1    🔗

אַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי עַל הַזְּמַן?

הוּא לֹא חָבֵר שֶׁלִּי. לָמָּה לְדַבֵּר עַל הַזְּמַן?

כִּי אֵין לוֹ פַּרְצוּף? כִּי לְעוֹלָם לֹא יַבִּיט

עַיִן בְּעַיִן וּלְפֶתַע יַכֶּה וּמִיָּד יִטְעַן

כִּי אֵין כָּמוֹהוּ לְרַפֵּא אֶת הַפֶּצַע?

לוֹחֵשׁ עַל אָזְנֶיךָ נֶחָמוֹת קְטַנּוֹת

וּבִמְחִי יָד מוֹעֵךְ אֶת גּוּפְךָ

וּמַשְׁלִיךְ אוֹתְךָ לְאֵיזוֹ זָוִית שְׁכוּחָה?

2    🔗

הַבֵּן, הַבֵּן הַשּׁוֹאֵל “מָה פִּתְאֹם?” אַחֲרֵי

חִבּוּק הַפְּרִידָה אָז בִּנְמַל הַתְּעוּפָה הַזָּר –

זֶה, זֶה הַזְּמַן.

זֶה הַזְּמַן הָעוֹמֵד וְאֵינֶנּוּ זָז.

זֶה הַזְּמַן בְּלִי זְמַן.

אוֹי לְכָל הַחֲכָמִים הַמְּנַסִּים לוֹמַר דְּבָרִים

חֲכָמִים אוֹ שְׁנוּנִים.

וַי לְכָל הַחָכְמָה הַזֹּאת.

3    🔗

אֵיזֶה חֲלוֹם מָתוֹק לְמִי שֶׁאֵינֶנּוּ מַחֲזִיק מַעֲמָד

בַּמָּקוֹם שֶׁנִּמְצָא בּוֹ, קְצַר-רוּחַ, מְבַקֵּשׁ

לָצֵאת מֵעוֹרוֹ וְתוֹקֵעַ עֵינַיִם בִּמְחוֹג הַשְּׁנִיּוֹת

הָרָץ רָץ רָץ כְּמוֹ רוֹדֵף אֶת צִלּוֹ

רַק הָלְאָה, רַק הָלְאָה מִזֶּה

רַק הָלְאָה, תָּמִיד הָלְאָה

תָּמִיד, תָּמִיד

לַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּא.