מֵצַח חָלָק. לֹא מַאֲמַץ הַשְּׁאַפְתָּנוּת לֹא הַקְלָלָה שֶׁלַּקִּנְאָה

הוֹתִירוּ בּוֹ חָרִישׁ. נָקִי הוּא מִקְּמָטִים, עוֹרוֹ בֶּן חֲמִשִּׁים וּשְׁמוֹנֶה

לֹא כָּמוֹנִי בֶּן שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע.

קְמָטִים אֵין, כְּתָמִים יֵשׁ. רַבִּים מֵהֶם קִשּׁוּט שֶׁלַּקָּרַחַת

כֵּהִים וּבְהִירִים כְּמוֹ מַפַּת עוֹלָם בַּת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה.

(וְכֵן בָּאַף, שֶׁכְּלָל לֹא בְּקַלּוּת הִצִּיל אֶת צוּרָתוֹ

שְׁנַיִם שְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת קוֹדְרִים). עוֹר מֵהַבֶּטֶן

אִם זִכְרוֹנִי תַּקִּין. טְרַנְסְפְּלַנְטַצְיָה (מִלָּה מְלֵאַת צְלִיל).

נַרְקוֹזָה אַחַר נַרְקוֹזָה (גַּם-כֵּן מִלָּה כְּמוֹ אַרְיָה אִיטַלְקִית).

הַיּוֹם אוֹמְרִים כְּבָר הַרְדָּמָה. הַרְדָּמָה, אֲדָמָה. גּוּפִי הָיָה

קָרוֹב לְלִבָּהּ. אֶלָּא שֶׁהִתְנַסָּה בִּיסוֹד אַחֵר

מֵאַרְבַּעַת הַיְסוֹדוֹת. הוּא רָאָה אֶת הָאֵשׁ מִבִּפְנִים.

מֹחִי לֹא רָאָה. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן מְדַמְיֵן אוֹתָהּ בַּחֲלוֹמוֹת.

כְּנֶגֶד הָאֵשׁ שֶׁנָּגְסָה בְּפָנַי (לֹא רַק בָּהֶן), אָזְנַי שָׁמְרוּ עַל הַכְּפוֹר

זֶה שֶׁקָּדַם לָאֵשׁ בְּאַחַת-עֶשְׂרֵה שָׁנִים, עוֹד בִּסְלוֹוַקְיָה.

זִכָּרוֹן קָשֶׁה. נָשְבָה אָז רוּחַ מַקְפִּיאָה. הַסְּחוּס הִתְקַשֵּׁחַ.

הִתְגָּרֵם. הַאִם זֹאת הַסִּבָּה שֶׁהִנְנִי מֵיטִיב לִשְׁמֹעַ אֶת הֵדָם

שֶׁל דְּבָרִים כְּמוֹ צֶדֶף? אֶת הֵדָם מִלִּפְנֵי שִׁבְעִים

וְאוּלַי שְׁמוֹנִים שָׁנָה? – מַצְחִיק חֶשְׁבּוֹן הַשָּׁנִים הַזֶּה.

הֲרֵי יָדַי, הֲגַם שֶׁהִתְעַוְּתוּ מְעַט, אֵין לְהַכְחִישׁ

אָחֲזוּ בְּרֹמַח שֶׁחֻדּוֹ עָשׂוּי אֶבֶן מֻשְׁחֶזֶת. וּכְלוּם לֹא נָסוּ רַגְלַי

מִִפְּנֵי הַקַּלְגַּסִּים הָרוֹמִיִּים הַמִּתְקַדְּמִים קֶנְטוּרְיָה בְּצַד

קֶנְטוּרְיָה (יֵשׁ מִתְעַקְּשִׁים עוֹד עַד הַיּוֹם לוֹמַר צֶנְטוּרְיָה).

חֲבָל עַל הַזְּמַן. עַמּוּד הַשִּׁדְרָה שֶׁלִּי עַתִּיק בְּהַרְבֵּה.

