Salomon Nizza

]מִוֵנֶצְיָה, בשנת 1718 היה עוד בחיים]

סְלִיחָה

– – ͝ – – – ͝ – – – –

שָׁבָץ אֲחָזַנִי עֲצָמַי חָרוּ

יָרֵא וְחָרֵד נִֽבְהָל שָׂמָנִי

עֵת אֶזְכְּרָה יָמַי אֲהָהּ עָבָרוּ

כִּמְלֹאת רְצוֹן יִצְרִי שְׁאוֹל הוֹרָנִי

עַל־כִּי חֲטָאַי עַד־מְאֹד גָּבָרוּ

מִיּוֹצְרִי אוֹי לִי אֲשֶׁר עָשָׂנִי

מָה אֹמְרָה אֵלָיו וְיַשְׁמִיעֵנִי

דִּבְרֵי עֲוֹנוֹת גָּבְרוּ מִמֶּנִי.

לִפְנֵי אֲדוֹן עוֹלָם וְשׁוֹפֵט צֶדֶק

מָה אֶעֱנֶה אִם לוֹ אֲנִי שָׁגִיתִי

כִּי יַחְקְרֵנִי אַל וְיִמְצָא בֶדֶק

אוֹיָה לְנִשְׁמָתִי, אֲבוֹי, מָרִיתִי

פִּשְׁעִי כְּקוֹץ מַכְאִיב, מְשֻׂכַת חֵדֶק

יַפְרִישׁ כְּצִפְעוֹנִי עֲדֵי חָלִיתִי

לִבִּי כְמוֹ דוֹנַג בְּתוֹךְ מֵעָיִם

נָמֵס וְאֵין כֹּחַ רְפֵה יָדָיִם.

מִכָּל־מְשׁוּבוֹתַי כְּהַיּוֹם שָׁבְתִּי

בּוֹכֶה וּמִתְוַדֶּה אֱמֶת חָטָאתִי

סַרְתִּי כְּבֵן סוֹרֵר וְלֹא הִקְשָׁבְתִּי

מִמַּעְגְּלֵי־ישֶׁר וְקָו יָצָאתִי

נִחַם וְנֶעֱצָב מֵאֲשֶׁר שׁוֹבָבְתִּי

עֵינַי אֱלֵי־עַל גֹּאֲלִי נָשָׂאתִי

חַטֹּאת נְּעוּרַי אֶעֱזֹב מֵעָתָּה

רַחוּם כְּחַסְדֶּךָ זְכָר־לִי אָתָּה.

הִנֵּה מְבַשֵּׂר טוֹב וְצִיר מִמַּעַל

עוֹנֶה “חֲזַק אַל־תַּעֲרֹץ” הָיִיתָ

"קוּם לֵךְ וְאַל־תֵחַת עֲלֵי הַמַּעַל

קוּמָה וְהִתְעוֹרֵר וְאִם עָוִיתָ

הֵן הַתְּשׁוּבָה לַמְּשׁוּבָה תַעַל

מַרְפֵּא אֲרוּכָה לָךְ בְּכִי בָכִיתָ

יִשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת־תְּפִלָּתֶךָ

יִתֵּן לְךָ כָּל־מִשְׁאֲלוֹת לִבֶּךָ.

נוֹסַף תְּשׁוּבָה שֶׁכְּבָר תִּכַּנְתָּ

תַּעְתִּיר בְּעֵת רָצוֹן לְשׁוֹכֵן עָרֶץ

תָּכִין לְבָבֶךָ וְהִתְבּוֹנַנְתָּ

תָּרִים תְּרוּמָה לַעֲנִיֵּי אָרֶץ

אִם תַּעֲשֶׂה אוֹתָם אֲזַי כּוֹנַנְתָּ

דִּין רָע לְךָ נִקְרַע וְנִסְתַּם פָּרֶץ

יַצִּֽילְךָ מִפַּח וּמִבֵּית־כֶּלֶא

תִּזְכֶּה וְתִחְיֶה עַל־שְׁלשָׁה אֵלֶּה".

יָפוּ דְבָרֶיךָ וְכֵן דִּבָּרְתָּ

הֵמָּה מְשׂוֹשׂ לִבִּי מְאֻשָּׁר אָנִי

כֵּן אֶעֱשֶׂה אֶשְׁמֹר אֲשֶׁר אָמָרְתָּ

כִּי אֶל־מְחוֹז חֶפְצִי הֲבִיאוֹתָנִי

אוֹתִי בְמִלֶּיךָ הֲלֹא עָזָרְתָּ

שׁוֹלֵחֲךָ אוֹדֶה אֲשֶׁר הִנְחָנִי

קָרוֹב לְכָל־קוֹרֵא בְרֹב חַסְדֶּךָ

מַהֵר עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ.

צַדִּיק וְיָשָׁר נֶגְדְּךָ אַשָׁמְתִּי

קַבֵּל תְּשׁוּבָתִי הֱיֵה סוֹלֵחַ

תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי כְּאִלּוּ שַׂמְתִּי

קָרְבַּן קְטֹרֶת לְךָ עֲלֵי מִזְבֵּחַ.

מִצְוַת צְדָקָה לֶאֱנוֹשׁ קִיָּמְתִּי

וּבְחוּט מְשֻׁלָּשׁ זֶה אֲנִי בוֹטֵחַ

אָבוֹא בְרִנָּה אֶל־מְעוֹן בֵּיתֶךָ

אֲנִי בְצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ.

הוֹשַׁע עֲבָדֶיךָ וְהַצִּילֵמוֹ

מִלּוֹחֲצִים, לַצּוֹרֲרִים תַּכְרִיעַ

מִקְדָּֽשְׁךָ כּוֹנֵן, וְתִטָּעֵמוֹ

מָכוֹן לְשִׁבְתֶּךָ, וְשָׁם תּוֹפִיעַ.

אַתָּה כְּרוֹעֶה נַהֲלֵם תִּרְעֵמוֹ

אֶת־צֹאֽנְךָ נָא תַחֲבשׁ תַּרְגִּיעַ

אָנָּא לְרַוְחָתָם פְּקַח עֵינֶיךָ

קוּמָה אֲדֹנָי אֵל נְשָׂא יָדֶךָ.