמן.

קבעו נא, אהובַי, עתים לכתיבת מכתבים ולשליחת גליונות נדפסים אלי, ואל תתנוני לחכות להם זמן רב ואני ברכתי ותודתי נתונות לכם מראש.

היום קראתי “בהיום” שיר ביאליק “משירי עם” ונהניתי הנאה גדולה ומרובה. השיר הזה הוא לעילא מכל תושבחתא! ²⁵⁵

אני שלכם ורחשי לבי לכם

ש"י אבראמאוויץ

הודיעני, טשערנאוויץ חביבנו הוא, כפי שקראתי, ראש ישיבה. אם נתגלגל מרב לראש ישיבה, ובריה חדשה הוא, או הוא רב וראש ישיבה ביחד.²⁵⁶ לעת מצוא אם תראו את מנשה מרגליות חביבי אמרו לו שלום בשמי. – ברוך מזכיר נשכחות! ימים נוראים ממשמשים ובאים ולי ולאשתי אין מחזורים ואין סידורים! ראבניצקי יקירי [בקש את הר"ר קאפלאן שישלח לי] את המחזורים הנמצאים אצלי בבית ואם לאו תשלח לי אתה על חשבוני.²⁵⁷ גם לוח יפה וטוב “ושאר ירקות”.

19. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמבויץ בז’ניבה²⁵⁸    🔗

29 באוגוסט / 6 בספטמבר 1906

אדעסא 29/8 תרס"ו

יקירי הנעלה!

ראשית דבר, בקשה אליך: הבטחתי לבעלי “העֹמר” אשר בא“י לערוך בשבילם מאמר ע”ד סגנונו של מנדלי מו“ס” והשפעתו על הסופרים הצעירים, והנה לרגל המלאכה הזאת הנני פונה אליך שתואיל בטובך להעניקני מן החומר אשר בידך בדבר הזה. ביחוד אני מבקש ממך שתשיבני על השאלות האלו:

א) מי היו “טובי הסופרים” שהצבת לך למופת והשתדלת “ללכת בעקבותם” בראשית עבודתך בספרות העברית (כמובן, שאלָתי בעיקרה בנוגע לסגנון)?

ב) כמה ארכה ההפסקה שחדלת לכתוב ה עברית וכתבת יהודית?

ג)* אם ספורך “בסתר רעם” ב“בן עמי” הוא הראשון בסגנונך “החדש” (לעומת הסגנון של “האבות והבנים”), או כתב עוד קודם לכן בסגנון כזה?

מקוה אני שלא תחמיץ את תשובתך, ומלבד התשובה על השאלות הנ“ל תטריח בשבילי לערוך לי מכתב מפורט בגלוי־דעת על שאלת הסגנון העברי. עד בוא תשובתך לא אוכל לגשת אל המלאכה ואתה, ידידי הנעלה, לא תרצה בל”ס לעכב את הגאולה בגלל אחור מכתבך.²⁵⁹

עתה אפנה אל הוצ' כתביך. בדבר הנייר טעות: לא רק ליחידי סגולה אנו מדפיסים על ניר משובח זה, אלא כל ישראל בני מלכים הם וכל המהדורא (במספר אלפַים עקז.) נדפסת על אותו הניָר. בנוגע לאותיות הפורחות אף אני מקפיד על זה הרבה, אבל הניר העב אינו מוכשר לקלטן יותר.²⁶⁰בכלל צר לנו מאד, כמובן, שאינך פה אצלנו בשעת ההדפסה. מפני חטאינו גלית מארצנו ונתרחקת מעלינו ואין אנו יכולים לעשות חובתנו כראוי. אבל משתדלים אנו ככל האפשר לעשות הכל כדרוש, ואם יֵצא מת"י דבר שאינו מתוקן אין לתלות בכל אופן את האשמה באיזו התרשלות חלילה מצדנו.

בל“ס כבר קבלת עוד שני חצאי־גליונות. ביום מחר נשלח לך עוד גליון מן עמוד 73 עד 88. – היום אלך לבית הת”ת ואחפש בארונך את המאמרים הנדפסים שלך, כמו שכתבת במכתבך האחרון וגם אמסור לה' קפלן את בקשתך.²⁶¹

היום בצהרים חג חנוכת “הישיבה” החדשה. ידידנו הרב הצעיר משמש לע"ע בשני כתרים, כתר רב וכתר ראש־ישיבה, כאחד.²⁶²

אמור נא שלום בשמי לכב“ב וגם לידידנו “בן־עמי” ובני ביתו. הודיעני נא בטובך, מה מצבו החמרי אחרי סגירת ה”וואסחאד" משען לחמו?²⁶³

לתשובתך התכופה הנני מחכה.

שלך באהבה רבה

י"ח רבניצקי

כל אנ"ש דורשים שלומך בחבה יתרה.

P.S הנני כותב דברי אלה בחדר הספרים של הת"ת. בקשתי ולא מצאתי את “הדור” ושאר מאמריך הנדפסים. בדקתי היטב כל ארונות הספרים – ואינם.²⁶⁴

בני דו"ש באהבה.

20. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי באודיסה²⁶⁵    🔗

29 באוגוסט / 11 בספטמבר 1906

11 IX 06

יקירי וחביבי!

לעשות רצונך חפצתי, אף אמנם קשה עלי הדבר, ואשיבך על שאלותיך בלשון קצרה על פי סדרן.²⁶⁶

שאלה א'. “מי היו טובי הסופרים שהצבת לך למופת והשתדלת ללכת בעקבותם (בנוגע לסיגנון) בראשית עבודתך בספרות העברית?”

תשובה. הלשון “שהצבת לך למופת”, שאתה משתמש בה כמו שהיא שגורה אצל הסופרים, אינה מתישבת אצלי יפה, ויותר נאה לומר: הסופרים שהפעילו עלי, כלומר על סגנוני. ומתוך מאמרי הראשון “מכתב על דבר החינוך” שנדפס “בהמגיד” אתה מכיר ויודע אותם.²⁶⁷ הרבה למדתי בילדותי משנת חכמים וספרי מחקר – עקדת יצחק, כוזרי, מורה נבוכים, עקרים וכיוצא בהם והם נתנו לי לשון למודים, שלא מדעתי ובחירתי.²⁶⁸ לא שויתי את כל אלה לי למופת וכתֹבתי “בראשית עבודתי בספרות העברית” אלא כשכתבתי היה סגנונם רגיל על לשוני. וכך היה המעשה אצלי בלשון מקרא. התנ“ך שהייתי בקי בו בקטנותי הפעיל אף הוא על לשוני. ולא הייתי בראשית עבודתי הספרותית אלא כקטן שמתחיל לדבר כלשון הוריו ואומניו לא בשביל שהוא משוה אותם לו למופת בידיעה קודמת אלא מפני שכך הוא צריך לדבר. וכשיגדל ומוסיף דעת וחכמתו עומדת לו להבדיל בין טוב לרע, אף לשונו הולכת ומתגברת וקונה לו סגנון לעצמו… ודו”ק.

שאלה ב'. “כמה ארכה ההפסקה, שחדלת לכתוב בה עברית וכתבת רק יהודית?”

תשובה. תנא אחיכא קאי דקתני²⁶⁹ כמה ארכה ההפסקה שחדלת וכ“ו? אני מעולם לא חדלתי ולא הפסקתי לכתוב עברית, וכשכתבתי יהודית לא משכתי ידי מעברית. הרבה מספורי בלשון יהודית נכתבו בשעה שהייתי עוסק בכתיבת ספרי “תולדות הטבע”²⁷⁰ ומאמרים הרבה, הבאים בכתבי־העתים בזמנים שונים. ואם תתקן הגירסא ותאמר, כמה ארכה ההפסקה שחדלת להדפיס עברית, אומר לך שהיו לי הרבה טעמים בדבר, ואי אפשר לי עכשו <לפרטם, שיארכו < הדברים ויעלו לכמה וכמה גליונות ואתה הלא השעה דוחקת אותך לכתוב במאמרך במה”ע “העומר”²⁷¹ ואינך יכול להמתין, ואף אני אין דעתי מופנה עתה לענין זה.²⁷²

שאלה ג'. “אם ספורך “בסתר רעם” “בבן עמי”²⁷³ הוא הראשון בסגנונך “החדש” וכ”ו?"

תשובה. התשובה על שאלה זו צריכה להקדמות ולדברים של טעם, שמקומם לעיל בתשובה על שאלה ב' והם כבושים ולא נתגלו לך, אבל לפוטרך בלא כלום אי אפשר ואומר לך בקיצור. סגנון זה של הספורים שלי בעברית בריאה חדשה היא, שנמלכתי עליה²⁷⁴ מתחלה בפמליא של מחשבות לבי ומוחי ואמרתי: נעשה סגנון עברי, שיהא חי במדבר ברור ובדיוק כבני אדם בימינו ובמקומנו ונשמתו תהא ישראלית והוא יהא ראוי שינתנו על ידו “ספורים” לישראל עברית. דבר זה היה קשה מאד להעשות וברוך המקום, שהיה בעזרי ויצרתיו אף עשיתיו, ומאותה שעה התחילו סופרי ישראל להשתמש בסגנון חדש זה וכותבים ומספרים בלא ברכה והזכרת השם של יוצרו.

מלבד תשובותי על שלוש שאלות אלה אתה מבקש גלוי דעתי על שאלת הסגנון העברי, והכל בפרוטרוט כשאתה עומד על רגל אחת, וזה הלא אי אפשר. נניח את הדבר לשעה אחרת ואיני אומר לך כלום [באותו הענין] אלא מה שעלה על דעתי ברגע זה בשעת הכתיבה. התורה אסרה להם לישראל שעטנז, צמר ופשתים יחדו, כלאי בגד וכלאי כרם, הותרה להם לסופרי ישראל כלאי לשון וסגנון, אתה מוצא אותם משמשים פעמים בד' לשונות, וזה ביודעים, ובלא יודעים אתה מוצא [רוב] מלות חדשות, בריות משונות, שנבראו לבטלה שלא לצורך, אלו ואלו מערבבים לשוננו ועושים אותה זשרגון.²⁷⁵ חכמינו ז“ל הקפידו על טהרת הלשון ואמרו: לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד,²⁷⁶ואחד מהם ערער על חברו, שהיה שונה רחלים ולא רחלות בלשון המשנה.²⁷⁷ המליצה–מליצה ללשון נביאים והדיבור כלשון חכמים, ברוך שבחר בהם ובמשנתם. סגנון שצורתו מטושטשת ואי אתה יכול לעמוד על אופיו הרי הוא מהדברים, שנבראו ע”ש בין השמשות עם פי האתון.²⁷⁸

בשעת כתיבת אגרת זו הגיעני מכתבך הגלוי ונהנתי ש“ההוספות וההקדמה” משובחות ודעתך נוחה מהן.²⁷⁹ וליושר הכתיבה של מלות יהודיות שמעתיך. לע“ע אעירך על מלת “מישטיינס־געזאנט” כמו שנדפס בגליונות שקבלתי. ולדעתי ראוי לכתוב “משטינס־געזאנט” לפי שמלה זו נגזרת מן “משטינים” בעברית בסימן הרבים ס' ביהודית, והוראתה פעמים כהוראת “כביכול”, ד”מ: אדם הוא כביכול –“א מענש משטינס געזאנט” כלומר: כך יהיו המשטינים. ומלה זו [כשם] שנשתבשה באותיותיה נשתבשה בנקודותיה ויש לנקדה כך" “מִשְׁטֵינס”.²⁸⁰ הגליונות מעמוד 73 עד 88 עדיין לא קבלתי.²⁸¹ אני חוזר ואומר לכם, מובטחני בכם, ידידים יקרים, שאתם עושים מעשיכם באהבה וברצון, בכשרון ובזריזות.

מה שכתבת לי, שידידנו טשערנאוויץ משמש עתה בשני כתרים, כתר רב וכתר ראש ישיבה כאחד בזה שמחתני מאֹד, אבל מה שנאמר במ“ע “דער פריינד” נומר 17: “גראד איצט האט אפגעגאלטען דעם אדעסער רב ה' ח. טשערנאוויץ צו בעקומען אַן־ערלויבניש אויף <איבער< צומאכען די אדעסער ישיבה פֿאר א העכערע שול פֿאר יודישער וויסענשאפט. וכ”ו”²⁸² – דברים אלו העלו חמתי עד למאד, יגיד נא ח. טשערנאוויץ איפֹה היה ביסדי “הישיבה” ונתתי לה פנים חדשות בהפראגראמה שלי? אנשי הועד, שהייתי בו הראש, יוכיחו, כמה יגיעות יגעתי²⁸³ להגדיל “הישיבה” ולהאדירה ולהעמידה בתור בית־מדרש גבוה לחכמת ישראל. יאמר נא רבי הלל לעווין, יאמרו נא ספריַיא של אותו הועד טראצקי והיבּש ידידינו,²⁸⁴ ובשנה העברה כשנתאשרה הישיבה מהממשלה כמה יגיעות יגעתי בבחינות התלמידים, וכל זה עשיתי לא בשביל קבלת תודה וכבוד וגדולה לעצמי. ועתה בא רב זה ומתפאר במעשה שלא עשה אותו מתחילה ורודף אחר כבוד בשביל דבר שנוסד ע“י אחרים. אני מלמד עליו זכות, שמא נאמרו אתם הדברים חוץ מדעתו [ואני] חפץ בהצדקו, ואם באמת צדיק הוא, הלא חובה מוטלת עליו להכחיש הדברים באותו מה”ע גופא. תלמיד חכם שסרח יעשה תשובה. והלואי שיעשה ואמחול לו. מסוֹר נא לו את דברי אלה בפני אנשי שלומנו והם יוכיחוהו, ולתשובתו אחכה.

עוד כתבת לי: היום בצהרים חג חנוכת “הישיבה החדשה”. אי שמים! וכי כך גברה השכחה אצל אנשי הועד, המפקחים על הישיבה, שלא פקדוני באותו החג בדרי שלום וברכה כנהוג. כבוד שלא דרשתי, תודה לא בקשתי, אבל להיות נשכח מלב – זאת לא קויתי ועל זה אני מצטער ומצטער מאֹד מאֹד מאֹד….

תברך נא בשמי את ידיד הנכבד והחביב לי הד"ר הלל לעווין ני'.

כל ב"ב דורשים שלומך ושלום בנך יחי' בידידות. השיבני מהרה.

אהבך הנאמן בכל לב

ש"י אבראמאוויץ

21. ש“י אברמוביץ מ’ניבה אל י”ח רבניצקי באודיסה²⁸⁵    🔗

9 בנובמבר / 22 בנובמבר 1906.

22 XI 06

ידידי היקר!

זה כשלשה חדשים אתה שותק²⁸⁶ ואינך משיב לי על מכתבי וגם על הגליונות אינך משלח לי! מה זה ועל מה זה? שתיקתך זו הממושכה גורמת לי צער גדול, ואם יקרה נפשי בעיניך ולצערני אי אתה רוצה, מהר נא תשובתך ושלח לי את הגליונות הנדפסים. מספרוי “דאס קליינע מענשעלי” יש אצלי גליונות מן דף 9 עד 88.²⁸⁷

בימים האלה עבדתי עבודה קשה וגמרתי אתה בעזרת השם. את הפועמא ‘יודעל’ הלבשתי צורה חדשה והרבה הרבה חדשתי בו. ואבקשך שתשלח לי עקזעמפ' אחד מספרי זה, דפוס ווַרשה ואחזירהו לך מחודש ומתוקן כהלכתו. גם “הקדמה” הקדמתי לו, והרי היא לפניך:²⁸⁸

אלץ א מאל א מאל וואס איז געווען

דאס געלערענט האב איך נאר אין חֵדֶר;

אלץ וואס דארטען דארטען איז געשעהן,

ניט וואס דָא, וואס איצט און ניט אויך כּסֵדֶר.

