לוגו
למה הבטת לעברי
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

1 I לָמָּה הִבַּטְתְּ לְעֶבְרִי. לָמָּה הִרְגַּשְׁתְּ בִּי. לָמָּה שַׂמְתְּ

לֵב אֵלַי. לָמָּה בִּכְלָל הִסְתַּכַּלְתְּ לַכִּוּוּן שֶׁלִּי. לָמָּה פָּנִית אֵלַי.

לָמָּה קָרָאת לִי בִּשְׁמִי. לָמָּה חִיַּכְתְּ כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי אוֹתָךְ "מַה

יֵּשׁ לַכֶּלֶב הַזֶּה, מַה הוּא נוֹבֵחַ כָּל הַזְּמַן" וְלִטַּפְתִּי אוֹתוֹ. אֲנִי

זוֹכֶרֶת אֶת הָרַעַד בָּרֹאשׁ, בַּלֵּב, בַּדָּם, בָּעֲצָמוֹת, כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי

אֶת קוֹלֵךְ, קוֹלֵךְ הַלָּבָן, הֶעָרֹם, בֵּין הָעַרְבַּיִם, לְמַטָּה, בָּרוּחַ,

בַּגָּן. קוֹלֵךְ עַל כַּדּוּר אֲדָמָה קָטָן בְּסוֹפוֹ הָאָבוּד שֶׁל הַיּוֹם.

קוֹלֵךְ בְּרַחַשׁ הֶעָלִים בְּרוּחַ הָעֶרֶב. קוֹלֵךְ מְאֻחָר בַּלַּיְלָה,

בַּפַּארְק, מְכֻסֶּה בְּשִׂיחִים קְטַנְטַנִּים כְּשֶׁהָרוּחַ מַתִּיזָה אֶת

הַגֶּשֶׁם לְכָל הַכִּוּוּנִים. קוֹלֵךְ בְּאֵיזֶה בַּר אָנַרְכִיסְטִי – חָשׂוּף,

חָבוּל, פָּצוּעַ, חִוֵּר, רָעֵב. מֵהַבֶּטֶן. קוֹלֵךְ מֵהַבֶּטֶן. בְּדִיּוּק כְּמוֹ

בְּשִׁיר. קוֹלֵךְ בַּאֲפִיסַת כֹּחוֹת, זוֹחֵל עִם צִפּוֹר עַל הַקָּצֶה,

עוֹבֵר אֶת הַקָּצֶה, מַעֲבִיר אֶת הַקָּצֶה, לֹא חָשׁוּב לְאָן הָעִקָּר

הָלְאָה מִכָּאן. קוֹלֵךְ בָּעֲרָפֶל שֶׁלִּי עַכְשָׁו וְגַם בָּעֲרָפֶל שֶׁלִּי

בְּעוֹד אֶלֶף שָׁנִים. קוֹלֵךְ כְּשֶׁכָּל הַגְּבוּלוֹת נִפְרָמִים


אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת רְעִידוֹת הָרַעַשׁ שֶׁל הַקִּירוֹת שֶׁבָּעֲרוּ כָּל

הַלַּיְלָה. פֹּה וָשָׁם טִיפּ-טִפָּה שֶׁל תְּכֵלֶת מַפְרִידָה בֵּינָם לְבֵינִי.

קוֹלֵךְ בָּעוֹלָם. בְּכָל הָעוֹלָם. מֵעֵבֶר לַקִּירוֹת שֶׁל הָעוֹלָם. אֲפִלּוּ

בְּלִי עוֹלָם. דִּמְדּוּמִים מְכַסִּים אֶת הָעוֹלָם. קוֹלֵךְ בַּדִּמְדּוּמִים,

בֵּין הָעֲשָׂבִים, בַּלַּיְלָה, בַּדָּם. קוֹלֵךְ נִשְׁכָּב עַל הַבֶּטֶן, בַּדָּם,

מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת הַקְּטַנָּה שֶׁל הַחֶדֶר, בַּמָּקוֹם הַבּוֹכֶה הַהוּא


לְפֹה וּלְשָׁם צִפֳּרִים צִבְעוֹנִיּוֹת מִתְהוֹלְלוֹת עַל הַמַּיִם בַּזֶּרֶם

הַמִּתְהוֹלֵל הַהוּא, קוֹלֵךְ נִפְרָשׂ עַל הַמַּיִם, מֵגִיחַ לְכָאן וּלְשָׁם



5 I נָשִׁים בְּדֶרֶךְ כְּלָל נִרְתָּעוֹת מִמֶּנִּי בְּחָשְׁבָן שֶׁאֲנִי

פַנְטַזְיוֹנֶרִית, קְרִיזְיוֹנֶרִית, הִיסְטֶרִית, אִימְפּוּלְסִיבִית, מְבֻלְבֶּלֶת,

אוֹבְּסֶסִיבִית, מְשֻׁגַּעַת


אֲבָל אֲפִלּוּ אָז, עַכְשָׁו, אֲנִי יוֹצֵאת הַחוּצָה, מְרִימָה חֲתִיכַת

עֵץ לְבָנָה. חֲתִיכַת עֵץ לְבָנָה נֶהֱפֶכֶת לִטְרֶמְפּ. הַמְּצִיאוּת

נֶחְפֶּזֶת כְּמוֹ צִפּוֹר, עָפָה מֵעֵבֶר לַקִּירוֹת, מֵעֵבֶר לַדְּלָתוֹת,

מִסָּבִיב לָעוֹלָם, חוֹזֶרֶת לַחוֹל, חוֹפֶרֶת בַּחוֹל, סוֹפֶרֶת אֶת

גַּרְגִּירֵי הַחוֹל, מְעִיפָה אֶת הַחוֹל, חוֹמֶקֶת מִפְּנֵי הַחוֹל

אֶל חֲדַר הַתַּחְפּוֹשׂוֹת שֶׁלָּהּ, עִם הַמַּסֵּכוֹת שֶׁלָּהּ, עִם כְּלֵי

הָאִפּוּר שֶׁלָּהּ. אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת בַּפָּנִים הַנְּפוּחִים שֶׁלָּהּ, בַּלְּחָיַיִם

הַפְּצוּעוֹת שֶׁלָּהּ, בְּצִפָּרְנֵי אֶצְבְּעוֹת הָרַגְלַיִם הַשְּׁבוּרוֹת שֶׁלָּהּ,

בָּאֹפֶן שֶׁבּוֹ הִיא מְאַתֶּרֶת אֶת הָאֲדָמָה, מְבַלְבֶּלֶת בֵּין הָרְגָבִים,

מְיַשֶּׁרֶת אוֹתָם, מְכוֹפֶפֶת אוֹתָם, הוֹפֶכֶת אוֹתָם לְשִׂיחִים

לְבָנִים, נוֹשֵׂאת אֶת פָּנֶיהָ אֵלַי בְּחִיּוּךְ