חֲזַק וֶאֱמַץ, עֲמֹד אָבֵל!

הֱיֵה מֵחַלָּמִישׁ!

אַל תִּמּוֹג בִּדְמֵי הַהֲרוּגִים,

הַקְּבוּרִים תַּחְתֶּיךָ!

וּבְהָמֵר מְדִינוֹת וְעַמִּים –

מִמְּקוֹמְךָ אַל תָּמִישׁ!

וְהָיִיתָ עֵד קַר וְאַכְזָרִי

וְסָפַרְתָּ הַקּוֹרוֹת

לַבָּנִים הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ,

לַדּוֹרוֹת,

כִּי חֻלַּל כְּבוֹדֵנוּ וְדָמֵנוּ.

וְקַיִץ וּשְׁחָקִים זֹאת רָאוּ,

וְשֶׁמֶשׁ לֹא בוֹשָׁה לְהָאִיר,

וְעֵינֵי הָעוֹלָם לֹא כָהוּ…

בֵּן אוֹבֵד כִּי יִתְעֶה מִמֶּנּוּ וְגִשֵּׁשׁ

וְכָאַב בֵּין זָרִים, -

רְמוֹז לוֹ, כִּי יִקְרַב וּמִשֵּׁשׁ

טוּרֶיךָ הַקָּרִים

וְסָפַג בְּרָקְךָ הַשָּחוֹר,

וְיָדַע מַדּוּעַ הוּא חוֹלֶה,

וּמַה כָּל הָעוֹלָם מִסָּבִיב

הַיּוֹצֵר מַצֵּבוֹת כָּאֵלֶּה…

שיר־מצבה על קבר אחים של הרוגי הפרעות בביאליסטוק, תרס“ז; פורסם ב”הדרך" (ורשה), ו' בשבט תרצ“ג; וכן ב”הדאר" כ“ו אב, ת”ש