הִנֵּה כֻּלָּם, כָּל חַבְרֵי תְּנוּעַת הַנֹּעַר

הַמִּסְתַּכְּלִים שִׁבְעִים שָׁנָה יָשָׁר לַמַּצְלֵֵמָה.

לֹא, לֹא כֻּלָּם, יֵשׁ צוֹחֲקִים זֶה לָזֶה

אַחֵר עוֹסֵק בְּדֶגֶל קְטַנְטַן, הַבַּחוּרוֹת יוֹשְׁבוֹת

רַגְלַיִם מְשֻׂכָּלוֹת, אַחַת מְסִבָּה אֶת רֹאשָׁהּ.

הַיַּעַר שֶׁבָּרֶקַע הֶאֱפִיר כֻּלּוֹ. גַּם הַשָּׁמַיִם אֲפֹרִים

קְצָת בְּהִירִים יוֹתֵר.

אֶת הַשֵּׁמוֹת אֲנִי זוֹכֵר רַק בְּחֶלְקָם.

הִנֵּה, שָׁם זֶה אֲנִי. אַף לֹא אֶחָד

לֹא הִסְתַּלֵּק מִכָּאן, אַף לֹא אֶחָד.

אֲנַחְנוּ בְּטִיּוּל, בְּפֶסֶק-זְמַן, כָּךְ זֶה נִרְאֶה, שְׂמֵחִים.

כָּל הֶעָתִיד לְפָנֵינוּ.