טְהָור-לֵבָ[ב] אֲשֶׁר הִשְׁלִים לְאִישִׁים

וְשִׂיחוֹתָיו וְטֻחוֹתָיו שְׁלֵמוֹת

יְהִי שָׁלוֹם וּבוֹטֵחַ בְּעֵת לְ-

מְטַֻף-יָד וְלֵבָב אֵין שְׁלוֹמוֹת

וְאִם הָיָה בְעוֹלָמוֹ מְבוּעָת מ

בְּעֵת הָקִיץ מְחֻתָּת מֵחֲלֹמוֹת

כְּמוֹ כֵן לֹא יְהִי תָם בָּא בְּבֵית תַּ-

עֲנוּג כִּי-אִם עֲלֵי דֶרֶךְ מְהוּמוּת.