Simon Calimani

[נולד בוֵנֶצְיָה בשנת 1699. מת שם בשנת 1784]

סכלות יוצאת מאהלה ואחריה קנאה אחותה

– – ͝ – – – ͝ – – – –

– – ͝ – – – –

סכלות: בָּאנוּ אֲחֹתִי פֹּה וּמַה־תּוֹעֶלֶת

הוֹגַע גְּדוּדוֹתַי.

קנאה: הֲלֹא יָדַעְתְּ

כִּי יָֽשְׁבוּ כִסְאוֹת לְחָכְמָה שָׁמָּה.

חָכְמָה אֲשֶׁר מֵאָז עֲדֵי רָקִיעַ

לֵב נָֽשְׂאָה גַּם מָֽצְאוּ יָדֶיהָ

מִתְנַשְּׂאָה לֵאמֹר "אֲנִי אֶמְלֹכֶה

עַל־יֽשְׁבִי תֵבֵל וְצֶאְצָאֶיהָ"

גַּם כָּֽרְעוּ בִרְכָּם לְמוּל פָּנֶיהָ

זִיו זָהֳרָה מִיּוֹם לְיוֹם רַק יֵרֶב.

נָא מַהֲרִי כִּי אִם מְעַט תּוֹחִילִי

חֶרְפָּה שְׂאֵתֵךְ רַק וּבוּז מִשְׁפַּחַת

עַמִּים יְחִתֵּךְ סֶלָה.

עַד תּוּֽכְלָה יָדֵךְ כְּפִיר תִּרְמֹסִי

כִּי אִם יְגַדֵּל שָׁחַל

תִּהְיִי לְפַרְסוֹתָיו לְמִרְמַס נֶצַח.

סכלות: אֵי זֹה נְבָלָה עָֽשְׂתָה נֶגְדֵּנוּ

מִיּוֹם הֱיוֹת חָכְמָה עֲלֵי הַשָּׁבֶת

כִּי מַחְשְׁבוֹת נָקָם בְּלֵב תִּפֹּלְנָה

אוֹ כִי רְעָדוֹת רִיק יְחִילוּן נָפֶשׁ.

מַה דִּבְּרָה נֶגְדִּי וּמֶה עָשָׂתָה

מָה רָֽזְמוּ עֵינֶיהָ

כִּי אַאֲמִין כִּי תַחֲשֹׁב שִׁבְרֵנוּ.

קנאה: הֵן זֹאת הֲלֹא מוּדַעַת

כִּי רַק כְּלָבִים אִלְּמִים יִנְשֹכוּ

וּלְבַד נְשִׁיקוֹת צַר חֲרָבוֹת הֵנָּה

תַּחַת דְּבַשׁ וָנֹפֶת

נִרְאֶה פְעָמִים לַעֲנָה נִסְתָּרֶת

רָפוּד עֲלֵי הַטִּיט סְגוֹר וָכָסֶף.

אָמְנָם כְּבָר שָׁכַחַתְּ

הַקּוֹל אֲשֶׁר עָבַר עֲדֵי אָזְנֵינוּ

שִׁמְעִי נְאֻמֵּי־פִי וְאַזְכִּירֶנּוּ:

חָכְמָה עֲלֵי גַפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת

מִיּוֹם לְיוֹם תִּקְרָא בְאָזְנֵי־גָבֶר

"בֹּאוּ לְכוּ אֵלַי וְאַל־תִּפְרָעוּ

יַחַד כְּסִיל וָבַעַר.

עַל־מָה פְתָיִים תִּרְדְּפוּ הַפֶּתִי.

הֵן אוֹהֲבַי אֵהַב וְאֵיטִיב לָמוֹ

דַּעַת מְזִמּוֹת תִּמְצְאוּ וָחֵפֶץ

וּבְתוֹךְ נְתִיבוֹת מִשְׁפְּטֵי הַצֶּדֶק

יָסוּר חֲסַר־לֵב הֵנָּה

יִשְׁקֹד מְזוּזוֹתַי וְחַיִּים יָפֵק

יִלְחֵם בְּמַנְעַמַּי וְיוֹסֵף לֶקַח.

מַה־טּוֹב וּמַה־נָּעִים פְּרִי הַדָּעַת

נָא טַעֲמוּ אוֹתוֹ וְתִרְוֶה נָפֶשׁ.

בֹּאוּ רְאוּ צִלִּי חֲסוּ תַחְתֵּיהוּ

וִחְיוּ וְאַל־תִּירָאוּ"

כָּזֶה וְכָזֶה נִיב אֲשֶׁר מַשְׁמַעַת

חָכְמָה בְּבוּז וָלַעַג.

אַתְּ תַּחְרִישִׁי לוֹ, וְאָן תּוֹלִיכִי

חֶרְפָּה אֲשֶׁר תִּשְּׂאִי וְלֹא תָבִינִי.

סכלות: חֵמָה אֲשֶׁר שָׁכָכָה

אֶשְׁמַע לְמוֹ קוֹלֵךְ כְּאֵשׁ בּוֹעָרֶת

לִיקֹד בְּתוֹךְ קִרְבִּי.

קנאה: וְאִם תִּשְׁמָעִי

עוֹד קוֹל אֲמָרַי, תִּלְבְּשִׁי תִלְבֹּשֶׁת

נָקָם וְתִתְנַחֵמִי

יַעַן בְּרַק חַרְבֵּךָ וְאוֹר חִצַּיִךְ

לֹא יָצְאוּ עַד־הֵנָּה.

שִׁמְעִי וְהִתְאוֹשָׁשִׁי:

אֶדֶר יְקָר מִמֵּךְ הֲלֹא מַפְשֶׁטֶת

חָכְמָה וְהִיא לוֹבָשֶׁת,

יָד שָֽׁלְחָה לִכְסִיל וְכַף פּוֹרֶשֶׂת

אֶל־כָּל־בְּנֵי חֵילֵךְ וְהֵם יֵלֵכוּ.

סוּרָה וְגַלְמוּדָה מְהֵרָה תֶהִי

אָז יֶחֱרַב בֵּיתֵךְ וְאָז תָּשׁוּרִי

יַחַד מְכוֹן חָכְמָה וְחָרְבָּנָיִךְ.

גָּאוֹן עֲדִי וְגֹבַהּ

מַהֵר צְבִי עֶדְיָהּ לְקָלוֹן שִׂימִי

קוּמִי וְהַכְרִיעִיהוּ.

סכלות: כֵּן אֶעֱשֶׂה אַל־תִּירְאִי אַשְׁלִיכָה

אַרְצָה מְעוֹן חָכְמָה וָאַעְתִּיקֵהוּ.

רָקָב בְּעַצְמוֹתַי כְּעָשׁ בַּבֶּגֶד

יִבְלֶה בְשָׂרִי תֶּאֱבַל הַנֶּפֶשׁ

גַּם אֶת־חֲמָתִי לֹא אֲכַלֶּה שָׁמָּה.

קנאה: אִם תַּעֲשִׂי כָזֹאת אֲזַי תַּצְלִיחִי

שִׁכְחִי בְרֹגֶז חֹן וְרַק תַּקְשִׁיחִי.

– – ͝ – – –

͝ – – – –

רַק יֵֽלְכוּ בַקְרָב

חֵמָה וְשֶׁטֶף אַף

וְדִגְלֵי־מָוֶת.

אַבְדָן וְהֶרֶג רַב

עַמִּים עֲלוֹת יִשְׁאַף

בְּגֵיא צַלְמָוֶת.

הולכת.

(1734)