כִּלְטִיפַת יַד אֵם, רוֹעֶפֶת דְּמִי וָשְֶׁקֶט,

כְּזֵכֶר חַי דָּלוּי מִבְּאֵרוֹת עָבָר,

קִדַּמְתְּ בּוֹאִי בְּפֶתַח בִּקְעָה זוֹ הַמֻּסֶּקֶת

בִּיקוֹד חַמְסִין וְלַהַט כִּמְרִירֵי מִדְבָּר.

כִּנֶּרֶת תְּכֻלַּת עִַין תַּחֲלֹם מַרְגְּלוֹתַיִךְ,

מָתְנַיִךְ כְּאַכְטִיס יַרְדֵּן יָרֹק יַחְגֹּר,

כָּל זַעַם סַעַר לֵיל תַּדְמִימִי בִּשְׂדוֹתַיִךְ

וְאֶל חוֹפֵךְ יִתְמוֹלְלוּ גַּלֵּי מָגוֹר.

כַּפּוֹת תְּמָרַיִךְ מַמְרִיאוֹת לָרוֹם בְּתֹם וָשֶׂגֶב

וְקַו שֶׁל חֵן הַבַּיִת מִתַּחְתָּן יְתַו

בְּפַשְׁטוּת מַצְנַעַת אַפְרוּרִית שֶׁל רֶגֶב

הַמְצַפֶּה לְגֶשֶׁם טֶרֶם בּוֹא הַסְּתָו.

בִּשְׂדֵרַת בְּרוֹשִׁים הַשְּׁבִיל מוֹבִיל אֵי־שָׁמָּה.

הַמּוֹלִיךְ הַיְשֵׁר הוּא אֶל יְמֵי רֵאשִׁית,

כְּשֶׁהֲוָיָה שֶׁל עַם־אָדָם בָּךְ הִתְרַקָּמָה

בִּמְעוֹף חֲלוֹם הָאוֹר, מֵאָז עוֹד לֹא נָשִׁית?

וְהוּא מֵאָז נִגְלָה לַמַּצְנִיעִים עוֹד לֶכֶת,

שֶׁלֹא יַכְחִישׁ יוֹמָם אֶת חֶזְיוֹנוֹת לֵילָם.

גַּם בִּשְׁעוֹת אֵין־חֵפֶץ בַּעֲלָטוֹת וָלֶכֶד,

בִּלְבָבָם אַל נָא יִכְבֶּה מְאוֹר עוֹלָם!

וְהוּא הָאוֹר יִגַּה בִּשְׁבִיב נִצַּת בָּעַיִן,

בִּשְׂחוֹק קִמְטֵי פָּנִים וּבְתַעֲצוּמוֹת הַיָּד.

עַל רֹאשׁ בּוֹנַיִךְ, דְּגַנְיָה הוּא חוֹפֵף עֲדַיִן,

בִּזְכוּתֵךְ, אַאֲמִין יִנְוֶה בָּנוּ לָעַד.