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִזְכֹּר מֶה עָבַר עָלָיו כְּדֵי לְהַחֲזִיק מַעֲמָד

וְלֹא לָשׁוּב לְהִתְעַקֵּם.

הַאִם שָׁכַחְתִּי אֶת פָּנַי? לֹא שָׁכַחְתִּי. הַפֶּה הוֹרִיד קְצוֹתָיו

כְּפֶה מֻשְׁפָּל, אַךְ גָּם נִשְׁמַר בְּלִי מַאֲמָץ מִן הַחִיּוּךְ הֶאֱוִילִי

שֶׁל מְבַקֵּשׁ נִדְבַת שְׁאֵרִיּוֹת. וְהָעֵינַיִם? הֵן אֵינָן מִתְחַנְּנוֹת?

אֵינָן. הֶאְדִּימוּ. מִבְּכִי? אוּלַי גַּם מִבְּכִי. בְּעִקָּר

מִמַּה שֶּׁרָאוּ וְשֶׁאֵין לְיַשֵּׁב.

מָה רָאוּ וּמַה לֹּא רָאוּ. מָה רָאוּ בְּרוּחָן וּמַה בִּבְשָׂרָן.

מָה רָאוּ בְּרוּחָן לֹא אוֹמַר. מָה רָאוּ בִּבְשָׂרָן –

כְּחוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם.

מֵהַכָּחֹל שֶׁל וֶרְמֶר וְהַיָּרֹק הַוֶּרוֹנֶזִי

וְעַד הָאָדֹם הַמַּשְׁחִיר סְבִיב הָרוּג עַל הַכְּבִישׁ.

מֵהַפֶּה הַנֶּחֱנָק שֶׁל דּוֹדִי בְּבֵית הַלְּוָיוֹת

וְעַד הָנֵץ הַחַמָּה מֵעַל יָם הַמָּוֶת.

מֵעַלְעָלִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל אָבִיב וְעַד פָּנָיו הַקְּמוּטוֹת

– בָּרוּךְ הַבָּא! – שֶׁל בְּנִי הַיִּלּוֹד.

“תִּרְצוּ לִחְיוֹת” – אָמְרָה סָבְתָא הֲדַסָּה בַּת תִּשְׁעִים וְחָמֵשׁ

“זֶה מְעַנְיֵן לִחְיוֹת”.

עֵינַי יוֹרְדוֹת עַל דַּף סֵפֶר פָּתוּחַ:

באמת? ¹

הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת עַל הַכֹּל וְאֵינֶנָּה רוֹאָה כְּלוּם.

הַיָּם שׁוֹאֵג בְּקוֹל גָּדוֹל וְאֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ כְּלוּם.

הָרוּחַ הוֹלֶכֶת סְחוֹר-סְחוֹר וְאֵינֶנָּה יוֹדַעַת כְּלוּם.

הָעֵץ נוֹפֵל תַּחְתָּיו וְאֵינֶנּוּ מַרְגִּישׁ כְּלוּם.

הָאֶבֶן מֻנַּחַת בִּמְנוּחָה וְאֵינֶנָּה חוֹשֶׁבֶת כְּלוּם.

– בֶּאֱמֶת? –

– לֹא! –

הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת עַל הַכֹּל וְרוֹאָה.

הַיָּם שׁוֹאֵג בְּקוֹל גָּדוֹל וְשׁוֹמֵעַ.

הָרוּחַ הוֹלֶכֶת סְחוֹר-סְחוֹר וְיוֹדַעַת.

הָעֵץ נוֹפֵל תַּחְתָּיו וּמַרְגִּישׁ.

הָאֶבֶן מֻנַּחַת בִּמְנוּחָה וְחוֹשֶׁבֶת.

– בֶּאֱמֶת? –

– לֹא! –

אֵין שֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת.

אֵין יָם שׁוֹאֵג.

אֵין רוּחַ הוֹלֶכֶת סְחוֹר-סְחוֹר.

אֵין עֵץ נוֹפֵל תַּחְתָּיו.

אֵין אֶבֶן מֻנַּחַת.

– בֶּאֱמֶת? –

– לֹא! –