זֶה הַטְּרִיפּ: לִרְקֹם אֶת הַמְּצִיאוּת עַל פְּנֵי מָסַךְ פְּלָאִים,
לִרְאוֹת אוֹתָהּ רוֹקֶדֶת עַל עֲרֵמַת קַשׁ הֲפוּכָה, רוֹקֶדֶת, נִרְקֶדֶת,
מֻרְקֶדֶת, מַחֲלִיקָה לְאֹרֶךְ הַדָּבָר שֶׁעָלָיו לֹא דִּבְּרָה מֵעוֹלָם,
מְדַלֶּגֶת מֵעַל חִפּוּשִׁית אֲדֻמָּה, זוֹרֶקֶת אֶת הַמַּפְתְּחוֹת,
מַשְׁאִירָה דֶּלֶת פְּתוּחָה, יוֹצֵאת אֶל הָעוֹלָם, צוֹפָה בְּעֵינַיִם
עֲצוּמוֹת בַּמִּתְרַחֵשׁ, מַמְשִׁיכָה בְּחַיֵּי הַמְּצִיאוּת בַּחוּג הַקָּבוּעַ
שֶׁלָּהּ, מְעִיפָה אֶת הַפַּרְקֶט, מְנַפְנֶפֶת לְכָל הָרוּחוֹת אֶת הַסֵּדֶר
יוֹם הַסַּסְגּוֹנִי הָאָנַרְכִיסְטִי שֶׁלָּהּ, צָפָה, יוֹרֶדֶת, עוֹלֶה, הוֹפֶכֶת
אֶת הַסְּבִיבָה, מְסַנְוֶרֶת אֶת הַזְּרִיחָה, מִתְנַדְנֶדֶת עַל הַמַּשְׁקוֹף,
עַל הַיָּדִית, גּוֹלֶשֶׁת עַל לוּחַ הַשַּׁיִשׁ, מִתְעַרְפֶּלֶת כְּמוֹ בְּדָיָה,
מִתְבַּקַעַת לִשְׁתַּיִם, מְנַקֶּרֶת אֶת שְׁאֵרִיּוֹת הַלֶּחֶם, הַמֶּלַח,
הַמַּיִם, מַצִּיעָה לִי כְּמִין יְדִידוּת, וּקְרִיאָתָהּ הַנּוֹאֶשֶׁת "אֲנִי
הַמְּצִיאוּת. אֲנִי הַמְּצִיאוּת. אֲנִי הַמְּצִיאוּת"
6 I מַבִּיטָה בָּךְ עִם עֵינַיִם מְלֵאוֹת דְּמָעוֹת בָּעֵינַיִם,
לָמָּה דִּמְיַנְתִּי שֶׁאַתְּ בַּעֲדִי, לְצִדִּי, כּוֹרֶכֶת אֶת זְרוֹעוֹתַיִךְ סְבִיב
הַצַּוָּאר שֶׁלִּי, אוֹחֶזֶת אֶת רֹאשִׁי בְּחֲמִימוּת בֵּין אֶצְבְּעוֹת יָדַיִךְ
הַגְּרוּמוֹת, לוֹחֶשֶׁת בְּאָזְנִי דְּבַר מָה, מִשְׁתּוֹקֶקֶת בְּכָל מְאֹדֵךְ
לְהַעֲנִיק לִי אֶת נִשְׁמָתְךָ. לָמָּה תָּמִיד, בְּסוֹפָן שֶׁל הָאַשְׁלָיוֹת
שֶׁלִּי, הַמַּגָּע – מַגַּע הָעוֹרְקִים, מַגַּע הַיָּדַיִם, מַגַּע הַדָּם שֶׁל
הַמַּיִם – וְאַחֲרֵי הַכֹּל, תָּמִיד אַתְּ מַעֲנִיקָה לִי אֶת נִשְׁמָתֵךְ.
לָמָּה הֶעֱנַקְתְּ לִי אֶת נִשְׁמָתֵךְ. לָמָּה פִּתְאֹם דָּחַף אוֹתָךְ צֹרֶךְ.
מִמָּה זֶה בָּא
אֲבָל רַק כַּאֲשֶׁר שָׁתִינוּ זוֹ אֶת דָּמָהּ שֶׁל זוֹ, רַק לְאַחַר שֶׁשָּׁתִינוּ
זוֹ אֶת דָּמָהּ שֶׁל זוֹ לְאוֹת בְּרִית דָּמִים לְעוֹלְמֵי-עוֹלָמִים,
יָדַעְתִּי כַּמָּה כָּל הַדָּבָר הַזֶּה הוּא שַׁבְרִירִי, כְּלוֹמַר, חַיֵּינוּ, כַּמָּה
הֵם מוּעָדִים לְהֵהָפֵךְ לְטֶרֶף קַל בִּן-רֶגַע, לְקַפֵּץ עַל חֲתִיכַת עֵץ
רְקוּבָה, לִבְנוֹת מִמֶּנָּה בַּיִת שֶׁיִּבְעַר לָנֶצַח, לְהִתְהַפֵּך, לִרְתֹּחַ,
לְאַבֵּד שְׁלִיטָה, לִדְהֹר כְּמוֹ סְפִינְקְס עַל הֶחֳרָבוֹת שֶׁל הָרְגָשׁוֹת
שֶׁלָּנוּ, לְתַעֲתֵעַ בָּנוּ כְּאַוַּת נַפְשָׁם, לִסְחֹט מֵאִתָּנוּ כָּל מַה שֶּׁהֵם
רוֹצִים, וְגַם כַּאֲשֶׁר מַשֶּׁהוּ אַחֵר יוֹפִיעַ, אִם הוּא יוֹפִיעַ