יודעלס גדוּלוֹת האב איך דארט געהערט

ווי געהייבען איז ער, אהן עַין־הרע,

ווי מיט גאטס הילף איהם איז עס בעשעהרט

זיין א גביר און לעבען ווי א שררה.

ווי פֿונְם “וְיִתֶן־לְך” צוזיין א גְבִיר,

און א שררה מיט א גליכען רוקען

מיט פֿיל פֿעלדער, תבואה אהן אַ שִיער,

עֵשָׂו נעביך מוז צו איהם זיך בּוקען.

שפעטער האט בעוויזען מיר די צייט

און פֿארשטעהן גאנץ דייטליך מיר געגעבען,

אז ווי הימעל פֿון דער ערד איז ווייט

אויך אזוי פֿונְ’ם חדר איז דאס לעבען.

יודעל וואס דא אין דער וועלט אצינד

איז ניט יודעל, וואס אין חדר דארטען,

אז־אָח־און וועה, נעביך, איהם און ווינד,

האבען זאל ער עס האטשע א גארטען!

מַכּוֹת האט ער צָרוֹת אָהן אֵן־עק

נעבּיך ווערד פֿארשווארצט, ארויסגעצוּיגען

אֶנצוקוקען איהם איז גאר א שרעק,

שלַאף איז ער, אין צעהנטען אַיינגעבוינגען

יודעל דָארט, וואס מיר זיך פֿארגעשטעלט,

ווַארעמט שטארק מיר אלע מיינע גלידער;

יודעל דא יָאגט אָן אויף מיר א קעלט

און מיר ווערען נַאס די אויגענלידער.

קאלט און ווַארם, ס’איז דאךְ אַזא געזעץ,

סְ’זאל דורךְ ביידע רעגען, שטורעמס ווערען

מיר אין הארץ אויך טהוט דורך זיי א זעץ

און עס גיסען מינע אייגען טרערען.

צובעשרייבען יודלען דא און דארט,

דאם וואס היינט און יענעם פונֶ’ם חֵדֶר,

האב איך לאנג געגעבען מיר דאס ווארט,

און בין איצטער מְקַיֵם דָא מיין נֵדֶר.

ראה אבקשך בכל לבי, בו ביום שתקבל מכתבי זה תקח לך מועד להשיבני באריכות על כל דבר, שכתבתי לך במכתבי הקודם ותודיעני על אודותיך ועל אודות ידידינו, אשר שלומם אדרוש באהבה. כב"ב דורשים שלומך.

הנני אֹהבך כל הימים

ש"י אבראמאוויץ

22. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה²⁸⁹    🔗

15 בנובמבר/ 28 בנובמבר 1906

אדעסא 15/XI תרס"ז

ידידי היקר והנעלה.

סבת הפסק המשלוח של הגליונות ושתיקתי הארוכה – בל"ס הבנת מדעתך ואין להרבות מלים על ענין זה. עתה הוסרו המכשולים והכרך הראשון הולך ונדפס.²⁹⁰ לנכון כבר באו לידך הגליונות (סוף “מענשעלי” והתחלת “פֿישקע”)²⁹¹ ששלחתי אליך בשבוע העבר. הגליונות הבאים אשלח כסדרם.²⁹²

בדעתנו לגשת תיכף לסדור הכרך הראשון של כתביך העברים. בראשונה יבוא “פֿישקע החגר” בכבודו ובעצמו. קבלתי מהת"ת את כרך “הדור”, שבו נדפסו הפרקים הראשונים של פֿישקע, ומצאתי בו הרבה תקונים בכתב־ידך.²⁹³ בשבוע זה אמסור את הפרקים האלו למעתיק בעל כתב ברור. והריני מחכה לתשובתך אם אפשר למסור את הפרקים האלו לדפוס תיכף, ואתה תשלח אלינו את הפרקים הנשארים,²⁹⁴ או רצונך לעשות עוד איזה תקונים בפרקים הראשונים ודרוש לשלחם אליך מראש. אַל נא תחמיץ את תשובתך.

את הפועמא “יודיל” אשלח לך כבקשתך.²⁹⁵

ומה בדבר ביאתך לכאן? הנה קרוב יום חג היובל שלך²⁹⁶ – ואתה יושב במרחקים. האמנם אין תקוה שנשב ביום ההוא שבת אחים יחד?

כנראה יחל “השלח” לצאת בעירנו מראשית שנת 1907. “נדיב” אחד מקיוב, זלטופולסקי שמו, נתן אלף וחמש מאות ר. למלא את “חסרונו”. העורכים יהיו כקדם ביאליק וקלוזנר. האחרון יבוא להשתקע בעירנו.²⁹⁷

מאמרי “על סגנונו של ר' מענדלי” כבר שלחתי ל“העומר”.²⁹⁸ הנתת להם דבר אחד מדבריך?²⁹⁹ הודיעני נא.

שלך באהבה

י"ח רבניצקי

שלום לידידנו “בן עמי” וב“ב. כל אנ”ש דורשים שלומך באהבה רבה.

23. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי באודיסה³⁰⁰    🔗

19 בנובמבר / 2 בדצמבר 1906

2 XII 1906

חביבי ומחמדי!

אחרי שתיקתך הארוכה קבלתי לבסוף את אגרתך הקצרה, ונראה כאלו כתבת בין השמשות כשהיית עומד על רגל אחת.³⁰¹ – מספורי “האישון”³⁰² חסרים הגליון מן 9־1 והגליון מן 88 עד 97 והנני מבקשך לשלחם אלי, הגהת רבניצקי קב ונקי תמיד ולמה זה לא נתת דעתך על “האישון” העלוב הזה להגיהו כראוי לך. הרבה שבושים נמצאים בו, ואפילו מלות עבריות נשתבשו פעמים. המלה “גיהנם” למשל פעמים נדפסה “גהינם”! ³⁰³ – בדבר הפרקים הראשונים של “ספר הקבצנים” הנני סומך עליך, אם הם נקראים לא בעמל וטובים הם בעיניך רשאי אתה למוסרם לדפוס מיד, ואני אתחיל להתעסק בכתיבת הפרקים הנשארים ולשלחם בה אחר זה לידך, והמלאכה הלא היא מרובה מאֹד ואין הזמן וכֹחי מספיקים להעמיס עלי עוד תקון הפרקים הראשונים. ושמא יש מקומות שצריכים תיקון תשלחם נא אלי. אני כבר לא קראתי אותם הפרקים ואיני זוכרם. ומוחזקני, שבודאי יצאו בשעתם מתוקנים מתחת ידי. ראה זה אבקשך השורות האחרונות מפרק ח' תאבה נא לשלוח לי בטובך.³⁰⁴ – את התיבות “נו”ן כפופה" הבאות בראש הספר תמחוק.³⁰⁵ – למה לא אמרת לי כלום על הקדמתי ליודעל?³⁰⁶ למאמרך ב“עומר” אני מחכה. מתי יבוא בדפוס?³⁰⁷ הצדיקני נא יקירי לפני ידידנו היקר והישר הר"ר גוטמאן, שלא השיבותיו על מכתבו עד כה. מכתבו אבד לי ואין אני יודע האדרעסע שלו. במכתבך הבא תשלח נא לי את אדריסתו.³⁰⁸ – מה להם לידידנו שנשתתקו ואינם כותבים לי? זה ביאליק אֹהבי ואהובי שכחני ולא ברכני גם בראש שתא!!!!!!!….

צמאה נפשי לכם, ידידַי וחביבַי היקרים!

אֹהבך

ש"י אבראמאוויץ

24. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה³⁰⁹    🔗

26 בנובמבר / 9 בדצמבר 1906

אדעסא כ“ב כסלו תרס”ז

אלופי וחביבי!

אם לא מצאת קורת רוח במכתבי הקודם לא נפלאת היא בעיני. אבל הסִבה היא לא מפני שכתבתיו כשהיתי “עומד על רגל אחת”, אלא מפני שהדברים ארוכים ואי אפשר למסרם בכתב בכל פרטיהם.³¹⁰ – בדבר הגליון הראשון של “האישון” כבר כתבתי לך שלא נדפס עדיין, אך מַטריצין שלו מתוקנים כהלכתם, והגליון מן 88 עד 97 לא נשלח אליך בטעות. בסוף שבוע הקודם שלחתי אליך עוד שני חצאי־גליון (מן 121 עד 137). – ועל לקוי ההגהה דואג אני ומצ<ט>ער, אבל מה לעשות ויש לך עסק עם “בחורים־זעצערים” עמי־הארצים גמורים. מתקן אתה את ההגהה האחרונה והם מתחכמים להטיל שם שבושים חדשים (שבוש כזה, למשל, תמצא בגליון האחרון: “מוכה” תחת “מִכוה”).³¹¹ וחבל על שאינך בעצמך במקום ההדפסה. אלמלי היית אתה אצלנו אז הכל היה עולה יפה עצהיו"ט. מה נעשה ומפני חטאינו גלית מארצנו ונתרחקת מעלינו ואין אנחנו יכולים לעשות חובתנו כראוי.

בדבר הפרקים הראשונים של “ספר הקבצנים” נמלכתי ושלחתים לך [כדי] שתשים עינך עליהם קודם סדורם לדפוס.³¹² לפי דעתי, יש שם מקומות הצריכים תקון (לדוגמא, מצאתי שם “יהודי נשבר”).³¹³ אמנם חס אני מאד על זמנך וכחך, אבל ספר כזה, שעתיד להיות קלַסי בספרותנו העברית, צריך לצאת מתוקן יפה יפה. ואתה אל נא תעַכב את הכת"י תחת ידך לימים רבים, כי תיכף לקבלה ימסר לדפוס.

ו“ספר הקבצנים” יודפס באותיות אחרות, באותיות חו“ל נאות מאד, ובַרו כתוכו ירהיב עין. ויחד עמו אומרים אנו להדפיס בכרך אחד את הס' “בעמק הבכא”, אם אפשר שבמשך ההדפסה תסיים אותו בקיצור והיה דבר שלם. מה דעתך? “ס' הקבצנים” ו”בעמק הבכא" בכרך אחד – האין זה “כפתור ופרח”?³¹⁴

ו“יודעל” דפוס ווארשא בקשתי ולא מצאתי בעירנו. האשלח אליך “יודעל” אמריקני בשנת הדחק?³¹⁵

כתבתו של גוטמן כשמו ושם עירו A. S. Gutman, Jaffa, Palestina

ושלום לך ולרעיתך ולכל ב"ב.

כל אנ"ש דורשים שלמך באהבה.

שלך באהבה רבה

י"ח רבניצקי

ביאליק אינו כותב משום שהוא מכין א"ע לכתוב מכתב גדול ורחב ידים, ולבוא במכתב קטן אחרי שתיקה ארוכה לא נאה.³¹⁶

25. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי באודיסה³¹⁷    🔗

8 בדצמבר / 21 בדצמבר 1906

Gebève 21 XII 1906

שלום לך ידידי וחביבי!

שגיאה גסה נפלה ב“פישקי” עמוד 142, שורה 1 העליונה. במקום “אנשמעקען א מויד” נדפס בטעות "אנשטעקעקן א מויד!!!! ולשגיאה מתועבה ומזוהמת זו אין לה תקנה אלא סכין – לחתוך הדף מן הספר ולהדפיס אחר במקומו. להניחה כמו שהיא אי אפשר בשום אופן. שמא יש לך תחבולה אחרת לתקן המעֻוָת עשה ואל תאחר.³¹⁸

אתמול החזרתי לך ע“י “הדואר” את שבעה הפרקים של “פישקי” מתוקנים יפה יפה, כמו שתראה בעיניך ותדע, שהעבודה הזו בתיקון הפרקים, ש<ה>טלת³¹⁹ עלי, היתה עבודה קשה מפַרכת גופי והייתי שוקד עליה יומם ולילה לעשותה מהרה.³²⁰ ובינתים נתחייבתי בקריאה בתוך קהל ועדה לכבוד חנוכה פֹה וגם בלוזאנה.³²¹ אוי, יקירי, רבים קמים עלי, לעיירות הרבה יקראוני בפה ובכתב וקריאה יבקשו מפי! ואני מה אעשה? הלא זקנתי ושבתי וכֹחי תש והמלאכה, מלאכת סופרים, מרובה עתה, כמו שידעת, והלואי שיספיק לי זמני לגמור מה שהחלותי. – ברגע זה הגיעני מכתב מהר”ר נ. סוקולוב, הדָר עתה בקלן, והוא מפציר בי לכתוב דבר מה בעד מ“ע שבועי בל”ע, שיתחיל (מן 1 יאנואר הבא) לצאת לאור על ידו. רוצה אני ורוצה לעשות בקשתו, אבל אוי, רבונו של עולם! אין כֹח בי לעשות הכל ברצוני.³²² ולא עוד אלא גם גר אנֹכי בארץ זו ואומן בלא כלים. הספרים שלי מונחים שם אצלכם בארון! אוי לי, גם לידידנו האהוב והחביב גוטמאן עדיין לא כתבתי, ומכתבו נשאר בלא תשובה עד היום הזה! ³²³ – – בקרוב אשלח לך פרקים חדשים מן “פישקי” ואדבר עמך ברחבה על אודות “המהדורא”, שאתה עסוק בה היום. כלו עיני מיחל למכתבך ולמגלת ספר של ביאליק. בני ביתי שואלים בשלומך. הודיעני נא משלום בנך. מה הוא עושה?

אֹהבך ומחבקך מרחוק

ש"י אבראמאוויץ

26. י“ח רבניצקי וח”נ ביאליק מאודיסה אל ש"י אברמוביץ בז’ניבה³²⁴    🔗

15 בדצמבר / 28 בדצמבר 1906

אודיסא יא טבת תרס"ו

סבא יקירא ורחימא!

לפני שנה ורביעית, כבוא עלינו שואת פתאם וַתַּפְרֵד בינינו וביניך,³²⁵ ישיש נחמד ואהוב – לא ירדה דמעתנו לעיניך ועל צוארך לא בכינו. כבדה עלינו יד אלהים בימים ההם ותַקשַח את לבות כלנו, ויהי הצער כָּבֵד מִבְּכוֹת. איש איש כָבש את מכאובו בלבבו וישאהו בחיקו לבדו. ואולם במסתרים לא חדלה בכל זאת נפשנו מקוות, כי עוד מעט ועברו ימי הזעם, וכִנֵס אלהים את הנפוצות והשיב גם אותך עם שָׁבֵי הגולָה אל נָוְך ואל מנוחתך, והחבילה שנפרדה תשוב ותֵאַגֵד; עוד מעט, אמרנו, והיו עיני “נְכָדֶיךָ” רואות עוד הפעם את זקֵנם החביב והנחמד כשהוא יושב עמם ובתוכם במסִבה אחת, עטרת השיבה תכתיר ראשו, פניו מפיקים זיו ופיו יָפיק מרגליות…

והנה קרבו עתה ימי יובלך, יום מלֹאת שבעים שנה לחייך וחמשים לעבודת רוחך הגדולה³²⁶ – ואלהים הכזיב גם הפעם את תקותנו. לא זכינו שנשב עמך ביום ההוא שֶבֶת משפחה על שלחן אחד, לתת ראשנו אצל ראשך ולכַסות את תלתלי שֵׂיבתך בנשיקות פינו. קבל נא אֵפוא, זַיידעניו, את ברכתנו המובאת אליך כיום מרחוק, ברכה נאמנה ותַמה, יוצֵאת מִקרב, ולב עמוק, לב רועד באהבה עזה אליך, אהבת־עולם לא תִמָחה. דע לך, כי לבבנו הנה הוא עם לבבך ביום ההוא, כאשר גם רוחך אתה עומדת בתוכנו כל הימים, ומה גם עתה. דע, כי דמות דיוקנו הגדולה של ה“סָבָא”, אביר ספרותנו הציורית ויוצרה הראשון, נצבת וקימת לעד לא רק בהיכל ספרותנו לבדה, כי אם גם שוכנת תמיד בלבב כל תלמידיך החיים עמך כיום, ואף כי בלבב אלה שזכו ליהנות מאור פניך, להתבשם מרוחך ולהתאבק בעפר רגליך.

