הַמֹּחַ שֶׁלִּי צָלוּל כְּמוֹ יָם זַךְ.
אֲנִי, בְּחַיַּי אֲנִי,
צוֹעֶדֶת לְאֹרֶךְ פְּרוֹזְדּוֹר אָרֹךְ וְלָבָן,
מְשַׂחֶקֶת עִם אֵשׁ, עִם מַיִם, עִם חוֹל,
גּוֹרֶרֶת אֶת הַלֹּא־מוּדָע הַבַּיְתָה,
יוֹרֶדֶת לַכְּבִישׁ, יוֹרֶדֶת לַגָּן, יוֹרֶדֶת לַשּׁוּלַיִם, מְסַדֶּרֶת פִּנָּה,
מְנַתֶּרֶת עַל רִצְפַּת בֶּטוֹן שֶׁל מִשְׁתָּנָה צִבּוּרִית, שָׁרָה
בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת “שָׁמַיִם הֵם תָּמִיד שָׁמַיִם. גַּם כְּשֶׁאֵין. גַּם כְּשֶׁיֵּשׁ”,
מְנַשֶּׁקֶת אֶת יְדֵי הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים,
מְבָרֶכֶת אוֹתָם לְשָׁלוֹם,
מַצִּיעָה לָהֶם פִּרְחֵי־שֶׁמֶשׁ, חֲרוּזִים לְבָנִים, דְּבַשׁ, עֲנָנִים,
מְמַצְמֶצֶת לְעֵבֶר מְנַקֵּה הַשְּׁמָשׁוֹת הַקָּטָן
הָהּ מְנַקֵּה הַשְּׁמָשׁוֹת הַקָּטָן,
מַה שֶּׁרוֹצֶה מְנַקֵּה הַשְּׁמָשׁוֹת הַקָּטָן,
מַה שֶּׁמֵּנִיעַ אֶת מְנַקֵּה הַשְּׁמָשׁוֹת הַקָּטָן,
כְּלוֹמַר,
אֲנִי רוֹצָה לוֹמַר,
הַלֹּא־מוּדָע הוּא חוּלִיגָן.
הַלֹּא־מוּדָע הוּא חַיָּתִי.
הַלֹּא־מוּדָע הוּא פָּרָדוֹקְס.
הַלֹּא־מוּדָע הוּא הֶכְרֵחִי.
וַאֲנִי שֶׁכָּל כָּךְ הִרְבֵּיתִי לְהִתְגּוֹלֵל אִתּוֹ, כָּכָה, פָּשׁוּט
לְהִתְחוֹלֵל עַל יְצוּעוֹ, לַהֲזוֹת לְצִדּוֹ, בָּעֶרֶב אוֹ בַּלַּיְלָה אוֹ בַּבֹּקֶר, בַּצָּהֳרַיִם,
בֵּין הָעַרְבַּיִם, בַּקַּיִץ, בַּפְּרָחִים, בְּדֶשֶׁא, בַּשָּׂדוֹת, בֵּין הַקּוֹצִים,
בַּשְּׁבִילִים, בַּחוֹל, בַּשִּׁטְּפוֹנוֹת, בַּמִדְרוֹנוֹת, בַּנְּדוּדִים,
בֵּין הַגְּבָעוֹת הָאֲדֻמּוֹת,
לְיַד שַׁעַר הַסּוּסִים,
מֵאֲחוֹרֵי הַבִּנְיָנִים הַגְּבוֹהִים,
בַּחֲדָרִים אֲחוֹרִיִּים,
עַל מִטָּה מִתְקַפֶּלֶת,
בַּכֻּרְסָה,
בַּסָּלוֹן,
עִם הַגַּב לַשָּׁעוֹן,
עַל בִּרְכֵּי מְנַקֵּה הַשְּׁמָשׁוֹת הַקָּטָן
זֶה הָיָה רֶגַע כַּבִּיר: לָשֶׁבֶת עַל בִּרְכֵּי מְנַקֵּה הַשְּׁמָשׁוֹת הַקָּטָן,
לְבוּשָׁה צְעִיפִים אֲדֻמִּים וְחוּמִים וּכְתֻמִים,
מְפַזֶּרֶת אַבְקָה רוּחָנִית
עַל הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ.
מַעֲנִיקָה לוֹ.
כְּאִלּוּ.
אַחַר כָּךְ כְּלוּם.
כְּלוּם כְּלוּם כְּלוּם
זֶה הָיָה רֶגַע כַּבִּיר: לְהַרְעִיד אֶת הַתְּכֵלֶת בַּשָּׁמַיִם בָּאֲדָמָה בַּשֶּׁמֶשׁ בַּיָּם
וְכָל אֵלֶּה, אוֹ, קוֹלוֹסָאלִי מִזֶּה: לְהַגִּיד לוֹ לֹא לֹא לֹא לֹא לֹא לֹא לֹא לֹא.
זֶה הָיָה רֶגַע כַּבִּיר: לְהִתְפַּקַּע מִבְּכִי
לְהִתְפָּרֵק לְגוֹרְמִים.
לְהִתְפּוֹרֵר מִבִּפְנִים. מִבַּחוּץ.
לְאַבֵּד צוּרָה – לְאַבֵּד כָּל מַה שֶׁנֶּפֶשׁ צְרִיכָה –
לִהְיוֹת עֵשֶׂב. קַשׁ. זֶרֶד. קְלִפָּה. פֵּרוּר. חֹפֶן אָבָק. שְׁלוּלִית אֲדֻמָּה.
לְהֵרָגַע. לָנוּחַ. לְהַשְׁקִיף מִמֶּנִּי וָהָלְאָה
שֶׁמָּא אֵינֶנִּי אֶלָּא
נִזְכַּרְתִּי בְּלֵאָה.
בְּרִנָּה.
בְּהֵלִית.
וְלִשְׁמֹעַ אוֹתָן נִכְנָסוֹת לַזִּירָה.
זֶה הָיָה רֶגַע כַּבִּיר.
בִּלְתִּי נִתְפָּס.
כְּמוֹ הֶאָרָה.
וְעָשִׂיתִי תְּנוּעוֹת שֶׁל שֶׁמֶשׁ גְּדוֹלָה,
חֵלֶק אֶחָד הָיָה בְּפִיגָ’מָה וְחֵלֶק אַחֵר כְּבָר לֹא הָיָה
וְאָז לֵאָה, שֶׁהִיא גַּם רִנָּה, שֶׁהִיא גַּם הֵלִית, שֶׁהִיא גַּם לֵאָה
וְכֻלָּן יַחַד מַבִּיטוֹת בִּי בְּקִרְבָה,
מְרִימוֹת אֶת יְדֵיהֶן לְמַעְלָה,
מַחְזִירוֹת אֶת צָהֳלַת־הַחַיִּים שֶׁלִּי
אֶל הָאַטְמוֹסְפֶרָה
חוֹרְטוֹת אֶת הַשֵּׁם שֶׁלִּי עַל וִילוֹנוֹת הַיָּרֵחַ: בִּיאַטְרִיס