כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת,

הִיא הָיְתָה תָּמִיד יַלְדָּה

מְאֻשֶּׁרֶת מְאֹד, הָיְתָה תָּמִיד

יַלְדָּה קְטַנָּה, מְאֻשֶּׁרֶת

וְאִם הָיָה קַיִץ

שַׂמְנוּ אוֹתָהּ בַּגִּנָּה

עַל הָאֲדָמָה

מִתַּחַת לָעֵצִים

עַל הַשָּׁטִיחַ

וְהָיְתָה לָהּ רְצוּעַת כֶּלֶב מִכָּאן

וּרְצוּעַת כֶּלֶב מִכָּאן

וְרוּחַ אֱלֹהִים הָיְתָה מְרַחֶפֶת בַּגִּנָּה

וּכְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שׁוֹטְטוּ מִכָּל צַד וּפִנָּה

כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת,

הִיא הָיְתָה תָּמִיד יַלְדָּה מְאֻשֶּׁרֶת

כַּמָּה הָיְתָה יַלְדָּה מְאֻשֶּׁרֶת

יַלְדָּה עִם דֶּרֶךְ-אֶרֶץ

שֶׁלֹּא גּוֹרֶמֶת דְּאָגָה

יַלְדָּה חוֹשֶׁבֶת, מִתְחַשֶּׁבֶת, מְאֻזֶּנֶת

אַחֲרָאִית. לִפְעָמִים הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּזָוִית

עֵינֶיהָ עֲצוּמוֹת וּמְחַיֶּכֶת

וְהָיָה עֶרֶב וְהָיָה בֹּקֶר

כָּל דָּבָר וְדָבָר הָיָה בְּרֹךְ

בַּעֲדִינוּת, בְּאַהֲבָה

תָּאֵר לְעַצְמְךָ, יַלְדָּה תַּמָּה וּנְקִיָּה

מְשַׂחֶקֶת עַל הָאָרֶץ

וְכָל הָאָרֶץ שָׁרָה עַל-יָדָהּ

כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת,

הִיא הָיְתָה תָּמִיד יַלְדָּה מְאֻשֶּׁרֶת

יַלְדָּה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ

חִיּוּנִית, לְבָבִית וַאֲפִלּוּ יָפָה

הָיָה לָהּ לֵב זָהָב, כְּלוֹמַר

כָּל כָּךְ קַלָּה לְשִׁנּוּיִים

מֵעוֹלָם לֹא בָּכְתָה, כְּלוֹמַר

מֵעוֹלָם לֹא עָשְׂתָה כָּךְ

כְּשֶׁהָיְתָה עִם אֲחֵרִים

לֹא קִלְקְלָה צַעֲצוּעִים

(רַק פַּעַם אַחַת. אוֹ שְׁתַּיִם)

וְלֹא דִּבְּרָה דְּבָרִים מְעֻרְפָּלִים

לֹא, לֹא נִרְאָה

שֶׁהָיִיתִי חֲסֵרָה לָהּ.

טוֹב, אָז לֹא.

(לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי אִמָּא שֶׁלָּהּ

וְלַמְרוֹת שֶׁהִיא הָיְתָה, תָּמִיד,

הַבַּת הַקְּטַנָּה שֶׁלִּי).

אוּלַי לֹא הִכַּרְתִּי אוֹתָהּ

אֲבָל תָּמִיד הָיִיתִי הֲגוּנָה אֵלֶיהָ.

טוֹב, לֹא כָּל-כָּךְ קְרוֹבָה

אֲבָל הָיָה אִכְפַּת לִי מַה קּוֹרֶה.

זוֹ הַהַתְחָלָה.

זֶה הָרֶקַע.

אֵלּוּ הַפְּרָטִים.

אֵלֶּה הָעֻבְדּוֹת.

הִיא הָיְתָה כָּל מַה שֶּׁצִּפִּינוּ וְקִוִּינוּ:

יַלְדָּה מְאֻשֶּׁרֶת מְאֹד.