אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת אֶת קַרְקָעִית הַיָּם

וְלֹא אֶת הַצִּפּוֹר שֶׁנִּסְחֲפָה אֶל תּוֹךְ הַיָּם

וְלֹא אֶת הַמַּלְכָּה שֶׁנָּבְרָה בָּאַשְׁפָּה

וְצִפְעוֹנִים שֶׁנֶּאֶסְפוּ סְבִיבָה, מְצָאוּהָ

עֲטוּפָה בִּכְלָבִים אֲדֻמִּים

וְשׁוֹתֶתֶת דָּם

אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת אֶת הָעֲנָנִים

שֶׁעָבַרְתִּי דַּרְכָּם;

וְלֹא אֶת שֵׁם הָעִיר שֶׁבָּהּ חַיִּים הָעֲנָקִים;

אֲפִלּוּ אֶת הַמֵּת שֶׁנֶּהְפַּך, פִּתְאֹם, לְנֶשֶׁר

אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת –

וְאֵינֶנִּי רוֹצָה דָּבָר בִּמְקוֹמָם.