ובשעה שאנו מצטרפים בברכה לקהל כל תלמידיך ומעריציך ויחד עמם ב“צבור”³²⁷ הננו שואלים לך מעם השמים אֹרך ימים של עבודה ושנות תנובה רבה לתפארת האומה ולגאון לספרותה – הלא תתן רשות לנכדיך הדבקים בך ונפשם קשורה בנפשך לשאת אליך גם ברכה ביחידות, ברכת חיים ארוכים־ארוכים ושיבה טובה, דשנה ורעננה, שְבֵעת מנוחה ומלאת אושר, לשמחת לב נכדיך המגפפים ומנשקים אותך מרחוק, נפשם תצא אליך באהבתם ועיניהם מצפות לראותך

י"ח רבניצקי

ח. נ. ביאליק

27. [איגרת זו הועתקה בשלמותה מהמקור שצולם וצורף לספר]    🔗

י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה³²⁸

אחרי 15 בדצמבר / 28 בדצמבר 1906, לפני 21 בדצמבר 1906 / 3 ביאנואר 1907³²⁹

זיידע יקירי וחביבי!

ברכתי ליום־טוב, יום חג היובל שלך, שלחתי אליך במכתב מיוחד, ביחד עם ידידנו היקר ח“נ ביאליק,³³⁰ ומה אוכל להוסיף על המכתב ההוא? הלא ידעת, יקירי, שכבד־פה אני “בעניין הווינשעניש”. יהי רצון שיקוים בך כל משאלות לבנו עליך לטובה, ויהי רצון שנזכה לראות איש את אחיו פא”פ. נפשנו תתגעגע עליך ותשתוקק לראותך, סבא יקיר לנו. הוי מה תשתוקק!

קבל נא בזה ת"ח על התקונים הרבים שעשית בפרקים הראשונים של ספר הקבצנים. קראתי ונהניתי הנאה מרובה. “ספר הקבצנים” יעשיר עתה את ספרותנו בכלי יקר שאין דוגמתו.³³¹

הנני שולח לך בזה שני עמודים מסודרים באותיות חו"ל, עמוד אחד ברֶוַח מועט בין השורות והשני בריוח מרובה, בחר נא אחת משתי אלה וכרצונך נסדר.³³² ענני נא תיכף.

שלך בכל לב ונפש

י"ח רבניצקי

P. S. השגיאה הגסה תתוקן כדבעי.³³³

28. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי באודיסה³³⁴    🔗

21 בדצמבר / 3 ביאנואר 1907

3 I. 1907

ידידי וחברי היקר!

משני העמודים ששלחת לי לדוגמא אני בורר את זה, שבין שורותיו ריוח מועט.³³⁵ העיקר הוא שתנצח על עושי המלאכה שיעשו באמונה בלא שגיאות ושבושים, שהנפש היפה תקוץ בהם, ויהיו נזהרים בפסקי הטעמים להעמידם במקומם הראוי ולא יעשו קו־החיבור או מקף (־) קו־המפסיק או המטעים(–) ולבי נכון בטוח בך ובטוב טעמך, שהכל יהא נעשה על ידך יפה יפה. – עוד הפעם אשאלך: למה לא שלחת לי גם את הפרק השמיני³³⁶ לבחינה? “מכתבך ביחד עם ידידנו היקר ח”נ ביאליק“³³⁷ לא קבלתי לע”ע ואחכה לו בכל רגע שיבוא.

אתמול³³⁸ עשו לי בני עמי³³⁹ חג היובל³⁴⁰ יום טוב שני של גלות ורבים שלחו לי טליגרמות, ומברכות פיהם נתמלא לבי רגשי גיל־ותוגה גם יחד.³⁴¹ הייתי ככלה יתומה ביום חתונתה. מנגנים ומרקדים לפניה והיא נאנחה ושוממה – אין אב ואין אֵם!… הנני כותב ודמעות נושרות מעיני ולא אוכל להאריך.

דברי געגועים של ידידנו היקר שברו את לבי, והנני בוכה עתה ומוריד דמעות על כלנו. אוי מה היה לנו! הנני בוכה ואפיל את עטי מידי. לא אוכל לכתוב

ידיך בכל לב

ש"י אבראמאוויץ

29. ח“נ ביאליק מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה³⁴²    🔗

25 בדצמבר 1906 / 7 ביאנואר 1907

906 25/XII Oдecca

סבא יקירא, סבא רחימא!

טול מקל, סבא, הַך, רצוץ ועשה בי כרצונך, הנני לפניך באשמתי… ואף־על־פי־כן… סבא הרי סבא שלי אתה, שלי, שלי, כלך שלי, וכלום כך תקבל את פני נכדך הבא אליך בימי שמחתך? לא, סבא יקר,³⁴³ נתן תתן לו פתחון פה, ושמעת – ועשית את אשר תעשה.

למה שתקתי, שואל³⁴⁴ אתה? ³⁴⁵ אוי, זקני, כלום לא הרגשת מרחוק, שאין אני ורבניצקי מסיחים את דעתנו³⁴⁶ ממך אפילו יום אחד? כלום אינך יודע עד כמה עגמה נפשנו לך כל הימים, עד כמה אנו מתגעגעים עליך ומצפים לראות פניך? כלום אינך³⁴⁷ יודע עד כמה מורגש לנו חסרונך כאן? שבע פעמים בכל יום נקרא בשמך מרחוק ושבעים ושבע פעמים ביום נהגה בך. אין לך מעשה קטן וגדול אשר יֵעשה על ידנו שלא נזכיר עליו שם ר' מנדלי. ואלא מה? דברים רבים בגו, סבא גדול³⁴⁸ מה שאין הפה יכול לדבר… ואעפי"כ אנסה לדבר, ויהי מה. אולי באמת יפה עתה הדבר מן השתיקה:³⁴⁹

הרי יודע אתה מה עלתה במחשבתנו לפני שנתים ויותר. רוצים היינו שנזכה להגיש לך ביום יובלך מהדורה שלמה ומהודרת של כל כתביך העברים והזרגונים בצד תולדותיך ועוד ועוד. לתכלית זו נוסד בהשתדלותנו “ועד”, שחלק את העבודה בין חבריו: מקצתם קבלו ע“א³⁵⁰ להמציא ממון לצרך ההוצאה הגדולה, ומקצתם – לטפל בגוף הענין עצמו: בהדפסה וכו' וכו'. הראשונים לא היו זריזים³⁵¹ הרבה, בינתים אירעו המאורעות, יובלך נדחה ועמו המהדורא. אח”כ התחילו ימי מהומה, ערבוביא, בריחה, פזור, הדומא,³⁵² פטורי־הדומא ועוד הפעם ערבוביא. רפיון ידיהם של העסקנים, בעלי הקומיסיא הממונית, הלך וגדל. במקצת גרמה לכך גם יציאתך מזה. כל טרחתם של חברי הקומיסיא השניה – הספרותית– לזרז ולעורר את הראשונים היתה לבטלה. אין כאן³⁵³ המקום ולא הגיעה עוד השעה לספר לך בפרוטרוט, כיצד נהגו עמנו ועמך אלה המתאמרים לידידיך ואנשי בריתך – מן ה“עתודים”.³⁵⁴ [ויהי] אלהיהם עמם, עם העתודים! נוכחנו שלא מהם תבוא ישועתנו, ונלך בדרך אחרת. הממון שהמציאו הם³⁵⁵ הספיק בקושי למחצית הכרך הראשון. ואולם עתה יש בידינו די הַשלם את הכרך השני, העברי, ותקוה גדולה נשקפה לנו מאמיריקא,³⁵⁶ [ואולי גם מארצנו], שימציאו לנו משם את שאר האמצעים, די הצורך לכל הכרכים. בקושי הנני מתאפק שלא להוציא דבר מגונה כלפי אלו שהוליכונו שולל במשך שנתים ויותר ויהתלו בנו כהתל באחד הריקים. על ידם כמעט שנהרס כל הבנין; ואולם, ברוך השם, כמדומה שלא תהא טרחתנו לבטלה, וסוף סוף יבֹא ענין המהדורא לידי גמר, ועוד נזכה לשמח אותך ואת כל מעריצי שמך במתנה יקרה וחביבה, לכבודך ולכבוד כלנו.

זוהי בקצרה ובהשמטות רבות מפני הכבוד – ההסתוריא של “הוצאת כתביך” ע“י ועד היובל. את היסורים המרובים שגרמו לי כל ההרפתקאות הנ”ל – איני צריך להגיד לך. מאליך תבין. מלא התלהבות נכנסתי בעובי קורה זו – ולבסוף… אבל איך שהוא, אלו היו ה“עתודים” מדברים דברים ברורים: אין אנו רוצים, או אין אנו יכולים – לא היתה עוד ³⁵⁷ חטאתם גדולה כ“כ. אבל הם התהלכו עמנו בעקבה, דחונו מדחי אל דחי, פטרונו “בלך ושוב” ובשה“י פה”י. עשר פעמים, מאה פעמים, אלף פעמים הבטיחו ולא קימו. החזיקו את כל הענין כל אותן השנים במצב של “תלוי ועומד” וגם אנחנו היינו “תלויים ועומדים”, הן ולאו ורפיא בידינו – ודבר ברור לא ידענו.³⁵⁸ ומנהגם הרע הזה גרם גם לשתיקתי.³⁵⁹ לא ידעתי מה אכתוב לך. שונא אני את חצאי הדבורים ואת הסתומות, ואחלט לבלתי כתוב אליך עד שיתברר הדבר בַרור גמור. עכשו כמדומה לי שהדבר כבר מבורר ועומד בידינו,³⁶⁰ וכמו שכתוב למעלה, ואכתוב אליך את המכתב הזה. ויהי רצון שלא נכשל [עוד] בבני אדם שאינם³⁶¹ מקימים מה שמבטיחים.

בשבוע העבר נשלחו אליך דוגמאות של סדור הכרך העברי.³⁶² הודיענו נא בהקדם איזה מהם תבחר, ולא תעצר העבודה.

טובה רבה נחזיק לך, סבא יקירא, אם תואיל להודיעני איך עבר עליך יום יובלך. הבאו³⁶³ אנשים לברכך? מי ומאין? ידענו כי נתקבלו גם בבית הת"ת הרבה תלגרמות של ברכה ובודאי נשלחו [משם] אליך.³⁶⁴

השבית אלהים את חגנו. לוא היית עמנו פה, סבא יקירא, ביום יובלך זה או לוא יכֹלנו לבוא למצער אליך, להתכבד ולהשתעשע ימים אחדים עמך. “אוי דלות, דלות!”³⁶⁵

ומה שלומך בכלל? האומר אתה לתרגם גם את שאר פרקי “חיי שלמה”?³⁶⁶ אנא הודיענו.

האומר אתה לשוב אלינו? ולמתי? – אוי, זקני, בואה, בואה ואל תאחר.

בודאי הגיעה אליך השמועה, כי “השלח” מתחדש מראשית השנה החדשה.³⁶⁷ אלמלא³⁶⁸ ידעתי עד כמה טרוד ועסוק אתה בתקוני ספריך ובתרגומיהם³⁶⁹ לצורך המהדורא החדשה – הייתי מבקשך, כמובן, לתת לי דבר³⁷⁰ בשביל “השלח”; [עכשיו]³⁷¹ איני מעיז פנים לבוא³⁷² לפניך בבקשות מעין אלו. ואעפי"כ, כשתִפָּנה, זקני, אל נא תשכחני.³⁷³

מצבי לא נשתנה במאומה. הכל כדאתמול וכדאשתקד. בית דפוסי³⁷⁴ עובד וגם משתכר קצת, אבל כל עמלו לפיהו, ואני צריך לבקש לי פרנסה ממקום אחר.³⁷⁵

לדבריך אצפה. אני ארבה לכתוב לך מהיום והלאה. שלך באהבה ובגעגועים גדולים

ח.נ. ביאליק

שלום שלום לסבא חביבי.

באהבה

י"ח רבניצקי

30. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה³⁷⁶    🔗

25 בדצמבר 1906 / 7 ביאנואר 1907³⁷⁷

בטעות נשמטו מתוך הט“ג³⁷⁸ שלנו, ששלחנו אליך ליום חג יובלך, שני שמות, הלא הם הד”ר שערשעווסקי³⁷⁹ והש"ץ מינקאווסקי,³⁸⁰ והננו מצטערים על חטא שחטאנו בשגגה. ויהי רצון מלפניך כאלו נמצאו במקומם – ושלום על ישראל ועל רבנן.

אם תואיל בטובך להודיענו פרטי החג – נכיר לך טובה מרובה.³⁸¹ אוי מה צר לנו שלא יכלנו להיות במחיצתך בשעה זו! נפשנו חשקה מאד לראות פניך, הגעגועים מרובים.

ושלום לרעיתך ולכב"ב. שלום רב בן עמי שלנו וביתו

שלך

י"ח רבניצקי

31. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי וח"נ ביאליק באודיסה³⁸²    🔗

26 בדצמבר / 8 ביאנואר 1907³⁸³

לידידַי וחביבַי היקרים והנחמדים הר“ר רבניצקי והר”ר ביאליק שלום וברכה עד העולם!

לאחר שהשיבותיכם על שאלתכם בדבר הדפסת “ספר הקבצנים”³⁸⁴ הגיעני מכתבכם היקר,³⁸⁵ שבו אתם מביעים לי את רוחכם בדברי אהבה וידידות ומברכים אותי לחג היובל שלי. דבריכם נגעו עד נפשי והעירו בה רגשי שמחה, שרכשתי לי בעולמי אוהבים נאמנים כמוכם, ורגשי עצב, שנתרחקתי מאתכם ולא זכיתי לחוג חגי זה בחברתכם. הרבה דמעות שפכתי ביום זה בקראי את מכתבכם ומכתבי דובנאוו ואחד העם, ומכתבי שאר ידיד<י>נו היקרים. נתפרדה החבילה ומפוזרים ומפוררים אנו בעולם! ³⁸⁶

נדדתי ממקומי והכבוד רדף אחרי לארץ נכריה על קוי הטיליגרף והביא לי ניירות הרבה מנחה מבני ישראל עמי, ועלי עתה לכתוב הרבה מכתבים ולהודות להמברכים מפני הכבוד! יש אמנם בזה בטול תורה, אבל מה אעשה ודרך ארץ קודמת לתורה. – קראתי את המאמר על חג יובלי במ"ע “חיי אודיסה” וסופו מחייב ומבייש את פני נדיבינו וחובבינו ואנשי המעשה שבנו!…³⁸⁷

הנני משיב תודה וברכה על ידכם לכל אנשי שלומי, שהשתתפו עמכם בטילגראמה של ברכה אלי.³⁸⁸ לידידנו היקר לעווינסקי אשיב ביחוד על מכתבו הנעים לכשאפָנה.³⁸⁹ הנני שולח על ידכם ברכתי – ברכת־הפרידה לידידנו החביב הד“ר קלויזנר [ולרעיתו הכבודה], שלפי מכתבו האחרון אלי, הוא כעת באודיסה.³⁹⁰ מפני טרדותי הרבות לא אוכל, למרות רוחי, לכתוב אליו עתה ביחוד, ועוד חזון למועד. כשתכתבו לידידנו היקר גוטמאן תאמרו נא לו שלום בשמי ותצדיקוני לפניו שלא השיבותיו עד כה. לכשאפנה אכתוב לו ולהר”ר סמילאנסקי³⁹¹ אם יש אצלכם חדשות במילי דספרות תודיעוני נא ובזה תשמחו לב

אוהבכם ומוקירכם כל הימים

ש"י אבראמאוויץ

כ“ב טבת תרס”ז, ג’ינובה

32. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה³⁹²    🔗

23 ביאנואר / 5 בפברואר 1907

ידידי היקר והנעלה!

