Leon Prospero Padova

]חי במוֹדֶנָה ומת שם בשנת 1728]

דּוֹמֵם מְדַבֵּר וּמְדַבֵּר דּוֹמֵם, עֶלְיוֹן יוֹרֵד וְשָׁפֵל עוֹלֶה

͝ – – – – – ͝ – – – –

אֱנוֹשׁ עוֹבֵר וָשָׁב וְאֵין לוֹ דָעַת

קְרַב אֶצְלִי וּשְׁמַע דְּבַר תּוֹכָחַת

בְּצֶדֶק אִמְרֵי פִי בְּלִי מִגְרָעַת

בְּמוּסָרָם תִּמְצָא לְנַפְשָׁךְ נָחַת

רְאֵה כִּי תֵבֵל מִמְּךָ מוֹנַעַת

שְׁלֵמוּת הַנִּצְחִית וְגַם לוֹקָחַת

גְּאוֹן עֻזְּךָ תּוֹרִיד בְּאֵר הַשָּׁחַת

וְשָׁם הִנֵּה כָּל־גַּאֲוָה נִכְנָעַת.

שְׁמַע הַקְשֵׁב כִּי לֹא דְבָרַי לָעוּ

הֲלֹא אַתָּה הָאִישׁ אֲשֶׁר חָשַׁבְתָּ

עֲלוֹת עַל־כָּל־בִּרְיוֹת, וְלָךְ יִכְרָעוּ

בְּרוּאֵי כָל־עוֹלָם, וְעֹז אָזָרְתָּ.

בְּהֵמוֹת עִם חַיּוֹת לְךָ נִשְׁמָעוּ

וְצִצִּים וּפְרָחִים בְּיָד כָּרָתָּ

וְלִי אֶבֶן דּוֹמֵם בְּבוּז רָמָסְתָּ

וְסוֹדוֹת תַּכְלִית לֹא לְךָ נוֹדָעוּ.

פְּקַח עֵינֵי שִׂכְלָךְ אֱמֶת יִדְרשׁוּ

רְאֵה עֻזְּךָ נִשְׁבַּר וְתִפְאַרְתֶּךָ

עֲלֵי גַבְּךָ הֵן חוֹֽרְשִׁים יַחְרשׁוּ

עֲשָׂבִים עוֹלִים עַל־רְפִידָתֶךָ

בְּאֵין מַכְלִים דָּבָר הֲלֹא יִשְׁרשׁוּ

וְקוֹץ דַּרְדַּר הֵן מָֽלְאוּ בָתֶּיךָ

וְדוֹמָמִים, מִדְרַס הֲלִיכָתֶיךָ,

זְקוּפִים עַל־רֹאשְׁךָ וְלֹא יָמוּשׁוּ.

הֲלֹא תֵעוֹר אָדָם בְּאַף חֵמָתָה

הֲלֹא תִגְעַר בִּרְיוֹת אֲשֶׁר נוֹצָרוּ

כְּנוּעִים לָךְ אֵיכָה בְּלִי אֵימָתָה

לְעֵת כָּזֹאת כֻּלָּם בְּךָ עָצָרוּ

וְאַיֵּה בֵית מִדּוֹת וְחֵיל חוֹמָתָה

וְאָן חֶמְדַּת אִישִׁים אֲשֶׁר אָצָרוּ

וְאֵיךְ תּוֹךְ־קֶבֶר זֶה בְּאוֹי נִסְגָּרוּ

הֲדַר אוֹרָם נִדְעַךְ וְנֵר כָּבָתָה

אֲנִי אֶבֶן רֹאשָׁה בְּקוֹל אֶזְעָקָה

לְנֵס עַמִּים אֶעְמֹד בְּדִבְרֵי־טָעַם

לְשׁוֹן אָדָם כָּעֵת לְחֵיךְ דָּבָקָה

וְלֹא יִפְתַּח פִּיהוּ בְּקוֹל אוֹ רָעַם

לְבַד יַעְמֹד דּוּמָם בְּפֶה נָמָקָּה

רְאוּ כִּי לִי מִשְׂרָה וְלִי הַנֹּעַם

וּמַה־יִגְבַּהּ לֵב אִישׁ, וּבְעֵת הַזַּעַם

יְשׁוּעָה מֶנּוּ נָֽסְעָה רָחָקָה.

בְּכֵן אִישִׁים מוּסָר הֲלֹא יִקָּחוּ

וְלֵדָתָם תִּהְיֶה לְזֵכֶר לָמוֹ

הֲלֹא טִפָּה קַלָּה אֲשֶׁר קָלָחוּ

סְרוּחָה מוֹלַדְתָּם אֲזַי יִכְלָמוּ

לְבָבָם הֶעָרֵל וְרֹאשׁ יִשָּׁחוּ

בְּעֵת יֶחְזוּ כִּי נוֹֽפְלִים יִתָּמּוּ

לְדַרְכָּם זוֹ קַל חִישׁ בְּצֵיד יַקְדִּימוּ

אֲזַי יַעְלוּ עֵדֶן וְשָׁם יִשְׂמָחוּ.