כְּצִפּוֹר אֲפֹרַת הַנּוֹצָה, נְשׁוּיַת כָּל פְּאֵר, הַמְנַתֶּרֶת

בְּסֵתֶר אָטָד קוֹצָנִי אֶל מוּל קֶסֶם הַנּוֹף הַמְחַיֵּךְ,

עַל מִפְתַּן אָהֳלֵךְ רְאִיתִיךְ, בִּמְעִילֵךְ הַדֵּהֶה מְמַהֶרֶת

לַעֲבֹד בַּשָּׂדֶה הָרָחוֹק, וְלִי לֹא נוֹדַע עוֹד אַיֵּךְ.

אַךְ בַּלַּיְלָה, בִּצְרִיף חֲדַר-אֹכֶל נָדַם אָז שְׁאוֹן הַכַּוֶּרֶת,

עַל סַפְסָל אַתְּ יָשַׁבְתְּ לְבַדֵּךְ כְּצִפּוֹר מְכֻוֶּצֶת עַל בַּד,

לְרֹאשֵׁךְ מִטְפַּחְתֵּךְ אֲפֹרָה, אַתְּ גּוֹהֶרֶת עַל דַּף הַמַּחְבֶּרֶת

וְעַד אוֹר הַשַׁחַר הָעֵט הַיּוֹקֵד לֹא נָשַׁר מִן הַיָּד.

וְעִם דִּמְדּוּמִים לְמָחֳרָת, אַתְּ בְּשֶׁקֶט נָשָׂאת הָעֵינַיִם

וְהֵן מוּצָפוֹת אוֹר רָחוֹק וַאֲנִי מַאֲזִין לְקוֹלֵךְ –

וּלְפֶתַע יָדַעְתִּי הֵיטֵב; כָּל קֶסֶם הַנּוֹף – אִי שָׁמַיִם! –

מִשִּׁירֵךְ הוּא נִמְשָׁךְ וְהוֹלֵךְ,

וְחַי וְנוֹשֵׁם בִּגְלָלֵךְ.

שִׁירָתֵךְ כְּשִׁירַת הַזָּמִיר מִתְנַשְּׂאָה חָפְשִׁיָּה וְנִפְעֶמֶת

מֵעֵבֶר לְכָל מְחִצּוֹת שֶׁהוּקְמוּ בִּזְדוֹן לֵב הָאָדָם,

כְּשִׁיר הַזָּמִיר הָאָפֹר מוּל צְרִיחַת הַטַּוָּס הַצּוֹרֶמֶת,

כְּשִׁיר שֶׁל שָׁמַיִם וָאָרֶץ בִּהְיוֹתָם לְבַדָּם.