הֵסַבְנוּ לְשֻׁלְחָן עָשׂוּי לוּחוֹת עֵץ, טְווּיִים בְּאוֹר יָרֹק

יְלָדִים רָעֲשׁוּ, תְּרָזוֹת פָּרְחוּ, הַזְּרָעִים הַדְּבִיקִים

רָחֲפוּ בָּאֲוִיר, פַּרְפָּרִים זְעִירִים גָּלְמָנִיִּים.

זְמַן רַב חֲלַמְתִּי עַל כָּךְ. אָכַלְנוּ נַקְנִיק

גְּבִינַת צֹאן וְלֶחֶם, שָׁתִינוּ יַיִן אָדֹם וְיַיִן לָבָן

זֶה שָׁתָה לָבָן וְזֶה שָׁתָה אָדֹֹם. Wo dir der Wein zu sauer ist

Da trink du Malvasier Und wenn mein < Mund dir süsser ist

So komm nur wieder zu mir שָׁמַעְתִּי מֵרָחוֹק-מֵרָחוֹק

כִּמְעַט לֹא נִשְׁמַע. אוֹלִיבְיָה אָכְלָה עוּגַת אֱגוֹזִים

כִּי גַּם הִיא הָיְתָה אִתָּנוּ, וְגַם בַּסְטִיאַן וְקוֹנְסְטַנְטִין

וְזִיגְלִינְדֶה, וְגַם הַמַּסְרִיטִים, הַגָּבוֹהַּ כִּבְרוֹשׁ בְּלוֹנְדִינִי

עִם גֻּמּוֹת הַחֵן, עִם מִשְׁקָפָיו הַצָּרִים וְזִיפֵי זְקָנוֹ הַטִּירוֹנִיִּים

וְהַשֵּׁנִי עִם עֵינָיו הַכְּחֻלּוֹת כְּשֶׁל יֶלֶד, עֵינָיו הַסַּקְרָנִיּוֹת

הַתְּמֵהוֹת. הַדָּנוֹבָּה זָרְמָה לְיָדֵנוּ בְּשֶׁטֶף, נְטוּלַת דְּאָגוֹת.

בַּגָּדָה שֶׁמּוּל הִתְאַמֵּן אָצָן לִגְבֹּר עַל הַמָּוֶת.

הַשָּׁמַיִם הִתְכַּסּוּ, תְּחִלָּה בְּאָפֹר

אַחַר-כָּךְ בְּשָׁחֹר וְהוֹלֵךְ. “צָרִיךְ לָקוּם וְלָזוּז”, "אוֹי

רַק עוֹד כּוֹס אַחַת".

כָּל זֶה הָיָה פָּשׁוּט לַחֲלוּטִין, לַחֲלוּטִין בְּלֹא שִׁירָה.

שְׁעָתַיִם אוֹ שָׁלשׁ יוֹתֵר קָרוֹב לְקִצִּי.

יוֹם יָפֶה. בִּלְתִּי נִשְׁכָּח, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים.

הוגו פון הוֹפְמַנְסְתָל: “במקום שָׁם היין חמוץ מדי, / שם שְׁתֵה יין מַלְוָזִיר / אם פי לך ממנו ימתק, / אז בוא נא שוב אלַי”.