בַּעֲלִיָּה שְׁכוּחָה מֻשְׁלֶכֶת הַגִּיּטָרָה,

אֲבַק שָׁנִים עַל מֵיתָרֶיהָ נָח.

שָׁבְתָה נְגִינָתָהּ, כְּחַרְדָּלִית הֻגָּרָה

אֵי-אָז בִּרְתֵת צְלִילָהּ עַזִּיז וָרַךְ.

קַו שֶׁל שְׁקִיעָה פּוֹלֵשׁ בְּעַד קִמְרוֹן הַצֹּהַר

לָכַד בְּעַמּוּד אוֹרוֹ כָּל שְׁלַל הַגְּרוּטָאוֹת

שֶׁנֶּעֱרַם סְבִיבָהּ, עִרְבּוּבְיָה אֵין-תֹּאַר

בִּדְמִי עוֹלָם הָיָה לְמַשּׁוּאוֹת.

הֲתַהֲפֹךְ יָדְךָ בַּמֵּיתָרִים עוֹד פַּעַם?

כְּיֶלֶד שֶׁנֵּעוֹר מִתַּרְדֵּמָה כְּבֵדָה

נַעֲנִים הֵם לַמַּגָּע בִּנְהִי כָּבוּשׁ, כְּנַהַם

גְּזוּלֵי חֲלוֹם, פִּשְׁרוֹ לֹא יִוָּדַע.

מֵחֶבְיוֹנָן קָרָאתָ לִסְעָרוֹת נָדַמּוּ…

רוּחוֹת עָבָר אֵיך תַּעֲלֶה בְּאוֹב?

לֹא תַּם שִׁירְךָ כָּל עוֹד חַיֶּיךָ לֹא יִתַּמּוּ

וְלֹא יִשְׁבֹּת לִבְּך מִפְּעֹם, מִזְּעֹם, מִכְּאֹב.