היום שלחתי לך עוד שני חצאי־גליונות נדפסים. לגמר הדפסת הכרך הראשון ישאר עוד גליון אחד.³⁹³ הדפסת הספר בביה“ד של ידידנו ביאליק מתנהגת עתה בעצלתים, מפני שמדפיסים שם את “השלח” והכל טרודים בסדורו של זה, שהוא דבר שהזמן גרמא.³⁹⁴ בכ”ז אקוה שהכרך הראשון של הכתבים שלך ביהודית (“מענשעלי” ו“פישקע” בכרך אחד) יהא נגמר בשבוע הבא. ואתה, יקירי, הואל נא ושלח תיכף את נוסח השער. חוץ לזה, בקשה לנו אליך: בראש הכרך תבוא תמונתך, כנהוג, ולצורך זה דרושה תמונה מן המובחרות. ראית<י< את תמונתך האחרונה (ביחד עם ידידנו “בן עמי”) אצל “אחד העם” (אני לא זכיתי לקבלה) ותיטב מאד בעיני. תמונה זו,³⁹⁵ כמובן בתבנית יותר גדולה, לפי הפֿורמַט של הספר, יפה היא, לפי דעתי, לשימה בראש הספר, אבל, כמדומה, ששם תבנית כל הגוף ומעומד, וזה לא יתכן לצרכנו. בכל אופן הננו באים לפניך בהצעה זו: הואילה נא בטובך למסור תיכף במקום מגורך לאחד האומנים מן המובחרים הדפסת תמונתך ממבחר הישנות או חדשה לגמרי, כפי ראות עינך, לפי הפורמַט של הספר במספר 3000 עקז. (2000 עקז. בשביל כתביך ביהודית ואלף בשביל כתביך בעברית) ובמהירות האפשרית תטריח לשלחן הֵנה. שם בג’ניבה, מקוים אנו, תצא תמונתך באופן יותר מתוקן מאשר אצלנו באדעסא. את סך ההוצאות שתוציא על זה תקבל, כמובן, מאתנו בלי שום אִחור.³⁹⁶

עוד שאלה אחת: הכרך הראשון אחרי גמר הדפסתו במספר 2000 עקז. ביחד עם המטריצין³⁹⁷ שלו – הריהו ברשותך ואתה בעליו. והננו מחכים לפקודתך מה לעשות בו. כמו כן יהיו נמסרים לידך הכרכים העומדים לצאת, אם יצליח בידנו להוציא את כלם או לכה"פ מקצתם (התקוה לזה רפויה לע"ע, כמו שבאר לך ידידנו ביאליק במכתבו).³⁹⁸

לחוברת הראשונה של “השלח” מסרתי דברים אחדים לחג יובלו של מנדלי חביבנו.³⁹⁹

שלום לכב“ב ולידידנו היקר “בן עמי” וב”ב.

שלך באהבה רבה

י"ח רבניצקי

אדעסא כ“א שבט תרס”ז.

33. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי וח"נ ביאליק באודיסה⁴⁰⁰    🔗

1 בפברואר / 14 בפברואר 1907

שלום לכם ידידַי היקרים והנחמדים!

אתמול גמרתי אחרי חקירות ודרישות הרבה למסור תמונתי⁴⁰¹ לבית חרושת לציורים מן המשובחים על דברי התנאים האלו: מחיר שלשה אלפים עקזעמפ' על ניר יפה 260 פֿראנק (בערך מאה רו"כ) וסילוק המעות בסך הנ“ל הוא עובר לעשייתן, כלומר תיכף ומיד, התמונה תהא נעשית עצהיו”ט במשך שלשה שבועות בערך. ובכן עתה עליכם לשלוח ברצונכם: 1) את הסך 260 פראנק. בלי איחור; 2) את האדרעסה הנכונה, על שם מי מכם לשלוח מכאן את התמונות. ולתשובתכם אחכה.

בשבוע הבא יהא נגמר בכתיבה טובה וברורה “ספר הקבצנים”, שעליו כליתי כֹחי וזמני, ממש פרשתי מן העולם ולא קיימתי מנהג דרך ארץ באנשי שלומי, שברכוני ליום חג יובלי. כותבים אלי ואני שותק. ספר הקבצנים יצא מתוקן מת“י.⁴⁰² שני פרקים ממנו בלא ספק קראתם במה”ע “העולם”,⁴⁰³ הודיעוני נא ג"כ באיזו אופן אשלחו לכם, שיגיע לכם בטח.

אתם מחכים, לפי דבריכם, לפקודתי, מה לעשות בהכרך הראשון אחרי גמר הדפסתו?⁴⁰⁴ אני איני יודע מה לעשות. תשובה על שאלתכם הרי היתה צריכה, לדעתי, להיות ידועה וברורה לכם קודם שהתנדבתם להוציא לאור את הספרים שלי, כלום אמרתם בתחלה, שאקח סוס ועגלה ואסע בכל תפוצות ישראל להיות מוכר־ספרים בפועל?

למה לא הכרזתם על הוצאת ספָרַי בכלל ועל גמר הדפסתו של הכרך הראשון בפרט בעתוני ישראל? דברו אל בני ישראל ואמרת להם [כתיב].⁴⁰⁵ לבני ישראל צריכ<י>ם לדבר ולאמר, לאמר ולדבר, לדבר ולדבר… ומה גם שידידנו היקר ביאליק הודיעני במכתבו,⁴⁰⁶ שיש תקוה להוצאת ספרַי מבני ישראל.

ע"ד נוסח השער הכולל הרי⁴⁰⁷ תוכלו לקחת לדוגמא שערים של קבוצת ספרי אחרים, ומובטחני שתעשו אותו בטוב טעם ודעת.

הגליון פישקא מן 201 עד 209 לא נשלח לי. בעמוד 224 שורה 3 (מלמעלה) יש שגיאה גסה: “ווי א קרעכץ פֿון אַ צובראכען האלץ” תחת “האַרץ”.⁴⁰⁸

הגליון הראשון מהקליין מענשעלע ג“כ לא קבלתי. כמדומה לי בעמוד הראשון של גליון זה נאמר שנת תרט”ו. ותחת תרט“ו ראוי וטוב ביותר להדפיס ת”ר…⁴⁰⁹

כותב אני בחפזון ולכן אקצר. לכשאפנה איה"ש בקרב הימים אשלם חובת תשובותי לכל אוהבינו ובתוכם גם לידידינו היקרים אחד העם ולעווינסקי. איה עתה אחד העם?⁴¹⁰

אֹהבכם בכל לב ונפש מצפה לתשובתכם

ש"י אבראמאוויץ

כל בני ביתי דורשים שלומכם בידידות

א' אדר תרס"ז.

34. ח“נ ביאליק מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁴¹¹    🔗

9 במארס / 22 במארס 1907

9/III 907

סבא יקירא ורחימא.

השלגים מפשירים, שלוליות מרקדות, וקרנים מפזזות – ולבי המה לסבא… עוד “פסח” אחד – [ועדין] אנו מפוזרים ומפורדים. הנשוב לראותך, סבא? השתא בג’ניבה – ולשנה הבאה?…

“חברים” צעירים שבשכונתך מביאים לי לפרקים שלום משמך. מה מעשיך עתה⁴¹² ומה שלומך? עובד אתה? בריא אתה? כותב אתה?

שולח אני לך בזה מכתב שקבלתי מאת א. א. ליוברסקי.⁴¹³ איני מבין את פירושו של מכתב זה. אם דברים לך עם “שלום עליכם” – שאלהו, אולי ידע הוא.

באלה הימים – מחר או מחרתים – ישלח לך רבניצקי את הסך הדרוש להדפסת תמונתך⁴¹⁴ במקומך.⁴¹⁵ התמונה תצטרף⁴¹⁶ לכרך א' שנגמר עתה בדפוס ובעוד ימים יצא כלו.⁴¹⁷

ואשר לכרך העברי – אין יודע אחריתו. כאן הכל עוסקים בדומה,⁴¹⁸ מאמיריקא אין קול ואין כסף, ואחרית הדבר מי ישורנה. קצתי בחיי מפני בני ישראל.⁴¹⁹

ואם כותב אתה, או אם חושב אתה לכתוב דבר חדש – יהי רצון מלפניך סבא, שתזכור ברחמים את ביאליק ו“השלח”.⁴²⁰ אגב, “השלח” משלם עתה בעין יפה ובזמנו, ואני ערב.

הקבלת את שתי החוברות של “השלח”?⁴²¹ מה הן בעיניך? – קלושות, לא כך? איני יודע, אם משום שאין סופרים הגונים לישראל ואם משום שנתפזרו לכל הרוחות ואין מקבץ. נראה מה שיביאו הימים הקרובים.

ואני עבדך – שלום לי. הפרנסה אינה “כפתור ופרח”. בית הדפוס שלי יש לו אחרית, אבל לפי שעה הוא טעון כסף – וזהו קצת⁴²² ריעותא לגבי דידי.⁴²³

בקצור, אין רע. השד לא יקחני. בשעת הדחק יושבים וכותבים מכתב לסבא ורָוַח קצת ללב.

ובכלל אומר לך, סבא, רב השעמום מאד, גדול מנשוא, ואיני יודע בשום פנים במה מפיגים אותו.

נסיתי לקבל עלי הוראת ארבע שעות בשבוע בבית הישיבה החדשה דפה – וגם זה לבלי הואיל.⁴²⁴

⁴²⁵ לוא קצת כסף בידי להוצאות הדרך – הייתי נושא את רגלי ובא אליך. אני ורבניצקי מהרהרים בכך שעות שלמות בכל יום.

ענני,⁴²⁶ ואל תחמיץ תשובתך.

ומה שלום ביתך ושלום בית “בן עמי” ושמחת בפסחך!

החובק ונושק אותך באהבה⁴²⁷ בגעגועים ובגעגועים רבים

ח.נ. ביאליק

Oдecca, M. Aph. 9/12, X. H. Бялиky⁴²⁸

35. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁴²⁹    🔗

9 במארס / 22 במארס 1907

אדעסא ז' ניסן תרס"ז

ידידי החביב והנעלה!

עוד הפעם הפסקה גדולה.⁴³⁰ האם עלי להגיד לך שלא באשמתי ולא באשמת חברי נעשה הדבר? מעצמך תבין שאנחנו עשינו את כל המוטל עלינו, ולוּ היה הדבר תלוי רק בנו, אז כבר יצא לאור הרבה יותר מכרך אחד של כתביך. אבל מה נעשה אם בעוד שהמלאכה כל כך מרובה – הפועלים העומדים בראש “ועד היובל” עצלים, אוי מה עצלים! אין רצוני, ידידי, להרבות דברים על הענין הזה. טפח מעט גִלה לך ידידנו ביאליק במכתבו,⁴³¹ ומי כמוך מבין כמה טפחים כסה.

מפני אותה הסבה בעצמה לא קרבנו עוד עד היום להדפסת הכרך בעברית, ואלהי הרוחות יודע מתי יהיה האות הזה. בחוהמ"פ נקרא לאספה, ואם האספה תקום נראה איך יפול דבר.

איך שהוא הכרך הראשון ביהודית יגמר בשבוע הבא למז“ט. היום נדפס חצי־הגליון שלפני האחרון, ובראשית השבוע הבא ידפסו חצי־הגליון האחרון וגם חצי־הגליון הראשון, שנסדר במַטריציין ולא נדפס עוד עד היום. ובמשך השבוע ידפיסו גם את המעטפות ולא יחסר דבר חוץ מהתמונה של המחבר.⁴³² והנה שולח אני בזה רצוף אוו”ז ע“ס 180 פֿר, ואתה תטריח נא למסור את העבודה לבית חרשת לציורים, אשר כתבת עליו במכתבך הקודם. שלחנו רק 180 פֿר. תחת 260 פֿר מפני טעם פשוט: הקופה לע”ע ריקה.⁴³³ נקוה שהאספה הבאה תמלא חסרונה. אבל אי אפשר עוד לחכות לה. ובכן תואיל נא להכין שני אלפים עקז. תחת שלשה אלפים, כלו' רק בעד הכרך היוצא עתה ביהודית בלבד. את התמונות ישלחו על שֵם Verlag Morijah, Odessa, דעתנו נוטה למסור את מכירת הכרך הראשון לרשות “מוריה”, שיש לה מו“מ עם כל המו”ס בארצנו, והיא תשלח לך לפרקים קבועים, למשל בכל רבע שנה את מחיר העקז. הנמכרים ביחד עם חשבון מדויק. הודיענו נא אם מסכים אתה לזה.⁴³⁴

את יתר הפרקים של “ספר הקבצנים”⁴³⁵ תשלח על שמי או ג"כ על שם “מוריה”.

“אחד העם” ישוב מדרכו בעוד שנים שלשה ימים.⁴³⁶

שלום לכל ב"ב, ושמחת בחגך “זמן חרותנו”.

ידידך אוהבך בכל לב

י"ח רבניצקי

P.S. אם תשמיעני חות דעתך על הטורים האחדים שהקדשתי לחג יובלך ב“השלח”⁴³⁷ – אכיר לך תודה רבה.

את המכתב רצוף בזה תטרח נא למסור ליד בן־עמי.

36. ש“י אברמוביץ ובן־עמי מז’ניבה אל ח”נ ביאליק באודיסה⁴³⁸    🔗

16 במארס / 29 במארס 1907⁴³⁹

ביאליק חביבנו!

את תמונותינו אנו שולחים לך באותה שעה

יהי רצון ונבוא בעצמנו אחריה לשנה הבאה

ש"י אבראמאוויץ⁴⁴⁰

ג’ניבה ערב פסח ה’תרס"ז

37. רבניצקי מאודיסה אל ש"י אברמוביץ בז’ניבה⁴⁴¹    🔗

8 באפריל / 21 באפריל 1907⁴⁴²

אדעסא ז' אייר תרס"ז

ידידי יקירי!

נפלאה בעינַי שתיקתך ולא אוכל הבין את סבתה.⁴⁴³ עד היום לא השיבות דבר על מכתבי בצירוף האוו"ז להוצ' התמונות, ואנו מחכים לקבלת התמונות. מתי תגמר העבודה? הודיענו נא.⁴⁴⁴ ובכלל מחכים אנו לתשובתך הברורה בדבר הוצאת הכרך הראשון של כתביך לאור עולם. בלי הסכמתך הן לא נוכל להדפיס גם מודעות ולהודיע שמכירת הספר בידי הוצאת “מוריה”.⁴⁴⁵

תקותי לנסוע לחג הפסח לא"י – לא באה. מן השמים עכבוני. אבל עוד לא אבדה תקותי לנסוע בקיץ זה.⁴⁴⁶

הקבלת את “העומר”?⁴⁴⁷ ומה הוא בעיניך? בעירנו מונח “העומר” זה כשני ירחים תחת יד המבקר הקשה שאַפֿיר, ועד היום לא יצא מת"י בשלום. כנראה, ינוח שבט המושל על גורל “רחל” ואיזו שורות משם ימחו מן הספר.⁴⁴⁸

שלום לכב"ב ולבן־עמי ולביתו.

שלך באהבה רבה

י"ח רבניצקי

38. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי באודיסה⁴⁴⁹    🔗

12 באפריל / 25 באפריל 1907

25/12 IV 1907

ידיד יקר!

