Abraham Ishac Castello
[נולד באַנְקוֹנָה בשנת 1726, חי בלִיווֹרְנוֹ ומת שם בשנת 1789]
ויסעו [חכמה עשר וגבורה]. הם עומדים בסף השער והנה הקנאה באה ותשא עיניה ותרא שלשה נצבים עליה ופערה פיה לבלי חק ותאמר:
– – ͝ – – – – – – – –
– – ͝ – – – –
נוּסּוּ לְמֵרָחוֹק פֹּה אַל־תִּקְרָבוּ
מִי זֶה בְּבֵיתִי יֵלֶךְ?
לִכְבּשׁ יְפַת־עַיִן עִמִּי בַּבָּיִת
בָּאתֶּם שְׁלשָׁה יָחַד?
מִי יַעֲמֹד רֶגַע עַל־סַף הַשָּׁעַר
אִם יַעֲלֶה הַסָּעַר?
גַּם־כִּי בְשֶׁצֶף קֶצֶף
אַשְׁחִית וְאֶטְרֹף, מִגֶּבֶר אַשְׁבִּיתָה
אֶת־שִׁמְּכֶם עַד יִשָׁכַח לָנֶצַח.
אִמְרוּ וְאַל־תֵּדָעוּ
כִּי מַאֲוַיַּי רֶשַׁע?
אֵין לִי אֱמוּנָה עִם־אוֹהֵב וָרֵעַ
אַל־כָּל־אֲנָשִׁים אָנֹכִי אוֹיָבֶת
גַּם־לֹא שְׂאֵת אוּכַל טוֹבָה וָאֹשֶׁר.
לִבִּי כְחֵץ שָׁנוּן אֶל־כָּל־הַגָּבֶר
קֶשֶׁת וְחֵץ תּוֹךְ אַשְׁפָּתִי הֵבֵאתִי
לִירוֹת בְּמִסְתָּרִים תָּם וּנְכֵה־רוּחַ.
אִם יַעֲלֶה שִׂיאוֹ עַד־לַשָּׁמָיִם
אָחִישׁ וְאוֹרִידֵהוּ
מִשָּׁם וְאַשְׁפִּילֵהוּ.
עֵינַי לְרִגְעֵי־אָרֶץ
לֹא אֶל־שְׁפַל־רוּחַ אֶל־שַׁח עֵינָיִם
לֹא אֶל־חֲדַל אִישִׁים וּבְזֹה הַנָּפֶשׁ
לֹא אֶל־עֲנִיִּים מִזֶּרֶם יִרְטָבוּ
עֵת חִבְּקוּ הַסָּלַע.
אֶחְדַּל וְלֹא אָרִיב עִמָּם חָלִילָה.
אֵלֶּה אֲשֶׁר אֶשְׁפֹּכָה
בָּהֶם חֲמָתִי נֶצַח
כָּל־הַחֲכָמִים אִמְרֵי פִיהֶם צֶדֶק
כָּל־הַנְּבוֹנִים כִּי יוֹסִיפוּ דָעַת
כָּל־הַגְּבָרִים גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל
גַּם־כָּל־עֲשִׁירֵי עָם כִּי הִשְׂגוּ־חָיִל
חִצַּי אֲכַלֶּה בָם אִישׁ לֹא אֶחְמֹלָה
אָשִׂים מְחִתָּה מִבְצָרָם, וּבְרֶגַע
חַיִּים שְׁאוֹל יֵחָתוּ.
עֵינַי וְלִבִּי שָׁם, אַשְׁמִיד מִמַּעַל
פִּרְיָם, וְגַם כָּל־שָׁרָשֵׁיהֶם מִתָּחַת.
חַג אֶהֱפֹךְ לָאֵבֶל
אָשִׂים לְמַר הַנֹּפֶת
אַלְבִּישׁ מְשַׂנְּאַי אֵלֶּה
שַׂקִּים עֲלֵי מָתְנָיִם.
תַּכְרִית וְתֹאכַל חָרֶב
חֶרֶב בְּדָם נוֹקָמֶת
עוֹד כָּל־יְמֵי הָאָרֶץ
לֹא יַעֲבֹר הַזָּעַם.
בִּרְחוּ וְאַל־תִּגָּשׁוּ
הַסּוּ וְאַל־תָּרִימוּ
קוֹל עַל־שְׁפָיִם גַּם לֹא יָד תָּנִיפוּ
נוּסּוּ, רְאוֹת פָּנַי לֹא עוֹד תּוֹסִיפוּ.
– – – – – – – –
– – – – – – – –
רָשָׁע יָּגֶיל יִשְׂמַח
נוֹשֵׂא צִנָּה רֹמַח
עַד יִכָּרֶה הַשָּׁחַת.
יִפָּקֵד מוֹשָׁבוֹ
וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ
אָז יִפֹּל אֶל־הַפָּחַת.
(1765)