¹

לנילי ולגרשון שחור

פְּנֵי יַלְדָּה נִצְמָדִים אֶל שִׁמְשַׁת חַלּוֹן.

מִצְחָהּ לָחוּץ אֶל הַזְּגוּגִית.

אֲנִי נִבָּט בָּהּ, הִיא נִבֶּטֶת בִּי.

סוּסֵי הַחֹרֶף שֶׁלַּקָּרוּסֶלָה שְׁקוּעִים בַּחֲלוֹם.

הַלֵּיצָנִים הַלְּבָנִים מְנוֹפְפִים שָׁלוֹם שָׁלוֹם

עוֹזְבִים אֶת הַקִּרְקָס.²

הָיִינוּ בִּידִידוּת עִם אִיזִיס.

הָיָה אוֹרְחֵנוּ בְּמִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים

סֵרֵב לְהִפָּרֵד בְּעוֹד מוֹעֵד.

עָבַד בִּקְטִיף הַתַּפּוּחִים

אֲנִי חָפַרְתִּי תְּעָלוֹת מָגֵן.

הָהָר הַצָּהֹב כְּעוֹף הַחוֹל

מֵאֹפֶק עַד אֹפֶק

שָׁמָיו סְגֻלִּים

בְּאוֹר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת

עוֹלֶה

לְאִטּוֹ

בָּאֵשׁ הָרַכָּה שֶׁל פְּרִידָה

מֵאֲדָמָה כְּבֵדָה מְכַסַּת סוֹדוֹת

נוֹף דּוֹהֶה וְהוֹלֵךְ

וְקִנְאַת הַמָּוֶת.