היום נשלחו מבית הדפוס על שם הוצאת “מוריה” התמונות שלי במספר שני אלפים ושלושים עקזעמפ'.⁴⁵⁰ שלמתי לבעל הדפס 170 פֿראנק, ואם לא אחשב שאר הוצאות קטנות נשארו אצלי עשרה פֿראנק ותעמיד אותם על חשבוני. התמונות נשלחו עם נ"נ על סך 20 פֿראנק.

אתה מבקש לידע מפני מה אני שותק? השתיקה יפה לי ויפה לאחרים. אלמלי פתחתי פי ודברתי היו רבים נכוים מדבָרַי ואף הרבה מידידי ורֵעַי נתחיבו בדין על מנהגיהם עמי. הוי, זו תורה וזו שכרה!? זו עבודה וזה גמולה! כמה יגיעות יגעתי לתקנת בתי ספר באודיסה ולספרות העברית – ועכשיו הכל נשכח!…⁴⁵¹

בושני במכתבכם להאי גברא ליוב,⁴⁵² ומתשובתו לכם. איך לא חסתם על כבודי לעשותו ל“בעל טובתי”?! אין לכם כפרה על חטאתכם זו.

עשו להכרך הראשון [מכתבי] “בן עוני”⁴⁵³ זה כמו שאמרתם, ומסרו אותו ל“המוריה” רק זכרו לקיים הבטחתכם, שלא יקופח שכרי.⁴⁵⁴

רואה אני באצטגנינות שלי, שאין תקוה לספָרַי בעברית לצאת לאור על ידכם בעזרת חובבי שפת עבר ולפיכך יש בדעתי להכריז בכתבי־העתים מי החפץ בספרי “ספר הקבצנים” להדפיסו במ"ע או הירחון שלו יבוא ויקנה אותו מידי. הספר הזה כבר תם ונשלם⁴⁵⁵ התחלתי בגמירת ספרי “עמק הבכא”⁴⁵⁶ קטרג לפני השטן עליכם ועל חובבי “אמנו הזקנה”⁴⁵⁷ ובטלתי את העבודה הזו. יהללוך הגוים.. יכתבו המה! ⁴⁵⁸

לא מן הנימוס הוא להגיד לך דעתי על מאמריך,⁴⁵⁹ שכתבת עלי בשני הירחונים, כמו ששאלת.⁴⁶⁰ הרי הם מספרים בשבחי, שאל אחרים ויגידוך, ביאליק, קלויזנר ויאמרו לך. – – –

“העומר” נקרא בעונג ונחת רוח. ורחל אמנו “רחל” עליה מה אומר?…⁴⁶¹ “שירתנו הצעירה” של ביאליק⁴⁶² ופירוש מדעי (בקורת) של קלויזנר ב“השלח”⁴⁶³ – כפתור ופרח! אלמלא נדרי שלא לכתוב עברית באותה שעה, הייתי כותב הרבה אודותם.

דע שחצי הגליון הראשון מס' “ד <אָס< קליינע מענשעלי” עדיין לא קבלתי. הודיעני אם תקנת את השגיאות בכרך הראשון.⁴⁶⁴ עקזעמפ' אחד בשבילי תשלח לי מכורך ואחזיק לך טובה.

אני שלך באמת

ש"י אבראמאוויץ

אשתי וב"ב דורשים לשלומך. מה שלום בנך?

39. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁴⁶⁵    🔗

16 במאי / 29 במאי 1907

אדעסא 16/5 תרס"ז

ידידי היקר והנעלה ר' מנדלי שיחי' לאורך ימים!

בל"ס תתרעם גם הפעם עלי על שתיקתי,⁴⁶⁶ אבל מה אעשה אם יסֹר יסרני ה' ונתנני⁴⁶⁷ “בידי לא אוכל קום”⁴⁶⁸ – זה בית־הדפוס של ידידנו ביאליק ושותפו. זה כמה שבעות וירחים שכבר נגמר החלק הראשון של כתביך בדפוס. צריך רק להדפיס את חצי־הגליון הראשון שהוּכן במַטריצין ואת שַעַר הספר, ומיום ליום ידחה אותו שותפו של ביאליק (ביאליק בעצמו, כמובן, אינו אשם בזה כלל וכלל) ועד היום לא יצא ספרך לאור. הסבה העקרית היא – “השלח” שנדפס בבית־דפוס זה ואוכל אותי בכל פה.⁴⁶⁹ אולם לכל זמן, ובשבוע זה הכל יגמר והספר יֵצא לאור בשעה טובה.

התמונות נתקבלו בעִתן, המלאכה יפה עד להפליא.⁴⁷⁰ האם נשאר הקלישֶה של התמונות באופן שאפשר יהיה להשתמש בה בשביל ההוצאה בעברית?⁴⁷¹

בימים האחרונים נולדה תקוה חדשה להוציא את “ספר הקבצנים” ו“בעמק הבכא”. כשיתברר הדבר באופן ודאי – אודיעך.⁴⁷²

ואני נכון לנסוע לחו“ל, לא לאחד ממעינות־הרפואה, אף לא לז’ניבה לראות את פני ידידי ורעי (מה גדלה תשוקתי לזה!), אלא לקראקוי, לשבת שם כשני ירחים ולהדפיס ספר, כמנהג המחברים לפָנים. בראשית ימי הקיץ דרכי היה נכון לפני לא”י משאת נפשי,⁴⁷³ אבל בימים האחרונים נמצא לי ולביאַליק איש הנותן לנו בהלואה סך מסוים להדפסת הספר “דברי אגדה”, הלא הוא סדור כל האגדה שבתלמוד וכל המדרשים, בעריכת הספר הננו עוסקים בהתמדה רבה זה יותר משתי שנים, והאפשרות להדפיס תיכף, לפחות, את החלק הראשון, הכולל כל האגדות השיַכות לתולדות עמנו עד אחר החרבן, – מעבירה אותי על דעתי לנסוע לא“י והחלטתי לדחות את הנסיעה הזו עוד לירחים אחדים ולצאת עתה לקראקוי. תעודת־המסע לחו”ל כבר נכונה בידי, ובעוד שבועַיִם אשים לדרך פעמי והכ"י בחיקי – כמחבר ממש. להדפיס את הספר פֹה אי אפשר בשום אופן, כי בדעתנו להוציאו מנוקד כלו, וכאן תמשך הדפסתו של חלק אחד להרבה שנים.⁴⁷⁴

בסוף שבוע זה אקוה למסור עקז. אחד של כתביך לכריכה בשבילך, ותיכף כשאקבלו מיד הכורך אשלחהו לידך.

ושלום לך ולכב"ב

שלך באהבה רבה

י"ח רבניצקי

40. י“ח רבניצקי מקראקא אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁴⁷⁵    🔗

25 ביוני / 8 ביולי 1907⁴⁷⁶

Krakau, den 8/7 1907

ידידי הנעלה והחביב ר' מנדלי!

זה כמה לא קבלתי מאתך שום מכתב וגם על מכתבי האחרון⁴⁷⁷ לא זכיתי לקבל תשובה. מדוע ולמה? נפלאת היא בעיני. לא הודעתני גם על קבלת הספרים שלך.⁴⁷⁸ האמנם עלי לראות בזה סימן של תרעומות עלי מצדך?

ואני בקראקוי זה שני שבעות. אזרתי כגבר חלצי ושמתי פעמי לדרך רחוקה בשביל הדפסת ספרי “מוריה” ושירי ביאליק, וביחוד “ספר האגדה” שאני וביאליק עמלנו ויגענו בו שתי שנים ויותר.⁴⁷⁹ גם את הפרקים הראשונים של “ספר הקבצנים” מסרתי לדפוס בביה“ד היפה של פישער בכאן.⁴⁸⁰ הרוצה אתה שישלחו אליך גליונות להגהה או לאו דוקא? הודיעני נא ג”כ אם אפשר להדפיס את הפרקים הבאים מתוך גליונות “העולם”⁴⁸¹ או תשלחם אלי מתוקנים על ידך. בכלל אבקש לשלוח את יתר הפרקים של הספר עד גמירא. “ספר הקבצנים” מסודר ע“י מכונת־הסִדור ואם הגליון הראשון יעלה יפה ואוָכח שהסדור ע”י המכונה הוא מתוקן כל צרכו, ימשיכו את המלאכה בדרך זו ותהא אפשרות לגמור את סדור “ספר הקבצנים” בזמן קצר מאֹד.

לוּ היתה היכֹלת בידי לנסוע למחנכם ולראות את פני ידידי ורעי הקרובים ללבי! אבל מה לעשות? חסרון אותו דבר העונה את הכל מעכב גם בזה. וחבל!

בקראקוי אשהה עוד כחֹדש וחצי. כתוב נא, יקירי, אלי עפ“י כתבתו של המדפיס הנ”ל או על כתבתי הפרטית: Rawnizki Krakau, Gertruda 10, Herrn Lipiner, fϋr

מחכה אני למכתבך ומקוה שלא יאחר לבוא.

ושלום לך ולכב"ב

שלך באהבה

י"ח רבניצקי

41. י“ח רבניצקי מקראקא אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁴⁸²    🔗

26 ביוני / 9 ביולי 1907⁴⁸³

קראקוי כ“ז תמוז תרס”ז

ידיד יקר ונעלה!

היום שלחתי אליך בעטיפה מיוחדת גליון של “ספר הקבצנים”,⁴⁸⁴ לא לשם הגהה (הגליון עוד לא הוגה עף פעם אחת, ומפני זה נשאר על ראשו השם “ש”י אבר." תחת “מנדלי מו”ס" והרבה שגיאות בפנים), אלא שתעיין בו ותחוה את דעתך על גוף האותיות. עליך לדעת, שהגליון נסדר במכונת־הסִדור. הסִדור באופן זה נעשה במהירות יתרה ועולה בזול. ובכן רוצה אני לשמוע את דעתך אם נאה וכשר סִדור זה לפניך.

אקוה שלא תאחר את תשובתך, שאנו מחכים לה, כי הפסקנו את עבודת הסדור עד בוא תשובתך.

מכתבי הקודם⁴⁸⁵ בל"ס בא לידך. ענֵני נא בלי אחור, וכתוב לי בכלל מכל אשר אתך.

ושלום לכב"ב

שלך

י"ח רבניצקי

כתבתי על שם המדפיס יוסף פישער בקראקוי או ע"ש כתבתי הפרטית: Krakau, Galizien, Gertruda 10, Lipiner fuer Rawnizki

42. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי בקראקא⁴⁸⁶    🔗

28 ביוני / 11 ביולי 1907

Geneve 11 / VII 07

ידידי וחביבי היקר לי מאד! ברוך בואך לקראקוי!

להשיבך⁴⁸⁷ על שאלתך, למה שתקתי ימים רבים ולא כתבתי לך⁴⁸⁸ יארכו הדברים והשעה אינה מספקת לי עתה להאריך, כי דברים הרבה עלי לעשות, שאין לדחותם, וגם שליחת הפרקים של “ספר הקבצנים”⁴⁸⁹ אי אפשר לדחות, ובכן אשלחם לך בהבטחה, כי לאחר כמה ימים אכתוב לך באריכות.

תן לבך, דעתך ועיניך על “הקבצנים” {העבריים] שלי, שיודפסו בלא שגיאות כמו “הקבצנים היהודיים”,⁴⁹⁰ השגיאות ממררות את רוחי! קרא את הפרקים הללו והודיעני משפטך עליהם. – “יודעל” יצא עתה מחודש מתחת ידי, והוא האחד המיוחד בספָרַי, תראהו ותדע מה פעלתי. יודעל יעשה לו שם בישראל.⁴⁹¹

על “ספר האגדה”, שאתה וביאליק עמלתם בו הרי כבר כתבת לי ומי יתן ואראהו בקרוב ואשמח עליו שמחה גדולה. מובטחני שהוצאתם דבר מתוקן מתחת ידכם<•>. גם אני עמלתי כשתי שנים בחיבור ספר אגדה אחד ולא זכיתי לגמרו ונשאר מונח בקרן זוית. ראבניצקי יקירי! היש תקוה, שנראה עוד איש את אחיו? מָתַי והֵיכָן? מה ידידינו אומרים?

ממהר לגמור את מכתבי זה, שלא לאחר את הפאסט ואתה שלום! בני ביתי דורשים שלומך. אל נא תמנע מהודיעני משלומך וקבלת מכתבי עם הפרקים.

אֹהבך דורש שלומך כל הימים

ש"י אבראמאוויץ

43. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי בקראקא⁴⁹²    🔗

29 ביוני / 12 ביולי 1907⁴⁹³

ידידי יקירי ואהובי!

בשעה זו קבלתי גליון של ספר הקבצנים⁴⁹⁴ וממהר אני להשיבך כבקשתך. על “קוף האותיות” וסידור־המוכני איני מקפיד – יאה עניותה לספר הקבצנים, אלא על מה אני מקפיד על השגיאות אפילו קלות ומכל שכן החמורות, ושגיאות מאלו שני המינים מצאתי הרבה בגליון, ומהן [לא] אביא לך בזה אלא מקצתן לדוגמה. בעמוד הראשון: בלבלובין, צ“ל בלבלובם. בעמוד 3 למוחש לא מבעו, צ”ל מבעי. בעמוד 6 לאדם כשהוא מזיע, צ“ל ואדם.⁴⁹⁵ צד 5 חוטטות מעפרות. צ”ל ומפרות. שם. ומאהילום צ“ל ומאהילים. בעמוד 4 יהודים מצוצים, צ”ל מצויצים. בעמוד 5 עקיצת עקרה, צ“ל עקרב. שם. מסית לאמר. צ”ל מתית ודאומר. בעמוד 8 ה“נשרים, ה”אריות" הֵא זו שהטלת אות ממקומה הראוי לה למחוץ הפרגוד תשתטח⁴⁹⁶ לפני השם יתברך בקובלנא עליך כמו היו“ד של שרי. העולם לא יהא חרב חלילה אם תדפיס “הנשרים”, “האריות”. בכלל אבקשך יקירי, אם רוצה אתה לעשות נחת רוח לי ולא לצערני, תתן דעתך להגיה את קבצָנַי יפה יפה, וגם על סימני ההפסק תן דעתך והעמידם על מקומם כראוי. בך אהובי בטחתי כי תעשה הכל עצהיו”ט. תקפיד נא על האותיות ועל הניר שיהי' יפות ומשובחות. – השורות: כשבֹלת שטפני, והצפיר והשעיר מרוחקות מאֹד משאר השורות. אל תרחיק אותן כלל. הפרקים של ספר הקבצנים שלחתי לך אתמול ובודאי קבלת אותם. הודיעני! בשובי מברן⁴⁹⁷ אקוה למצוא מכתבך. היה שלום!

אוהבך בכל לב

ש"י אבארמאוויץ

44. י“ח רבניצקי מקראקא אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁴⁹⁸    🔗

1 ביולי / 14 ביולי 1907⁴⁹⁹

ידידי היקר והנעלה!

הנני ממהר להשיבך שקבלתי את פרקי “ספר הקבצנים” עד גמירא.⁵⁰⁰ עברתי על איזה פרקים מהם. מה אֹמר לך? יחי זקננו, המפליא לעשות בלשוננו הזקנה, לאורך ימים טובים! “ספר הקבצנים” נפלא הוא באמת בלשונו וסגנונו.

מחכה לתשובתך ע“ד הסִדור במכונה אם כשר הוא לספרך.⁵⁰¹ עפ”י הדוגמא ששלחתי לך תראה שהסדור נאה ויפה הוא, אבל אליה זו “קוצים” בה, ומתיירא אני שמא מוכרחים נהיה לעזוב את הסדור הזה, אף אם עולה הוא בזול ונשעה במהירות יתרה, ולשוב לסִדור הישן, פשוט בידים ממש.

