הַגַּלִּים מַה נּוֹרָאוּ, בַּיָּם שָׁמָּה

הַסַּעַר שָׁם יִגְעַשׁ יִרְעַשׁ בַּכֹּחַ

וּבְגֹבַהּ אַפּוֹ בַל יַחֲשׁוֹב אֲדָמָה

בִּילֵיל שָׁם יֵילִיל לֹא יִתֵּן מָנוֹחַ

גַּם יֶהֱמוּ יִרְעֲשׁוּ סוּפָה וּסְעָרָה

בַּתֵּבֵל וּשְׁלוֹמָהּ הָהּ! אַפָּם חָרָה

בָּמֳתֵי יָם יֵרוֹמוּ עַד רוּם שָׁמָיִם

וּלְמִשְׂחָק לָמוֹ גַם צִיִּים אַדִּירִים

הָהּ! לִמְחוֹת הַיְקוּם יָנִיפוּ יָדַיִם

וִיגוֹעֲשׁוּ אַף יִרְעֲשׁוּ מַיִם כַּבִּירִים

וּכְמוֹ רָעָה עֵינָם בִּיפִי הֶחָלֶד

כִּי לָצִיף יָהִינוּ זָקֵן וָיָלֶד

כַּצַר מִי נִצָּב מוּל רִשְׁעַת לִבָּמוֹ?

מִפָּנָיו הַגַּלִּים אָחוֹר נָסוֹגוּ;

מִמְּרוּצָתָם לָשׁוּב מִי זֶה צִוָּמוֹ?

הֲמוֹנָם וּשְׁאוֹנָם אֵיךְ שָׁם נָמוֹגוּ

הִשְׁתָּאוּ הִתַּמְּהוּ הַפְלֵא וָפֶלֶא –

אַךְ יַד הַחוֹל הַדַּק הִיא עָשְׂתָה אֵלֶּה

הָאֶנוֹשׁ כָּכָה! בִּימֵי חַיָּיו הֶבֶלּ,

הֵן יִשְׁאַף לִבְלוֹעַ כָּל הוֹן וָחָיִל

וּלְמִשְׂחָק לוֹ יִהְיוּ מַשָּׂא וָסֵבֶל

לֹא יָנוּחַ רֶגַע יוֹמם וָלָיִל

מִי שָׂם דּוּמִיָּה אֶל סַעֲרַת לִבֵּהוּ

הָהּ! אַךְ מְעַט הַחוֹל זֶה כִּסָּה עֵינֵיהוּ.