אַרְבָּעָה שִׂיחֵי וֶרֶד גְּדֵלִים אֶל קִיר בֵּיתִי,

פּוֹרְחִים הֵם לְעִתִּים

מִתּוֹךְ רְקַב עָלִים בָּלִים שֶׁל אֶשְׁתָּקַד,

בֵּין חֳטָרִים שְׁחוֹרִים, כָּמְשׁוּ מִכְּבָר,

שְׁיָרֵי עָבָר,

מִבֵּין קוֹצִים הַנִּנְעָצִים בִּבְשַׂר הַיָּד

כְּתַאֲוַת הַנֶּפֶשׁ הַצּוֹמַחַת

אֶל הַחַי, בְּעֶרְגָּה לְחַיִּים

מִתְפָּרַחַת.

וְשׁוּב מַגְבִּיהִים הֵם פְּקָעִים,

פָּמוֹטוֹת שֶׁל חַג.

קָצָר חַגָּם. עִם בֹּקֶר הִתְפַּתָּחוּ

וּכְחֹם יוֹם יוֹקֵד

נִיחוֹחָם פָּג,

יִתְכַּרְכְּמוּ, יִשַּׁחוּ

וְעֶרֶב לִבְלוֹתָם עֵד.

אַךְ שִׂיחַ אֶחָד לֹא יִיעַף כָּל סְתָו

הַדְלֵק אֲבוּקוֹת אֲדֻמּוֹת שֶׁיֹאהַב

(כָּךְ – בְּדַם לִבּוֹ הֶחָם

יִתְחַדֵּשׁ אָדָם).

יַשְׂגֶּה אַחֲרָיו אָחִיו

פְּקָעִים צַחֵי הַזִּיו

(כְּשַׁפְרִיר הָרוֹם לָאִישׁ וּלְמַחֲשַׁבְתּוֹ

מֵעֵבֶר לְחַיָּיו וּלְמוֹתוֹ).

הַשְּׁלִישִׁי – יְבוּל פְּרָחָיו לֹא רַב

אַךְ בְּפַאֲתֵיהֶם נֶחְשַׂף,

כְּהַוְרִיד בּוּשָׁה לְחִי הָאֲהוּבָה,

חִיּוּךְ תִּקְוָה.

אַךְ מִכֻּלָּם קָרוֹב אֶל חַלּוֹנִי

הַשִּׂיחַ הֶעָנִי,

אֲשֶׁר הוֹסִיף לָדַעַת אוֹ הֶעֱמִיק לָחוּשׁ

עַד שֶׁפָּרַח בְּצֹהַב הַיֵּאוּשׁ.