ומה “בעמק הבכא”? הן כבר כתבתי לך שבדעתנו להדפיס את “ספר הקבצנים” ו“בעמק הבכא” בכרך אחד. ובכן עליך להסיח דעתך עכשו מכל עבודה ספרותית אחרת ולסיים בכי טוב את הס' “בעמר הבכא”. כמובן, עליך לוַתר עתה על התכנית הקודמת של הספר ולקצר בכל מה שאפשר, ובלבד שיהא תם ונשלם. סוף סוף לא מעשה הוא העיקר בספורי־מעשיותיך.⁵⁰²

אקוה לקיום הבטחתך שתכתוב לי באלו הימים באריכות.⁵⁰³ משתוקק הייתי לראות אל “יודעל” שלך.⁵⁰⁴ מתי אזכה ואראה שוב פניך?

הקבלת את הכרך של כתביך שנדפסו מכורך?⁵⁰⁵ אם יש לך חפץ בעקז. תכתוב לאדעסא ע"ש “מוריה” וישלחו לך תיכף.

שלך באהבה וחבה יתרה

י"ח רבניצקי

קראקוי ג' אב תרס"ז

45. י“ח רבניצקי מקראקא אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁵⁰⁶    🔗

9 ביולי / 22 ביולי ⁵⁰⁷1907

קראקוי יא אב תרס"ז

ידידי היקר והנעלה!

בדרך קראתי את הפרקים החדשים של “ספר הקבצנים”⁵⁰⁸ פגשתי מלים אחדות, שאינן מובנות לי, והנני פונה אליך בבקשה שתבאר לי את פירושן, שהריני בכאן אומן בלא כלים ואין לי ספר לעיין בו. ובכן תורה היא וללמוד אני צריך:⁵⁰⁹

בראש פרק ט': אותו הפונדק הקיפוהו כרכום.

שם: כלב כופרי

בפרק י"א: “לסוס משכוכי” (את הדברים הארמיים באותו הפרק “דברייא ופטפוטייא, הרמת ידייא ומכת לחייא, בכיה ושחוק עד לשמייא <”>, בדעתי להחליפם בעבריים: דברים ופטפוטי מלים, הרמת ידים ומכת לחיים, בכיה ושחוק עד לשמים" – המסכים אתה?)

בפרק ט"ו: “יַבם ובעל־הַדבר”.

בפרק י“ט “שנשמה יתרה שורה בהם” – האפשר להשתמש בתה”ש “בהם” אחרי הפועל “שורה”?

בפרק כ"א: הכני על צפור־נפשי.

עוד שאלה: דבורו הרגיל של פישקא (אַ קיינק אים אין די בייניע – יבוא רקב בעצמיו!) ראוי לפ“ד לתת רק בפעם הראשונה בשתי הלשונות יחד, ואח”כ רק בעברית בלבד. הודיעני אם מסכים אתה לזה.

ומה בדבר הסיום של “בעמק הבכא”? הספור הגדול הזה, מבחר יציריך, נשאר קטוע עד היום. האמנם נדפיסהו עתה בכרך אחד עם “ספר הקבצנים” ג"כ קטע ודבר בלתי שלם? השמת לבך לדברי בקשתי שתפנה את לבך מכל עבודות אחרות ותעסוק בסיום קצר בשביל הס' “בעמק הבכא”?⁵¹⁰

השיבני נא.

ושלום לך ולכב“ב, וביחוד לבתך הבכירה, ואמור לה שכתבתי לאודיסה, ובקרוב תקבלנה כל בנות ר' מנדלי את ספרו של אביהן החביב.⁵¹¹ ואני אמרתי שכבר כתבת ל”מוריה" שישלחו לך מספר עקז. הלא הספרים כולם שלך הם, וכמה שתדרוש ישלחו לך תיכף.

שלך באהבה רבה

י"ח רבניצקי

46. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי בקראקא⁵¹²    🔗

13 ביולי / 26 ביולי 1907⁵¹³

1907 VII 26

רבניצקי יקירי וחביבי!

תשובות על שאלותיך:⁵¹⁴

כרכום (גם כרקום) עיר שהקיפוה כרקום (גיטין כ"ח) הערוך פירש: “ויבא המעגלה תרגום ואתא לכרקומא” ועוד בשאר מקומות. והמוספי פירש: “הוא לשון יוני, מצור שבונים על העיר וכן מעגל.” –⁵¹⁵

כלב כופרי. כלב כופרי והשועל וכ"ו (במשנה כלאים) וכופרי שם הוא במקור כְּפָרִי. ואני לא אקפיד אם תדפיס כלב כפרי.⁵¹⁶

סוס־משכוכי. שם חדש זה קראתי לסוס, שהוא העיקר במשיכת העגלה Коренная) лошадь) וחברו מצדו טפל לו. ונגזר אצלי מן משכוכית (ב“ק, נ”ב) מאי משכוכית כרכושתא (כבש גדול שתלוי זוג בצוארו והולך בראש העדר) רבי יעקב אומר עיזא דאזלא ברישא. ובירושלמי: תיישא רבא, ואיכא דאמרי נגדתא. וזהו שאמרו (ב"ק) כד רגיז רעיא על עניה עביד נגידא סמיתא. ואם כן משכוכית, משכוכי, נגדתא, נגידא כולם לשון משיכה, שהם העיקר בעדר ובין חבריהם⁵¹⁷. ומה דעתך, יפה דנתי? יפה חדשתי?

יַבֵּם ובעל־הַדְבֵּר. הוא לשון גנבים. במקום לגנוב אומרים: מְיַבֵּם זיין. ובעל הדבר נגזר מן בעל דבר, שם למלאך המות כידוע. והַדבר בהפעיל הוא כמו יַדְבֵּר עמים תחת רגלינו. ואם הדברים האלו אינם מובנים לך מחה אותם מספרי.⁵¹⁸ וכן תוכל לְיַהֵד את המלות (דברייא ופרפיא לא יבואו כלל בקהל “קבצנַיי”) הרמת ידייא וכ“ו⁵¹⁹ ולמחוק ג”כ “א קיינק אים” וכ“ו במקומות רבים.⁵²⁰ בנוגע להפעל שורה, הבא אצלי בקישור ב' למלת הגוף “הם” – שנשמה יתרה שורה בהם, קישור זה יפה ונכון לדעתי, והוא כמו שכן בעברית, ושכנתי בתוככם. ואי אפשר לומר, שנשמה שורה “עליהם”. וזהו ממש הפעל נוח. כעס בַחיק כסילים ינוח.⁵²¹ בַקהל רפאים ינוח⁵²², כלומר ימצא. משא”כ, ונחה עליו רוח ה‘,⁵²³ כנוח עליהם הרוח,⁵²⁴ ר"ל תחול. והבן.⁵²⁵ אלמלי היתה לי קָאפיה מס’ הקבצנים עיינתי בה ואפשר שתיקנתי כדי לצאת ידי כל הדעות. – צפור נפש. גמרא היא: אם על צפור נפשו הכהו (ב"ק צ') הערוך פירש: תחת גרונו למעלה מהחזה. ולי נראה למטה מהחזה, והוא המקום שקוראים יהודית "דאס לעפֿעלע.⁵²⁶ והיינו הך. –

מתי אזכה לקבל פני “הקבצנים” לאחד אחד בגליונות נדפסים ובספר שלם? קשה לי לחבל מעשה ידי ולסיים ס' “בעמק הבכא” סיום קצר, כברצונך, ואעפי“כ אבטיחך לעיין בדבר ואבקשך להודיעני בבירור מתי תתחיל בהדפסת ס' “בעמק הבכא” וכמה יתמשך זמן הדפסתו. כי דבר זה נחוץ לי מאד מאד לדעת עתה מראש.⁵²⁷ הבינני יקירי, למה לא פרסמתם יציאת הכרך הראשון במה”עתים?⁵²⁸ זה כבר יצא לאור ועדיין לא הכרזתם עליו בקהל, והוא מונח בקרן זוית!!!!!! המשורר ביאליק היה כרוך אחרי ואהב אותי בכל לבו, והמדפיס ביאליק לא יכירני… ואין צורך לומר בעל “רוח הקודש”. – לרוח ולכל הרוחות שבעולם!

כתוב בכל מכתב ומכתב האדעסע שלך.

בחיבה ובאהבה רבה

ש"י אבראמאוויץ

47. י“ח רבניצקי מקראקא אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁵²⁹    🔗

17 ביולי / 30 ביולי 1907⁵³⁰

קראקוי י“ט אב תרס”ז

ר' מנדלי אהוב נפשי!

לא שלחתי לך שום גליון נדפס של “ס' הקבצנים”⁵³¹ מפני טעם פשוט: לא נדפס עדיין אפילו גליון אחד, ובפעם הזאת אני מעכב את העבודה. אתה הסכמת שידפיסו את הספר על פי הדוגמא ששלחתי לך ואני איני מניח, מפני שהסִדור במכונה אינו עולה יפה לפ"ד: יש כמה אותיות (א‘, ל’ ועוד) היוצאות בהוספת קוים דקים – והוספה זו גרעון גדול הוא ולא אוכל לוַתר על זה. המדפיס מבטיחני לתקן הכל – ואינו מתקן, או אינו יכול לתקן. ובכן אהיה [כמדומה] מוכרח סוף סוף לסתור את המסודר ולשוב ולסדר מראש בידים ממש כמעשה אבותינו. בכל אופן תתחיל העבודה בסוף שבוע זה.

מתי אתחיל בהדפסת ס' “בעמק הבכא”? – אתה שואלני.⁵³² ע“ז אשיבך: תיכף אחרי גמר “ספר הקבצנים”. הן שניהם “ס' הקבצנים ו”בעמק הבכא”, יבואו יחד בכרך אחד. ובכן חשבוני הוא כך: הדפסת ס' הקבצנים תארך כשני חדשים והדפסת החלקים של “בעמק הבכא”, שבר באו ב“השלח”,⁵³³ תמשך כשלשה חדשים – ביחד הרי לפניך זמן של חמשה חדשים, ואפשר חצי שנה, בשביל לסיים את הס' בכי טוב.

למה לא פרסמנו יציאת הכרך הראשון בכתבי־העתים? הסבה היא שיצאתי מאודיסה לכאן ומסרתי את הדבר ל“מוריה”, ולוינסקי המנהל עסקי “מוריה” דחה את המודעות לימי הבציר, שאז לפ“ד תהא פעולתן מרובה מאשר עתה. אבל כבר כתבתי לו שאין דעתי מסכמת לזה, ובל”ד יבואו הכרוזים בשערי כל כה"ע בקרוב, בימים האלה.⁵³⁴

משוררנו באליק אוהב אותך גם עתה בכל לבו ונפשו כמאז, ואיני יודע על סמך מה הוצאת משפטך שנשתנה רוחו אליך. אם הוא שותק ואינו כותב מכתבים – משום הא לא אריא: עצלותו בנידון זה כבר היתה למשל.

מה שלום בן־עמי? ומה שלום אשתו, שהיתה חולה, כפי ששמעתי?

שלך באהבה וחבה

י"ח רבניצקי

כתבתי מעל"ד⁵³⁵

48. י“ח רבניצקי מקראקא אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁵³⁶    🔗

25 ביולי / 7 באוגוסט 1907⁵³⁷

קראקוי 7/8 תרס"ז

ידידי יקירי וחביבי!

על מכתבי האחרון⁵³⁸ לא נעניתי עדיין, ואיני יודע אם מזומן אתה לגשת לעבודת הסיום של “בעמק הבכא”.⁵³⁹

ולסידורו⁵⁴⁰ של “ספר הקבצנים” כבר נגשו. סוף־סוף החלטתי לסתור את המסודר במכונה ולשוב ולסדר הכל מחדש בידים ממש כמעשה אבותינו.⁵⁴¹ בשבוע הבא אשלח לך את הגליון הראשון אחרי שיודפס. בדבר השגיאות אל תפקפק, אשתדל שיֵצא הספר מוגה ומדויק כדבעי.

עכשיו עוד ג' שאלות קטנות:⁵⁴²

א) “להבריח את היתושים והצרעון” (בפרק ב' של “ספר הקבצנים”). האם ט“ס היא וצ”ל והצרעות או לא?

ב) כותב אתה כמה פעמים “טלית־קטן”, ולי אינו מחוור החידוש הזה. אם הפירוש של “טלית קטן הוא, לפ”ד, טלית של קטן, צ“ל בל”ר “טליות־קטנים” כמו “תלמידי־חכמים”. אבל לדעתי “טלית־קטן” הוא פשוט משובש וצ"ל “טלית קטנה”, וברבות “טליות־קטנות”.

ג) המבטא “אלתיר חשיב ואזיל כרוכלא” אפשר ל]"ד ליהד “אלתיר חושב (או מונה) וחושב כרוכל”.

מחכה אני למכתב־תשובתך.

שלום לכב"ב. ושלום לידידנו בן־עמי. הודיעני נא מה שלום רעיתו.

שלך באהבה וחבה

י"ח רבניצקי

49. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי בקראקא⁵⁴³    🔗

27 ביולי / 9 באוגוסט 1907⁵⁴⁴

07 VII 9

רבניצקי מחמדי!

היום “תם ונשלם שבח לאל בורא עולם” הפאעמא שלי “יודעל”.⁵⁴⁵ ואחרי כמה יומי דפגרא, שגופי ונשמתי צריכים להם, לנוח מעבודה קשה, אתחיל “בסיום” “בעמק הבכא”. לעבודתי זו דרושים גליונות מה"ע “פֿריינד”, שבהם נדפסו הפרקים מספורי זה עם תיקונים, ועליך יקירי יהא הדבר מוטל להשיגם.⁵⁴⁶

מחכה אני לגליונות “הקבצנים”.⁵⁴⁷ יש לי [לומר] הרבה דברים בעניני הספרות מעין אלו, שנדפסים “בהשלֹח” וכיוצא בהם, אלא שאני מתעצל לכותבם. וחוץ מזה נמלכתי, שאינם כדאים לאבד עליהם טיפת דיו אחת, כמה שלא יכתבו ולא יתריאו עליהם לא יתמו הבלים מן הספרות ומפטפטים יהיו כשהיו.

אתמול התקבלתי ששה עקזעמפ' מספרי “כל כתבי” ואחד מהם מכורך יפה יפה לשמי, ועליו אני חייב להודות לכם.⁵⁴⁸ בימים האלה אני ממתין לביאת בני,⁵⁴⁹ וכשיתחדש אצלי דבר מה⁵⁵⁰ אודיעך. ראות פניך אני רוצה מאד אבל… “אבל” זה פירושו ידוע לך, ואין בידינו להשמיטו אלא הקב"ה בעצמו שהכסף והזהב שלו.

פקדני נא במכתביך, ראבניצקי יקירי! הודיעני נָא אם הספרים שלי⁵⁵¹ הולכים ונמכרים, ואם יש לי תקוה לקבלת מעות בקרוב. הכסף מתבקש לי מאֹד מאֹד עתה. –

כל בני ביתי דורשים שלומך בידידות.

אני שלך באהבה

ש"י אבראמאוויץ

50. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי בקראקא⁵⁵²    🔗

30 ביולי / 12 באוגוסט 1907⁵⁵³

07 – 12/8

רבניצקי יקירי וחביבי!

