אַתְּ מַזְכִּירָה לִי אֶת אָבִי.

כְּמוֹ בִּזְמַן שֶׁאָסוּר הָיָה לִי לָגֶשֶׁת אֵלָיו.

שָׁעָה שֶׁהָיִיתִי בּוֹדָה לְתֻמִּי

כִּי מֵתָה אִמִּי

וְלֹא הָיָה עוֹד מִי שֶׁחָשַׁב כָּמוֹנִי עָלָיו.

וְהָיָה בִּי רֶגֶשׁ כִּי הוּא לֹא אָבִי

וַאֲנִי, כְּמוֹ אִמּוֹ, מַרְגִּיעָה אֶת מִצְחוֹ,

אֶת תְּחוּשׁוֹת הָאַשְׁמָה שֶׁל פָּנָיו.

אַתְּ מַזְכִּירָה לִי אֶת אָבִי.

כָּל הַשְּׁאָר לֹא מוּבָן מֵאֵלָיו.

אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאַל תֹּאמְרִי

מִלִּים-שֶׁל-סְתָם עָלָיו.