אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי אֵינוֹ
אֶלָּא חֲלוֹם
וְכַחֲלוֹם יָעוּף
אֲבָל הַתִּקְוָה הַקְּטַנָּה הַזֹּאת
הַתִּקְוָה הַקְּטַנָּה הַנּוֹאֶלֶת הַזֹּאת
שֶׁאֵינֶנָּה פּוֹסֶקֶת
כִּי בְּבוֹא הַיּוֹם נִפָּגֵשׁ
בַּצַּד הָאָפֵל שֶׁל הַיָּרֵחַ
כְּאֵב אֵינֶנּוּ מְכַפֵּר עַל
מַחֲשָׁבוֹת מֵרַע
וְעַכְשָׁו לַיְלָה וְאַתָּה חָסֵר
וּמָחָר יוֹם וְאַתָּה חָסֵר
חָכְמָתְךָ חֲסֵרָה, קוֹלְךָ אֵינֶנּוּ
אַהֲבָתְךָ בְּכִי לִפְנִים מִבְּכִי
אַךְ לֹא יִרְחַק הַיּוֹֹם וְאֶהְיֶה
מֵעֵבֶר לָזֶה, וַחֲלוֹם יִהְיֶה
חֲלוֹם מִשְׁתַּהֶה
וְאַתָּה וַאֲנִי
בַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַיָּרֵחַ
נִהְיֶה אִתְּךָ וְאִתִּי
וְאַתָּה אִתִּי
לְתָמִיד, לְתָמִיד
בְּנִי, בְּנִי