מכתבי מן 9 ח“ז⁵⁵⁴ בודאי קבלת, והיום אשיבך על שאלותיך במכתבך האחרון.⁵⁵⁵ א) השם צרעין יבוא בגמרא ומדרשים בהרבה מקומות, וכן דבש⁵⁵⁶ צרעין טהור (מכשירין פ"ו).⁵⁵⁷ – טלית קטן ביחס הקנין טלית של קטן, יש סמך לו בגמרא: (סוכה מב' ע"א) קטן היודע… להתעטף חייב בציצית. בניגוד [לאותה] הטלית, שהגדול מתעטף בה, היא הטלית הזו, שהקטן מתעטף בה, ולפ”ז יבוא “הסמך” ביחיד או ברבים – טליות קטן או טליות קטנים כמי כְּלֵי גֶבֶר או כְּלֵי גברים. ואם בדעתך להדפיס טליות קטנים הדפיס.⁵⁵⁸ – הדבור “אלתיר חשיב ואזיל כרוכלא” אם תיהד אותו כרצונך: “אלתיר חושב והולך כרוכל” יהא טעמו כטעם התרגום של הדיבור הרגיל ביהודית “ער איז מיט מיר א קנעפעל” (שיש במשמעותו קרבות משפחה Он со мною пуговица ברוסית <)>. ולפיכך יותר טוב להשמיטו ולכתוב “אלתיר⁵⁵⁹ חושב” ולא יותר. או “אלתיר חושב כמרי דחושבנא <”>, או כגזבר (אבל הוא ללא צורך)⁵⁶⁰ וראוי [שתדע] שאין אצלי הכתב־יד של “ספר הקבצנים” לעיין בו. ומעתה אם תהא לך שאלה איזו שתהיה תעתיק לי במכתבך שורה אחת או שתים מענין השאלה ואדע מה לעשות ואיך לתקן.

בשבוע זה אתן דעתי על ספורי “בעמק הבכא” איך לגמרו ואתחיל בעבודה בעזרת השם.⁵⁶¹

אשתו של בן־עמי זה כחודש ימים שאינה בביתה והיא יושבת אצל אחותה בנאות דשא פה שויצ[ר]יה.

ב"ב אומרים לך שלום

אוהבך ומוקירך

ש"י אבראמאוויץ

51. י“ח רבניצקי מקראקא אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁵⁶²    🔗

8 באוגוסט / 19 באוגוסט 1907⁵⁶³

קראקוי 19/8 תרס"ח

ידידי יקירי וחביבי!

שני מכתביך האחרונים באו לידי.⁵⁶⁴ עד היום לא נדפס אף גליון אחד של “ספר הקבצנים” מפני הטעם שכתבי לך, שהאותיות בסדור המוכני לא היו טובות ונאות בעיני בשביל סרח העודף שיש לאיזו מהן,⁵⁶⁵ ועוד טעם שני, שהנייר שהזמינו בשביל ספרך לא נתקבל. והנה עתה הוסרו המכשולים. הסִדור נעשה מחדש בידים ממש, וגם הנייר הגיע היום לקראקוי אחרי כמה שבועות שחכינו לו. ומעכשו יודפסו הגליונות בזריזות. הגליון הראשון יודפס מחר או “מחרתים”, ואחריו יבוא השני (בשבוע הבא). לוּ יכלתי לשבת בכאן עוד שבועות אחדים ולפקח על העבודה, אז זכינו לראות את הספר בקרוב. וחבל שעלי לצאת מפה בשבוע הבא ולשוב לרוסיה – ואז יוכרחו לשלוח גליונות אלי לאודיסה להגהה ועי"ז ימשכו ימי ההדפסה יותר.

כמובן, אשלח לך תיכף את הגליון הראשון והשני בצאתם ממכבש הדפוס, גם על המדפיס אצוה שלהבא ישלח לך כל גליון וגליון אחרי הדפסתו.

הודיעני נא איפה נמצאים הגליונות של “בעמק הבכא” שנדפסו?⁵⁶⁶ אם ישנם תחת ידך בג’יניבה שלחם נא הֵנה. וגליונות ה“פריינד” אי אפשר להשיג בזה בשום אופן. אם תואיל לכתוב בעצמך למערכת ה“פריינד” ישלחו משם את הגליונות לידך בל"ס. שלך באהבה וחבה

י"ח רבניצקי

ענני נא תיכף, שלא יבוא מכתבך הֵנה אחרי צאתי מפה. ושלום לך ולב"ב.

52. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי בקראקא⁵⁶⁷    🔗

7 באוגוסט / 20 באוגוסט 1907⁵⁶⁸

20/8/1907

שלום לך רבניצקי יקירי!

כדי לקצר ולסיים סיפורי “בעמק הבכא” כרצונך⁵⁶⁹ ראיתי לשנות סידור הפרקים ולעשות בהם כמה תיקונים, ובכן צריך אתה לאסוף את כל הגליונות של ס' “בעמק הבכא” שנדפסו “בהשלֹח” ולחברם לספר אחד, ואני אורה אותך מצדי מה להקדים ומה לאַחֵר ומה לתקן. עשה זאת בלא טו“מ, כי אי אפשר באופן אחר. הכרכים של “השלֹח” הלא הם מצוים לרוב. וגליונות מה”ע “פֿריינד”⁵⁷⁰ בקש נא אותם בתוך ארונות הספרים ובתבות של שלחן־הכתיבה שלי בבית דירתי שבת"ת. ואם אולי לא תמצאם, הלא תשיג אותם בהביבליוטיקה־העברית. הדבר נחוץ מאד ואין לדחותו. – בשבוע זה כתבתי פקר חדש ודעתי נוחה ממנו. וכשתהא בידך מחברת “בעמק הבכא” אשלח לך בהמשך הזמן פרקים פרקים.

הנני ממהר להשיבך, כדי שימצאך מכתבי בקראקוי.⁵⁷¹ ואבקשך להודיעני מתי תלך לאדיסה, ומשם תודיעני נא מתי באת ומה שלומך. ותברך בשמי את כל אנשי שלומינו וידידינו היקרים,שאני מתגעגע אליהם.

כב"ב מברכים אותך בשלום. – בנך מה הוא עושה? הודיעני נא!

שלך בכל לבי

ש"י אבראמאוויץ

בס' “בעמק הבכא” מצאתי כתוב טליות־קטנות. ומה אתה אומר עתה?

53. י“ח רבניצקי אודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁵⁷²    🔗

30 באוקטובר / 12 בנובמבר 1907⁵⁷³

אדעסא X/30 תרס"ח

ידידי יקירי!

מה זה היה לך שהשתתקת⁵⁷⁴ ואין שום מכתב ממך זה כמה שבועות? ומה בדבר ביאתך לכאן? הייתי בבית הת"ת וגם שם הגישו לי שלא נתקבל ממך מכתב כשני ירחים⁵⁷⁵

המקבל אתה את הגליונות הנדפסים של “ספר הקבצנים”? המדפיס ה' פֿישער הבטיחני שלא יאחר לשלוח אליך כל גליון תיכף אחר ההדפסה, ואיני יודע אם עומד הוא בדבורו. אתמל קבלתי להגהה את הגליון החמשי, והיום אני מחזירו לקראקא מוגה.⁵⁷⁶

ומה עבודתך בהמשכו של “בעמק הבכא”? אנא אל תחמיץ תשובתך.⁵⁷⁷

מאמריקא נתקבלה הצעה ל“מוריה” מאת מו"ל ידוע שרצונו להפיץ את הכרך הראשון של כתביך שנדפס באמריקא. לפי דבריו יש תקוה להפיץ שם את הספר במספר עקז. לא מעט. נראה עד כמה תתקיים נבואתו.⁵⁷⁸

שלום לרעיתך ולכב“ב, ולידידנו הנכבד בן־עמי וב”ב.

כל אנ"ש דורשים שלומך באהבה.

שלך י"ח רבניצקי

54. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי באודיסה⁵⁷⁹    🔗

5 בנובמבר / 18 בנובמבר 1907.⁵⁸⁰

1907 XI 18/5

אהובי וחביבי!

עד שאתה תמה עלי תמה אני עליך שנשתתקת ולא קבלתי מאתך זה כמה שבועות לא מכתב ולא גליונות של ספרי “ספר הקבצנים”! ⁵⁸¹ שתיקתך הארוכה צננה את רוחי ולא עסקתי עוד בסיום ספרי “בעמק הבכא”.⁵⁸² עכשיו כשקבלתי מכתבך וראיתי שספרי הולך ונדפס אחזור לעבודתי ואל אניחה מידי עד שאגמור אותה בעזרת השם, אך ראה לקיים מה שאמרתי לך במכתבי הקודמים, ליַחד את כל העלים מספר “עמק הבכא”, שנדפסו לאחד אחד בחוברת “השלֹח” והיו בידך למען אוכל להורות אותך מרחוק מה להוסיף ומה לגרוע ומה לרחק ומה לקרב. גם אותם העלים ממנו שנדפסו במה"ע “דער פריינד” תשיג נא, כדי שאשים עיני עליהם.⁵⁸³ מובטחני, שהכל תעשה כרצוני.

במה“ע “דער פריינד” הולכים ונדפסים מודעות שיש אצלו למכירה הכרך הראשון של כתבַי. ואני לא אדע כלום! הודיעני נא אודות הדבר הזה ברור היטב.⁵⁸⁴ ואל נא תמנע מהודיעני אם מלאתם בקשתו של המו”ל מאמעריקא ושלחתם לו סכום אקזעמפ' מהכרך הראשון הנ"ל.⁵⁸⁵ בבקשה ממך יקירי השיבני מהרה על מכתבי זה תשובה שלמה וברורה, והשתדל נא שיה' העלים הנדפסים מס' “קבצנים” נשלחים לידי על האדרעס שלי.

אשתי וכב"ב דורשים שלומך. לכל אנשי שלומנו תאמר שלום בשמי. ביאליק יקירי אַיֶכָּה?⁵⁸⁶

המתגעגע עליך ועל ידידינו היקרים

ש"י אבראמאוויץ

55. ח“נ ביאליק באודסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁵⁸⁷    🔗

9 בנובמבר / 22 בנובמבר 1907

907 XI / 9 אודעסא

סבא יקירא.

וכי לא אדם נאה הוא ביאליק? בא ואכל שלש פעמים שלש סעודות בז’יניבה, וכו' וכו' וכו‘.⁵⁸⁸ – בקצור, מקבל אני למפרע את כל פסק דינכם הקשה שפסקתם ושתפסקו עלי בבית דינכם, ובלבד שלא נוסיף לדבר בדבר הזה. אם אבוא לספר כל גלגולי המאורעות שנתגלגלו עלי⁵⁸⁹ מיום צאתי מאת פניכם – לא יאומן כי יסופר, ואל לא יאומן למה יסופר? הנני מתחיל איפוא מן הסוף. וה’ הטוב בעיניו יעשה.

אחרי שלש פעמים שלש הליכות למרגלית, לקאלינובֿסקי, לקפלן בענין שלך⁵⁹⁰ –

⁵⁹¹ הודיעוהו את מקומך, ובגלל זה נתעכב רשיונו.⁵⁹² עליך איפוא או לבוא לכאן או לשלוח ממקומך תעודת־כושר⁵⁹³ בחתימת־יד⁵⁹⁴ הקונסול הרוסי בג’יניבה. מעין זה כבר כתב לך ה' קפלן [וטרוצקי], וכזה ענני ה' קפלן, שהבאתי לו מכתב־זרוז ממרגלית, למהר ולהאיץ את דבר הרשיון.⁵⁹⁵ מתוך השיחות הפרטיות שהיו לי ולרבניצקי עם ה' קפלן – עלתה לנו מכללא, שה' קפלן אינו מן הזריזים ביותר בענין זה ואינו חושש אם הדבר יהא הולך ונדחא, הולך ונמשך עד מועד מועדים וחצי. סוף סוף הוא קצת נוגע בדבר, ואין לסמוך עליו לגמרי. אין טוב לך בלתי אם לבוא בעצמך הנה ואשר תעשה יֵעָש. ואם עד היום היה לבי ולב רבניצקי מהססים בדבר קצת, אם לקראך הנה אם לא – עתה, לאחר הבחירות⁵⁹⁶ ואחרי עבור המהומות ברחובותינו – אין חשש. [רוסיא וגם] אודיסא [בכלל] הולכת ושוקטת. ואתה כבואך הנה ועשית ביום וביומים [את] אשר לא נעשה [ע“י אחרים] במשך כמה ירחים, ו”ליהודים" שכמותנו, כלו' לי ולרבניצקי, תהי אורה ושמחה וששון ויקר.⁵⁹⁷

כך היה מצב הדבר לפני ימים אחדים; עתה אולי כבר “זז” הענין מקומו לטובתך [ואני] איני⁵⁹⁸ יודע עוד. מחר [או מחרתים] אראה [שוב]⁵⁹⁹ את ה' מרגלית ואת קפלן ואשר אדע מפיהם והודעתיך גם אותך.

היום שלחתי אליך ארבעה גליונות נדפסים (נקיים) מ“ספר הקבצנים”). הגליון החמשי יתקבל אצלנו היום או מחר להגהה.⁶⁰⁰ הכרך העברי הראשון בודאי יצא, ואולם יש לי תקוה גדולה שיצאו כל הכרכים העברים. הנני עומד בענין זה במו"מ עם אגודה ספרותית אחת [בעלת ממון] הנכונה להוסד במוסקבי באלה הימים, וזהו מה [שהשיב]⁶⁰¹ לי [לפני שבועים]⁶⁰² ידידנו ה' אשר גינזבורג בענין זה ממוסקבי:

“באלו הימים יקוו (בעלי האגודה) לקבל את ספר התקנות המאושר בפ”ב ואז יקראו אספה כללית לדון על המעשים הראשונים, ומר ניידיטש [ראש המיסדים], (עשיר גדול⁶⁰³ ואחד מחסידי הספרות העברית ומחסידיך הנלהבים,⁶⁰⁴ זקני) מקוה שהאספה תקבל בודאי את הצעתכם ע“ד הוצ' ספורי מנדלי”.

זהו שהשיב לי ה' אחד־העם על הצעתנו – שלי ושל רבניצקי – להוציא כתביך העברים ע"י אותה אגודה. ודע, שאגודה זו, לכשתוסד, אין בה לא מן אחיזת העינין ולא מן הסחרנות. אלא פשוט יהודי בעל הון⁶⁰⁵ וחסיד ספרות רוצה להרים את קרן הספרות ולעשות את הספר העברי, [מן] המשובחים, מצוי בשוק. ביתר פרוטרוט אודיעך כשיתקרב הדר לידי מעשה.⁶⁰⁶

מקבל אתה את “השלח”? אנו נגשים להדפסת חוברת עשירית דהשתא (שמינית ותשיעית נגמרו בדפוס⁶⁰⁷ ובעוד שנים שלשה ימים תשולחנה) שהיא גם חוברת המאה למיזם⁶⁰⁸ צאת השלח. הלא תכבד את “השלח” לחוברת המאה בשני פרקיך מ“עמק הבכא” הנמצאים אתך.⁶⁰⁹ היינו רוצים שישתתפו⁶¹⁰ באותה חוברת רוב סופרי השלח. אנא,זקני, אל נא תשיב את פני רק הפעם. אמת, חוטא אני, חוטא גדול – ואעפ"י כן, האמינה, ראוי אני לסליחה.

המחבקך ומנשקך שלך עד זבולא בתריתא

ח. נ. ביאליק

שלום רב לרעיתך, ותודה מקרב ולב על “הכנסת אורחים” ועל החבה שהראיתם לי בשבתי תחת צל קורתכם.⁶¹¹ עד עולם לא אשכח את הרגעים הנעימים. מי יתן וזכינו לראותך עם כל בני ביתך כאן במקומנו בקרוב.

הואילה לענותני תיכף עפ"י כתבתי שלטה. את שני הפרקים שבידך⁶¹² תואיל, זקני, בחבתך לשלוח מיד, בלא אחור יום אחד, מפני שאין פנאי, ואני הייתי רוצה שיבאו ראשונים לספורי החוברת

Одесса, Х. Н. Бялику, М. Арн. 9/12

ולשום לבן־עמי ולשום עליכם.⁶¹³ להם אכתוב ביחוד.

ואם יש לך דברים אלי בענין שלך הודיעני ואעשה תיכף כאשר תצוה.

56. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל ח”נ ביאליק באודיסה⁶¹⁴    🔗

15 בנובמבר / 28 בנובמבר 1907

1907 XI 28/15

שלום לך ביאליק מחמדי!

אתמול קבלתי מכתבך וארבע גליונות מ“ספר הקבצנים”⁶¹⁵ והנני ממהר להשיבך ולשלוח לך בזה פרק מספרי “עמק הבכא” כרצונך⁶¹⁶ להראותך כי יקרת בעיני נכבדת, ומעולם לא חשבתיך לחוטא לי. ידעתי יקירי, ידעתי כי אהבה רבה תאהבני ואתה מוכן תמיד לעשות רצוני בנפש חפצה.

התעודה בחתימת הקונסול שלחתי זה כשלשה שבועות ליד קאפלאן ועד עתה לא אדע מה נעשה בה. <אין קול וא>ין עונה! ⁶¹⁷ כל מה שכתבת לי אודות קאפלאן, שהוא מתרשל, כנוגע בדבר, היה לך לומר בפה [לידידנו] הר' מרגליות, ולשאר אנשי הועד של “תלמוד תורה”, לקלינאווסקי ולד“ר הימעלפארב⁶¹⁸ וכו'. ובאמת תמה אני איך עושים שתדלן את האדם שהוא נוגע בדבר! בבקשה ממך, יקירי, לך נא וזַרז את ידידנו הר”ר מרגליות גם שאר אנשי הועד, כי⁶¹⁹ יעשו בעסק שלי אצל שרי ההשכלה ולא ישקטו עד אם יגמרוהו. כי אני לא אוכל לחזור למקומי, לאודיסה, עד אם יקראוני, וכך כתב לי גם קפלן זה כבר בשם הועד, כי אשב פה עד שהועד יקראני. תיכף, בקבלך מכתבי זה תלך נא בטובך להשתדל עלי לפני ידידַי ותעיר ותעורר אותם לעשות את המוטל עליהם.⁶²⁰

זה הפרק הזה שאני שולח לך⁶²¹ הייתי צריך לכתוב מחדש עם שינויים רבים כדי⁶²² שיאות ל“השלֹחַ”, כי שאני פרק הבא בין הפרקים בספר מפרק שבא יחידי שלא במקומו. ואת זאת עשיתי אעפ"י שאני חש עכשיו בעינו והכתיבה קשה ואסורה לי. זה כמה ימים אני יושב בטל, איני קורא ואיני כותב ומחכה שעוד מעט וירוח לי.

כשתכתוב לאחד העם ידידנו תברכהו בשמי. כשתאושר האגודה הספרותית מאת הממשלה תודיעני נא.⁶²³ – והודיעני כ"כ את משפטך ודעתך על הפרק השלוּח לך בזה. קראתיו על שם הספר: “בעמק הבכא” ואולי יאות לו השם “בכפר”? – עשה הטוב בעיניך.⁶²⁴

לרבניצקי חביבנו תאמר נא שלום ותחבקהו בשמי. אשתי וכב"ב דורשים שלומכם בכל לב<.>. השיבני נא מהרה תשובה ברורה ושלמה, כי לתשובתך אצפה

אוהבך בכל לב ומחבקך באהבה

ש"י אבראמאוויץ

ברך נא בשמי את ידידנו היקר הר"ר טראצקי.⁶²⁵ דבר נא עמו על אודות עניני.

57. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁶²⁶    🔗

16 בנובמבר / 29 בנובמבר 1907⁶²⁷

אדעסא XI/16 תרס"ח

ידידי היקר!

בל“ס כבר קבלת את ארבעת הגליונות של “ספר הקבצנים” ששלחנו אליך.⁶²⁸ לע”ע עוד לא השיגה ידי לקבץ את נדחי “בעמק הבכא” שנדפסו ב“השלח”. ביחוד קשה יהיה להשיג את ה“פֿריינד”. ה' קפלן בקש ולא מצא את הגליונות הדרושים.⁶²⁹

בקשתו של המו“ל מאמריקא מלאנו ושלחו לו 200 עקז. של ספרך. תיכף כשיקבלם ישלח מחירם. כך הבטיח ומו”ל נאמן הוא וישמר את הבטחתו. ל“פריינד” שלחנו בעתו 26 עקז. ובשבוע העבר נתקבל מבעלי ה“פריינד” שהעקז. הראשונים כבר נמכרו ושלחנו להם עוד מאה עקז. ודרשנו מחיר הנמכרים (בנכיון 30% מהמחיר הקצוב).⁶³⁰

כשיתקבל מחיר הספרים מאמריקא ומ“הפריינד” תשלחהו “מוריה” אליך – אם אין בדעתך לבוא בקרוב למחננו. למה אינך מודיעני דבר על זה אם החלטת לשוב אל כנך או לא? האמנם נזכה לראותך במהרה בימינו במחננו?⁶³¹

אפשר שמראשית השנה הבאה (אם תהיה החתימה טובה) יתחילו להוציא בעירנו מ“ע חדש לשבוא בשם “התחיה” וגם אני אשתתף בעריכתו, ואז בל”ס גם אתה, יקירי, בל"ס לא תמנע את טובך ממנו.⁶³²

כל אנ"ש דורשים שלומך באהבה.

שלך י"ח רבניצקי

58. ח“ח ביאליק מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁶³³    🔗

7 בדצמבר / 20 בדצמבר 1907⁶³⁴

XII/7 907

זקני יקירי.

בעד הפרק היפה מספרך “עמק הבכא” ששלחת לי – יישר כחך.⁶³⁵ מחר תצא החוברת העשירית⁶³⁶ ותשתלח ביום א' 9טין⁶³⁷ דנא, וראית את פרקך נדפס שם. הנחתי את השם “בעמק הבכא”, חלק שלשי, שנפסקה הדפסתו ב’השלח' כרך פלוני עמוד אלמוני".⁶³⁸ פתיחת הפרק נפלאה. יפה גם ציור חבורת האכרים שבסוף. התתן על ידי גם את שאר הפרקים?⁶³⁹

ביום שקבלתי את מכתבך ראיתי את מרגלית וביום שלמחרתו – את טרוצקי.⁶⁴⁰ ובלשון הזה אמר לי מרגלית: “מכירים היינו בקאפלאן שהוא מתרשל בדבר. וגזרנו עליו בישיבה אחרונה לגמור את הענין במשך עשרה ימים, וגם נזיפה קבל מידנו. את שכר המלואים שהוא מבקש בתור ממלא מקומו [של] מפקח הת”ת לפי שעה – לא נִתן לו עד שיבוא הדבר לידי גמר, כלו' עד שיתקבל הרשיון לטובתך. בכל אופן, נמסר הדבר להד“ר היממילפרב ועוד אחד⁶⁴¹ מחברי הועד עמו, שהם בעצמם יסעו אל השר ויגמרו את הענין. מובטחני – סיים מרגלית – שבקרוב יתקבל הרשיון”. ואף ה' טרוצקי קיים את רוב הדברים הללו. עד כמה שיש לסמוך על דברי מרגלית בנידון זה, איני יודע.⁶⁴² אבל כסבורני, שבאמת ובתמים דבר את דבריו. באלה הימים אשתדל לראותו שוב ואת אשר אדע אכתוב לך.

ושלום לך ולביתך, סבא רחימאי.

המחבקך ומנשקך ומצפה לראותך

ח. נ. ביאליק

נ.ב. בדפוס פישער⁶⁴³ היתה שביתה רבתי, שנמשכה יותר מחמשה שבועות, והדפסת כל ספרינו – ספרך⁶⁴⁴ וספרי “מוריה” – נפסקו. עתה הוא מבטיח במכתבו ש“בעוד זמן מועט” וישובו⁶⁴⁵ הפועלים לעבודתם.

כשישוב לוינסקי ממסעיו אשתדל שישלח לך חשבון וכסף הפדיון, כמה שמגיע לך.⁶⁴⁶

59. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי וח"נ ביאליק באודיסה⁶⁴⁷    🔗

1 ביאנואר / 14 ביאנואר 1908

1908 I 14/1

שלום לכם אהובַי ומחמדי היקרים!

על מכתבך, ביאליק יקירי, ועל מכתבך, רבניצקי חביבי, לא היה לי מה להשיב אלא לישב ולהמתין עד שתקוים הבטחתכם, שנבאתם בסגנון אחד, בדבר הדפסת ספרַי בל"ע ושליחת גליונות של “ס' הקבצנים”, גם חשבון וכסף פדיון הספרים שלי.⁶⁴⁸ והנה ימים עברו ושבועות חלפו והבטחתכם לא נתקיימה. ועדיין הייתי יושב וממתין יחיל ודומם ולא כתבתי לכם, אלא ענין אחד, נכבד מאד, שאין לדחותו, דורש ממני לפנות אליכם בבקשה יוצאת מקרב לבי – אליכם אוהבַי הנאמנים, דורשי טובתי ומכבדַי בתמים בקשתי זאת היא:

היום קבלתי מכתב מבני⁶⁴⁹ בפ"ב ושם כתוב לאמר:

“Здесь пристпают к изданию Евр. Энцикл. Словара на русс. язюке. Редактор – М. И. Кулишер. Вот он мне сообщает, что какой־то еврейский литератор принес твою (мою т.е.) биографию дла словаря и что она оказалась ниже всякой критики. Вот Кулишер и просит составить статью о тебе. Мне конечно это не подходит, потому что во 1ых я, кажется, тебе немножко сродни, во 2ых что я знаю о твоих древне־еврейских сочинениах? – Не поручить ли кому־либо из твоих друзей писателей и т.д. Если понадобитса проредактировать, то это я возму на себя. [Нужно с этим не зевать и поторпиться].”⁶⁵⁰

למסור הדבר לאֹהבַי הסופרים, הוא אומר, ומי לי אוהבים וסופרים נכבדים, מוקירים את שמי ויודעים את פעלי כמוכם? אתם ידעתם תולדותי, ארחות חיי, אופיי ומחשבות לבי, וגם תולדות ספרי, ילדי רוחי. הכל גלוי וידוע לכם, ואם אין אתם לי מי לי? – מובטחני כי תעשו רצוני בשמחה ובזריזות⁶⁵¹ כבקשת בני. למלאכה זו הלא יש לכם חומר רב, ואתם בעצמכם הלא כתבתם עלי כמה פעמים. וגם תוכלו, לכשתרצו, לשַׁתף עמכם גם את קלויזנער בעדוה זו. ודעו כי יש שכר לפעולתכם… מחכה אני לתשובתכם.⁶⁵² אל נא תחמיצוה. כדי לא לאבד זמן חנם תוכלו לבוא בכתובים אודות זה עם בני וגם לשלוח המאמר לידו. כתובתו: Михаил Соломонович Абрамовиц, С.–Петерсбург, Львинной пер. No. 2

דרשו בשמי את שלום ידידנו הר"ר טראצקי ואמרו לו, כשאקבל תשובתו על מכתבי אליו והכל יהיה נעשה כמו שכתבתי במכתב־תשובתי על מכתבו אלי, אָכין עצמי לדרך ואשוב במהרה ובשעה מוצלחת לאודיסה.⁶⁵³ וה' יברך אותי ואתכם וכל בני אדם בשלום ובשלוה כל הימים כחפצכם וכחפץ אוהבכם וידידכם בכל לב ונפש, המצפה לראותכם בקרוב

ש"י אבראמאוויץ

אמרו נא שלום בשמי לכל ידידינו אנ"ש

60. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁶⁵⁴    🔗

7 ביאנואר / 20 ביאנואר 1908⁶⁵⁵

אָדעסא י“ז שבט תרס”ח

ידידי הנעלה!

קבלתי את מכתבך⁶⁵⁶ ותיכף פניתי במכתב לידידינו ר"ש דובנוב, שהוא אחד מעורכי הענציקלופדיה, שיודיענו תשובה ברורה על שאלות אחדות, כמו כמה זמן יש עוד ברשותנו לעריכת המאמר וכדומה. כשתקובל תשובתו אקוה לגשת אל המלאכה.⁶⁵⁷

לא שלחתי לך את יתר הגליונות של “ספר הקבצנים” מפני סבה פשוטה: לא היו בידי שום גליונות חדשים, כי בבית־הדפוס קראו המסדרים שביתה (שטרייק בלעז) שארכה יותר משני חדשים.⁶⁵⁸ עתה נתקבל מכתב מאת ה' פישער בעל בית־הדפוס שקרבו אל המלאכה ובשבוע זה נקבל גליונות חדשים להגהה. – ומה בדבר “בעמק הבכא”?⁶⁵⁹ הודיעני נא תיכף אם אוכל לשלוח את הגליונות הראשונים של “בעמק הבכא” לדפוס, או עשית בהם איזה תקונים?

בימים האלה תקבל חשבון הספרים שנמכרו ביחד עם סכום כסף מאת “מוריה”.⁶⁶⁰

בל"ס כבר קבלת את תשובתו של ה' טראצקי.⁶⁶¹

ידידך דו"ש ומחכה לראותך בקרוב

י"ח רבניצקי

שלום לבני ביתך ולכל אנ"ש

61. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁶⁶²    🔗

19 ביאנואר / 1 בפברואר 1908⁶⁶³

אדעסא, כ“ט שבט תרס”ח

ידידי היקר והנעלה!

ידידנו ר“ש דובנוב כותב לי בתשובתו⁶⁶⁴ לאמר: “המאמר ‘אברמויץ’ כבר נכתב ע”י צינברג,⁶⁶⁵ אחד המשתתפים בעריכת האנציקלופדיה, וגם נסדר בדפוס וכו' אפשר שהסגנון לא עלה יפה לצינבורג, אבל ידוע לי שכתב את מאמרו בשקידה והתלהבות, כחסיד אדוק של ר' מנדלי שלנו וכו' אני מצדי אשתדל כמה שאפשר שהמאמר יבוא למבחן לפני הועד שלנו ואז נתקן את חטאי המחבר, אם במאת נמצאים בו כאלה”.

אתמל הייתי אצל הד“ר הימעלפרב, שהוא עתה ממלא מקום היו”ר בוַעד הת“ת, ואמר לי שביום ב' הבא תהיה אספת הועד. לפי דבריו, הבטיח האינספקטור לאַשר את בחירתך תיכף לבואך הנה; אבל אין לדעת מראש עד כמה ימהר האדון הזה למלא את הבטחתו. הוא העירני עוד על זה, שהאינטרסים של הת”ת דורשים שתבוא הנה לא לזמן מצר על מנת לחזור לחו“ל, אלא להשתקע כאן. יש לי מקום לשער, שממלא מקומך בת”ך מעכב קצת.⁶⁶⁶

בשבוע הזה תשלח לך “מוריה” סך מאה רו"כ על חשבון הספרים שנמכרו.⁶⁶⁷

ידידך אוהבך המצפה לראותך בקרוב

י"ח רבניצקי

כל אנ"ש דורשים שלומך באהבה.

62. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁶⁶⁸    🔗

28 ביאנואר / 10 בפברואר 1908⁶⁶⁹

אָדעסא 28/1 תרס"ח

ידידי יקירי וחביבי!

בל“ס כבר קבלת את הסך מאה רו”כ שנשלח לך מאת “מוריה”.⁶⁷⁰ חשבון מפורט תקבל תיכך כשתבוא הֵנה.

ואנו כלנו מחכים לבואך. כבר כתבתי לך ודברים יותר מפורטים. אתמל ראיתי את ה' טרָאצקי. הוא בטוח שהרָשות תאַשר אותך בשבוע הראשון לבואך, לפי דבריו עבודת מנהל בת"ת עתה היא מלאכה נקיה וקלה.⁶⁷¹

לנכון תודיענו את היום שתצא בו מג’ניבה לשוב לעירנו בשלום.

ידידך דו"ש באהבה רבה

י"ח רבניצקי

ושום רב לך בשם כל אנ"ש.